שנחאי (Shanghai), העיר הגדולה ביותר בסין, היא אחותה הבינלאומית של בייג'ין. האימפריות שבחשו בה במשך שנים ארוכות, הממשל הסיני שמעודד בנייה לגובה והגעת אנשי עסקים מכל העולם יצרו קוקטייל מיוחד של עיר סינית בטעם מערבי. בשנים האחרונות מתעוררת שנחאי לחיים חדשים. הבנייה תופסת תאוצה, ואת קו הרקיע של העיר מעטרים מנופים גבוהים. אמצעי התחבורה מתרחבים ומסתעפים, אוטוסטרדות גדולות חוצות את העיר וגשרים חדשים נמתחים בתחומה. אפילו המטבח המקומי התפתח לכיוונים חדשים, ואפשר לחוש במהפכה קולינרית של ממש. לצד האוכל המסורתי אפשר למצוא מסעדות חדישות של מיטב השפים המגישות מגוון מאכלים מקומיים עם טוויסט מודרני. וזאת רק ההתחלה. רבים צופים לשנגחאי עתיד מזהיר, הן בעולם התעשייתי והן כמעצמה פיננסית מובילה. דינה היימן, יועצת, מרצה ומדריכת טיולים במזרח אסיה, זוכרת את שנחאי של שנות השמונים: "הגעתי לראשונה לשנגחאי בשנת 1985, כשבעיר עוד בקושי היה חשמל. הרחובות היו חשוכים לגמרי, סטודנטים ישבו תחת פנסי רחוב ננג'ינג המרכזי כדי לקרוא מספרי הלימוד, ומעט כלי הרכב שחלפו בכביש נסעו ללא אורות. רוב התחבורה היתה אופניים ומעט אוטובוסים ומשאיות. כל כך מעט אוטובוסים, שהדוחק בפנים היה גדול עד כדי כך שלא היה צורך להחזיק כלום, אלא פשוט היית נתמך על ידי הנוסעים שמסביב. הירידה מהאוטובוס היתה בכלל משימה בלתי אפשרית". לצד הקדמה הנהדרת האופפת את שנחאי, יש בה עדיין מראות מהעולם הישן, העולם שבו שולטים הפשטות וקשיי היומיום, המנוגדים כל כך לכל הפאר הנוצץ. "בעיני הדבר המרתק ביותר בשנגחאי היא הפער הקיצוני שבין שנגחאי של מעלה לשנגחאי של מטה", אומרת היימן. "מצד אחד כל המבנים האולטרה-מודרניים, הטכנולוגיה הכי חדישה, סוכנויות של רולס רויס ומכוני הספא המפורסמים בעולם, ולצדם תושבים שעדיין חיים בבתים קטנטנים של 15 מטרים רבועים ללא מים זורמים, ויוצאים כל בוקר לרוקן את סירי הלילה". זה כנראה סודה האמיתי של שנגחאי. סידני הונג קונג בואנוס איירס מדריד קייפטאון איסטנבול שיקגו טורינו |