כשהתחלתי את לימודי הגיאולוגיה שלי, לא שיערתי שאת עבודת המוסמך שלי אבצע תוך כדי שיט בסירות קנו בקניון יפהפה. והנה במאי מצאתי את עצמי יחד עם ד"ר יהודה אנזל ותמיר גרודק (מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית) בסיור ראשוני להכרת קניון ארדש (Ardèche) כדי להעריך את עוצמות השטפונות. הצטרף אלינו מישל לאנג, הידרולוג צרפתי. סירות הקנו הורדו אל המים, ויצאנו לתור את הקניון. נהר ארדש מנקז את רכס ההרים מסיף סנטראל (Massif Central) בגובה 1,200־1,500 מטר מעל פני הים, עד שהוא נשפך לנהר הרון (Rhône), בגובה 37 מטרים מעל פני הים. במהלכו חצב הארדש כמה קניונים, שהמפורסם בהם נקרא על שמו – קניון ארדש, מהמרשימים בקניוני דרום צרפת, המתחיל בעיר ואלוֹ פוֹן דארק (Vallon Pont d’Arc). כאן יוצר הנהר קניון עמוק ומרשים בסלעי הגיר ששקעו באיזור לפני כמאה מיליון שנים. העיר היא מרכז לפעילות שקשורה בקניון – שיט קיאקים וסירות קנו, טיפוס צוקים, צלילה למערות תת מימיות ומסעות לגילוי המערות הארוכות שבקירות הקניון, ששימשו את האדם הקדמון לפני עשרות אלפי שנים. אך האטרקציה המרכזית, שאף העניקה לעיר את שמה, היא הקשת המפורסמת שבקניון. הקשת החלה כמערה קארסטית שמים יצרו בסלעי הגיר בדופן הקניון. בעבר הקיף הנהר בנפתול את הגבעה שמצפון למערה. בשלב מסוים הוא פרץ אל המערה וזרם דרכה. בחלוף השנים התמוטט רובה של המערה והותיר את הקשת כשריד אחרון. שיט בנהר יעביר אותנו דרך הקשת. מראהו התמים של הנהר מסתיר התנהגות אלימה יותר המתרחשת בעת ששטפונות עזים מציפים את הקניון. בסתיו, כשאוויר חם ולח מגיע מהים התיכון בדרום, הוא נתקל בגוש ההררי של המסיף סנטראל, נדחק למעלה, מתקרר וממטיר גשמים בעוצמות ובכמויות גדולות מאוד. בתשעה בספטמבר 1827 ירדה כמות שיא של 792 מילימטרים ב־21 שעות. כמות זו דומה לכמות המשקעים השנתית הממוצעת בגליל ומהווה כ־75 אחוז מהממוצע הרב שנתי באיזור ארדש. נקברו תחת טונות של חול וסחף לאחר יומיים וחצי החלו פני המים לרדת, ואז נגלה מחזה מחריד. התשתיות נהרסו כליל. הכבישים נחסמו, הקרקעות החקלאיות הפוריות כוסו שכבה עבה של סחף, בתים נעקרו ממקומם על תושביהם. מרחק קילומטרים רבים מכפריהם נמצאו עשרות הרוגים במורד הנהר, וחלקם הוכרזו נעדרים לאחר שנקברו תחת טונות של חול וסחף. שטפונות הרסניים מכים באיזור אחת לכמה שנים ופוגעים ביישובים שלאורך הנהר. מעבר השיטפון דרך הקניון הוא מחזה מרשים. המים שוצפים במורד הקניון, ולמעשה, המחסום היחיד לזרימה הוא הקשת, שבה נאלץ הנהר לזרום דרך מעבר צר. הקשת יוצרת מעין פקק תנועה (בדומה לכלי רכב בכביש מהיר ועמוס, שנהגיהם נאלצים להתמודד לפתע עם הצרת הכביש מארבעה נתיבים לנתיב אחד), והמים מתאספים במעלה הקניון. שטפונות גדולים יוצרים במקום אגם שאורכו כמה קילומטרים, העלול להציף את היישובים ואלו פון דארק וסלבאס (Salavas). ניתן לראות בערים אלו שלטים המציינים את גובה ההצפות בעבר. רק כשמבינים שההצפה החלה בקשת המצויה כארבעה קילומטרים במורד הקניון, ניתן לתפוש את עוצמת השיטפון. מובן, אם כן, מדוע לתושבי הערים והכפרים באיזור יש עניין רב להכיר את פוטנציאל ההרס של הנהר. הערכת תדירות השטפונות ועוצמתם המירבית מתבססת במידה רבה על מידע שהתקבל בתחנות למדידת גובה המפלס. תחנות כאלו פועלות לאורך הארדש כבר יותר ממאה שנה. למרות זאת סדרת הנתונים אינה ארוכה דיה כדי שניתן יהיה להעריך בצורה מהימנה את הסיכוי לשיטפון גדול באיזור. צירוף של מידע מעיתונים ומארכיונים לנתונים המדודים מסייע בהקטנת טווח השגיאה של התחזיות. שחזור תוצאות שיא ממחקרים גיאולוגיים מאפשר הוספת נתונים מתקופות שקדמו להקמת תחנות המדידה ולתיעוד נוסף ממקורות שונים ומשונים. איך מתנהג שיטפון כדי להעריך את ספיקת השיא של השיטפון יש למדוד תחילה את השטח שבו זרמו המים. מדידת השטח, או במונחים גיאולוגיים מדידת חתך הזרימה באפיק, נעשית בחלקה על ידי מכשיר המודד טווחים בקרני לייזר. בהמשך עלינו להכפיל את יחידות השטח הללו, הנמדדות במטרים רבועים, במהירות הזרימה, שמתקבלת על ידי שימוש במודלים הידרולוגיים. כך נקבל בסופו של דבר נתונים לגבי ספיקת השיא האמורה. קניון ארדש מתאים למחקר כזה, כיוון שהקירות הסלעיים מונעים התחתרות מהירה, וניתן להניח כי השינוי במבנה הערוץ ובקרקעיתו באלפי השנים האחרונות הוא זניח. נוסף לזה, ערוץ צר ועמוק, כמו בקניון ארדש, מביא לכך ששינוי בספיקה יגרור שינוי משמעותי בגובה מפלס הזרימה, בעוד שבערוץ רחב שינוי בספיקה יורגש פחות. כוחם העצום של המים כל הסמנים שמצאנו במהלך המחקר היו נמוכים מסמני שיא הגובה של השיטפון בשנת 1890, שיטפון שנמדד, תועד היטב ונחשב לגדול ביותר בהיסטוריה של האיזור באלפי השנים האחרונות. העלייה מעל לעשרים מטרים נמנעה, מאחר שבגובה זה הצליחו המים לזרום בנפתול הקדום המקיף את הקשת. למעשה, הנפתול משמש כסמן מינימלי לגובה השטפונות. רק שיטפון שיצליח לעבור את פרשת המים שבנפתול ישקיע סחף לכל אורכו. חפירות שנערכו במורד הנפתול במחפרון (טרקטור בעל כף חפירה) הוסיפו מידע רב, המלמד מתי אירעו שטפונות אלו. שיטת המחקר שהפעלנו בארדש שימשה עד כה למחקר של נהרות ונחלים באזורים צחיחים וצחיחים למחצה. במחקר הנוכחי אנו מקווים להראות כי ניתן להשתמש בשיטות דומות גם למחקר נחלים ונהרות באזורים ממוזגים, שבהם הסיכוי לשימור העדויות העתיקות נמוך יחסית. הארדש נמנה עם קבוצת נהרות מועדים לשטפונות, ואנו מקווים כי הצלחת המחקר הנוכחי תוביל למחקרים בנהרות נוספים מסוגו. |
מאז ומתמיד הרתיעו שטפונות את המין האנושי, בעיקר משום שהם גורמי הנזק הטבעיים הגדולים ביותר. מדי כמה שנים עולה נהר ארדש שבצרפת על גדותיו וגורם לשיטפון עז. הגיאולוג נתן שפר מהאוניברסיטה העברית יצא לחקור את התנהגות השטפונות במסגרת פרוייקט של הקהילה האירופית פורסם 16.10.08 |
טירת הנשרים בדרום צרפת
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3865
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 630
[name] => צרפת
[slug] => france
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 630
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 389
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )