שווייץ – בין לוגאנו ולוקארנו

אנשי טיצ'ינו, הקנטון האיטלקי של שווייץ, ודאי יתרעמו על הקביעה הזאת, אבל הם בכלל לא נראים שוויצרים. לפחות לא מה שאנחנו חושבים על שוויצרים. מראה פניהם, המזג הים תיכוני שלהם, האקלים הים תיכוני שמפריח את הפארקים שלהם, המטבח עם הפולנטה והסלמי – איפה זה ואיפה שווייץ. אבל הם גם ימחו נמרצות אם תגידו שהם איטלקים. קנטון טיצ'ינו (Ticino), הגובל בגבולה הדרומי של שווייץ עם איטליה, הוא תערובת ייחודית שהופכת אותו לאחד מיעדי התיירות היפים והמגוונים באירופה.

"טיצ'ינו היא קצת כמו שאיטליה היתה לפני 15 שנה", אומרת סופי ברידרהוף, תושבת לוקארנו, מנהלת מכירות של רשת בתי המלון ג'ארדינו. "יחד עם זה", היא מוסיפה מיד, "בטיצ'ינו אתה קם בבוקר לעבודה ואתה יודע למה לצפות".

למרבה ההפתעה, אפשר למצוא בקנטון השוויצרי הזה נופים עם אפיונים ים תיכוניים מובהקים. על גדות האגמים לוגאנו ומג'ורה דואג האקלים הממוזג לפארקים שופעים פריחה משתוללת של מגנוליות וקמליות, לצד דקלים ועצי זית. צמחיה טרופית מפגינה את אסירות התודה שלה על תנאי מחייה מושלמים בעצים משגשגים, שמוצאם רחוק מאוד מיבשת אירופה.

גשר על נהר ורצסקה ליד לברטצה | צילום: נעמי להמן

כל אחת מהערים המרכזיות של הקנטון – לוגאנו (Lugano), לוקארנו (Locarno) ואסקונה (Ascona) – מציעה טיילת ראויה על שפת האגם, רובע עתיק עם חנויות עדכניות ומסעדות טובות, ובקיץ פסטיבלים בינלאומיים. המובילים שבהם אם פסטיבלי הבלוז והג'אז של לוגאנו ואסקונה ופסטיבל הסרטים היוקרתי של לוקארנו. בלינצונה (Bellinzona), בירת הקנטון, יכולה אף היא לשמש כנקודת מוצא לטיולי כוכב, כולל טיולים בתחבורה הציבורית המצוינת.

קצת צפונה מכל אלה, בעמקי הנהרות ורצסקה (Verzasca), מאג'ה (Magia) ובאבונה (Bavone), הכל משתנה – פני הקרקע, אורח החיים ואופי הטיול. הנוף פראי יותר, יובלי נהרות שמימיהם קרים וזכים זורמים בין בתי רוסטיקו – בתים עתיקים בנויים מאבני גרניט עם גגות הצפחה הטיפוסיים לאזור, השונים כל כך מבקתות הבונבוניירה העשויות עץ של הקנטונים האלפיניים של שווייץ. הכל פראי יותר, כפרי, קשוח.

חדש! מפת האטרקציות של שווייץ – להורדה חינם לחצו כאן >>

לוגאנו נחשבת לעיר אלגנטית, עם שיק המזכיר את מילאנו

לוגאנו ולוקארנו מטפחות יריבות תרבותית ותיקה. "לוגאנו אלגנטית וקוקטית, לוקארנו פרובינציאלית", אומרת רגולה סיגריסט, מורת דרך ותיקה עם כושר פראי, שדוהרת לאורך שבילי העמקים עולצת כעז הרים. מזה 20 שנה היא מתגוררת בלוקארנו. "ללוגאנו יש את השיק, קצת כמו מילאנו", אומרת ברידרהוף. "הנשים מקפידות על לבוש מעודכן, תכשיטים ועקבים גבוהים. בלוקארנו האנשים יותר אמיתיים, אנחנו מעדיפים ג'ינס". כל אחת משתי הערים מוקפת יעדי טיול מתגמלים, שמגיעים אליהם ברגל או בשיט, מסלולי טיול ברגל ובאופניים, והרובעים העתיקים שלהן צופנים ארמונות, כנסיות, חנויות, מסעדות וגנים שמצדיקים ביקור. אפשר לבחור באחת מהן כבסיס ולצאת לטיולי כוכב, ואפשר לשלב את שתיהן. המרחקים קצרים למדי.

לעומת לוגאנו, לוקארנו נחשבת לעממית יותר, עם אנשים "אמיתיים"

לוגאנו והסביבה
לפני שיוצאים מהעיר כדאי להקדיש כמה שעות נעימות לטיול ברחובותיה: כיכר העירייה, פיאצה דה לה ריפורמה, עם בתי הקפה והמסעדות, לטייל במדרחוב היפה שלה ולא לשכוח להתעכב לארוחה או קפה אצל גאבאני – חנות הדליקטסים המפורסמת, שבשנים האחרונות צמחה גם למסעדה ובית קפה. בקצה הטיילת של לוגאנו מול האגם משתרע פארק צ'יאני (Ciani), עם המגוון הנהדר של פרחים, שנשתלים בכל עונה מחדש בתכנון מוקפד של צורות וצבעים.

כשאתם בלוגאנו, אל תוותרו על גאבאני, חנות הדליקטסים המפורסמת

מונטה ברה
לשכת התיירות של לוגאנו מציעה סיורים מודרכים טובים ללא תשלום. אחד המומלצים שבהם הוא הסיור למונטה ברה (Monte Bre), ההר שמעל לעיר. הטיול שהשתתפתי בו כלל כ-30 תיירים אקראיים שהתאספו על המזח בלוגאנו. שיט קצר באגם ועלייה ברכבל אל פסגת ההר מביאים אותנו אל סדרת תצפיות נוף מסחררות. כל אחת מהן – פאזל של אגמים, הרים ירוקים ובתים לומברדיים אדומי גגות, בשווייץ ומעבר לגבול, באיטליה. אנחנו צועדים לאורך דרך כבושה המקיפה את פסגת ההר, עוברת בתוך יער של עצי ערמונים, ויורדת אל ברה. זהו כפר ציורי של 250 תושבים, שכולו בתי אבן עתיקים, כיכרות קטנות, ובכל פינה פסלים, מיצגים, תבליטים וציורי קיר, פרי יצירתם של אמנים תושבי הכפר. עד 1912 היה ברה נטוש ומוקף טראסות חקלאיות ושמו יצא למרחוק בעיקר בזכות יבולי תפוחי האדמה והגזר שלו. היום הוא מפורסם בשל מסלול האמנות שלו.

מסלול האמנות בכפר ברה

"היום חוזרים לגור פה כל הצעירים שברחו, כי יש איכות חיים, שקט, וטוב לגדל פה ילדים", אומרת המדריכה, כריסטינה נוטארי, תושבת הכפר. תחנות עיקריות לאורך המסלול: בתיהם של שני האמנים הנודעים של ברה – הצייר לואיג'י טדאי, והמשורר-הפסל פסקואלה ג'ילארדי, והמוזיאון בביתו המקסים של הצייר וילהלם שמידט. לקינוח לוקחת אותנו כריסטינה לבר-מסעדה המקומי. שם כולם תורמים לכלכלת הכפר ומזמינים בהמלצתה "גדזוזה", גזוז בטעם לימון או מנדרינה, משקה מקומי נוסטלגי שלפני שנים אחדות חזרו לייצר אותו, ו"צ'מבלה טיצ'ינזה", הביסקוויט המקומי האהוב. את הנישנוש הזה מלווים ג'מפי וג'אנינצי פאולו, עובדי תחזוקה, שנראים כמו ועדת קבלת הפנים של הכפר. ג'מפי הוא גם רועה ובעל העיזים (15) היחיד שנותר בברה. שניהם מקבלים את פנינו בחיוכים חמים ומפיצים שביעות רצון כללית ועליזות מידבקת. הסיורים למונטה ברה מתקיימים עד 18 באוקטובר.

ג'מפי וג'יאנינצי חיים בסבבה בכפר ברה

מידע על לוגאנו והסביבה – אירועים, מסלולי טיול, מלונות, אוכל ועוד – תמצאו באתר האינטנרט של לשכת התיירות של לוגאנו:
www.luganoturismo.ch/en/32/tourist-information.aspx

מורקוטה
הכפר מורקוטה (Morcote), על גדות אגם לוגאנו, הוא כפר שהתואר "ציורי" קטן עליו. פרט ליופי שבשיטוט בסמטאותיו, יש שלוש סיבות לבקר בו: ראשית, השיט אליו (כ-50 דקות מלוגאנו). שנית, אל הכנסייה היפה מהמאה ה-15, שבמרומי ההר מעל לכפר, יש לטפס 400 מדרגות. הנוף למעלה שווה כל מדרגה, כולל בית העלמין הקטן הצמוד לכנסיה, שיש בו מצבות מקסימות, מפסלים קלאסיים של מלאכים בוכיים ועד פסלים מודרניים אה-לה הנרי מור. כולם משקיפים על נוף – למות. וסיבה שלישית, פארק שרר (Parco Scherer). פארק מצויץ נטוע על מדרון, שופע צמחיה סובטרופית, בריכות, מזרקות ומקבץ קיטשי של פלאי עולם כמו מקדש נפרטיטי, בית תה תאילנדי, העתקי פסלים אקזוטיים מהמזרח הרחוק ופסלים יוונים קלאסיים. כל אלה פזורים לאורך שבילים רומנטיים מול הנוף הנהדר של אגם לוגאנו.

לפני שעולים על הספינה חזרה ללוגאנו אפשר לאכול באחת המסעדות בטיילת הקטנה מול מעגן הסירות. הן נראות כמו מלכודות תיירים קלאסיות והן לא זולות, אבל הפיצה היתה נהדרת.

גנדריה
זהו עוד כפר שופע קסם שבנוי על המדרון של מונטה ברה על גדות אגם לוגאנו. הבתים הצבעוניים שלו מגיעים ממש עד שפת המים, והטיול בו גם הוא שופע מדרגות, חנויות קטנות ומסעדות ובתי קפה, שכמה מהם תלויים ממש מעל למים. הדרך ליהנות מגנדריה (Gandria) היא להגיע אליו בשיט מלוגאנו ולחזור ברגל העירה. הדרך הנמתחת על שפת האגם עוברת על פני מסעדות רומנטיות, בתים אלגנטיים ובתי המלון של קסטניולה, הטובלים בפריחה, וגם כמה פארקים. גם בהם הצמחייה מגוונת ועשירה במיוחד ובכמה מהם הכניסה חופשית. אורך הדרך חזרה העירה – כשעה.

שוק השבת פונטה טרזה
במרחק נסיעת רכבת קצרה מלוגאנו אל מעבר לגבול האיטלקי, נמצא שוק פונטה טרזה (Ponte Tresa), שהוא שילוב של שוק הכרמל ושוק בצלאל התל אביביים: מסלמי ופרושוטו וכיכרות ענקיות של גבינת פרמיג'אנו ועד לדוכני בגדים, תיקים ונעליים. הרכבת המובילה אליו היא רכבת כתומה, שיוצאת מתחת לקפה "אנה קאפרי", 50 מ' מתחנת הרכבת הראשית של לוגאנו.

קפיצה קטנה לאיטליה – שוק פונטה טרזה

בלוז בלוגאנו
לוגאנו מציעה בכל קיץ שפע של פסטיבלים. התמזל לי להיות בעיר בזמן אחד הוותיקים שבהם –Blues to Bop – הרכבי ג'אז ובלוז ניגנו על שלוש במות במרכז העיר (הכניסה חופשית). בפיאצה צוקארו, מול המסעדה של גאבאני, הופיע הבלוז בנד של ג'ימי ג'ונסון, שיש לו קול מעושן וסקסופוניסט נהדר מול קהל נלהב, צמא לבלוז. ירד גשם קיצי וכולם נעו מתחת למטריות, אבל שומרים על מרווח של עשרה סנטימטרים מנומסים זה מזה. איש לא דחף וכולם הניחו לי לפלס בקלות דרך עד לבמה, כדי לראות לסקסופוניסט את הלבן של העיניים ולשיר עם כל הקהל את שורת המחץ: sweet home Chicago!

לוקארנו והסביבה
סמטאות הרובע העתיק של לוקארנו – היוצאות מהכיכר הגדולה, פיאצה גרנדה, עם הבתים הלומברדיים שלה – מצפינות וילות וחצרות פנימיות עם סיפורים ססגוניים. ההיסטוריה של ארמון אורלי (Orelli) בוויה צ'יטדלה (יותר וילה מארמון) כוללת סקנדל גדול שמעורבים בו איש העסקים והצבא כריסטופורו אורלי, חייו בחטא עם אהובתו בת הדייג, וסוף שכולו אושר ועושר כשקיבל את מחילת האפיפיור בתמורה לבניית הכנסייה הצמודה ב-1620. אפשר להיכנס לפאטיו, לשבת בצל סוכת הגפנים ולהרהר בסיפור הזה. מומלץ עוד יותר לעשות את זה אחרי שהזמנתם מקום במסעדת הדגים הנפלאה Cittadella, שמעבר לכביש.

לוקארנו. וילות וחצרות פנימיות עם סיפורים ססגוניים

בוויה סנט אנטוניו כדאי להיכנס ל-Casa Bellerio במס' 11, חנות עתיקות שופעת כל טוב עם גינה קסומה. צופה מעל לעיר כנסיית מריה דל סאסו. נחמד לעלות אל התצפית בפוניקולר ולרדת ברגל. במבצר ויסקונטי במרכז העיר, שנבנה במאה ה-15, נמצא כיום המוזיאון הארכיאולוגי, עם אוסף גביעי זכוכית רומנסקיים, ותיעוד של "הסכמי לוקרנו" ההיסטוריים, שנחתמו שם ב-1925.

לוקארנו היא השער לעמקים הצפוניים של עמק טי'צינו, והטיול בהם מומלץ ביותר, בפרט למי שמעדיף את מה שסופי ברידרהוף מכנה "האנשים האמיתיים".

מסלול נהר ורצאסקה
אחד ממסלולי הטיול היפים ביותר בחלק הזה של שווייץ, הוא זה העובר על גדותיו של נהר ורצאסקה, השם שפירושו – מים ירוקים. מימיו של הוורצאסקה צלולים, קרים ובעלי גוון ירוק אזמרגד יוצא דופן. גדותיו הם סלעי ענק לבנים מרהיבי עין, שיוצרים לאורכו בריכות ג'קוזי טבעיות. החלק היפה ביותר של המסלול, שאורכו כ-13 ק"מ, מתחיל בכפר סונוניו (Sonogno) ומסתיים בגשר הקשתות הציורי Ponte dei Salti בכפר לאברטצו (Lavertezzo).

הכפרים של עמק מאג'יה
תיירים מחפשים תמיד את "הדבר האמיתי". הכפרים של עמק מאג'יה ובאבונה הכי קרובים לזה, והראשונים נמצאים במרחק של כ-20 דקות נסיעה בלבד מלוקארנו. הכביש מתפתל בין צוקים גבוהים, סלעי ענק, נהרות וסכרים, וכפרים שבתיהם בנויים מאבני גרניט עם גגות צפחה. אלה בתי הרוסטיקו (רוסטיצ'י ברבים) הטיפוסיים לאזור. רבים מהם נטושים ויש מספר רב של קפלות תפילה קטנות לאורך הדרך. "הקפלות האלה מעידות שתמיד היה קשה לחיות באיזור הזה", אומרת רגולה. "הצפות של הנהרות, מפולות סלעים, מעט תעשייה, ועד לפני 30 שנה הצעירים היו בורחים מכאן והאוכלוסיה התמעטה מאוד. בשנים האחרונות הם חוזרים". יחד איתם רוכשים גם אחרים את בתי הרוסטיקו של טיצ'ינו והופכים אותם לבתי נופש, למרות מגבלות השימור הנוקשות – למשל האיסור על בניית בתי שימוש בבתים, כי אין תשתיות ביוב מסודרות. אבל כולם מוצאים פתרונות.

בתי רוסטיקו בעמק מאג'יה. מגבלות שימור נוקשות

בכפרים רבים אפשר לשכור בית רוסטיקו ולבלות בטיולים ברגל בנופים פראיים. השקט מוחלט, האוויר קריר וצח עם ניחוח קלוש של אח מעשנת. יש בתים שקועים ממש בתוך הסלע, שמזכירים לפעמים ביתו של הוביט בפלך.

מסלול טיול טיפוסי באזור מוביל מסונלרטו לפורוליו, ובפורוליו נמצאת מסעדת הגרוטו La Froda, עם הפולנטה הנחשבת לטובה ביותר באזור. הגרוטו הם מערות האחסון העתיקות של מצרכי המזון, שהפכו לטברנות הטיפוסיות של טיצ'ינו, והתפריט בלה פרודה סובב סביב פולנטה עם בראזאטו (בשר) או גבינת גורגונזולה ופיצוקרי – פסטה כוסמת.

מידע נוסף על אפשרויות טיול, אתרים, אירועים, מלונות ועוד בלוקארנו, אסקונה והעמקים מסביב באתר של לשכת התיירות – www.ascona-locarno.com

המבצרים של בלינצונה
לוגאנו רבתי או לוקארנו ועמקיה – לא חשוב באיזו מהן בחרתם כבסיס, בלינצונה בירת טיצ'ינו היא תחנת חובה בטיול בקנטון. יש ארבע סיבות לבקר בה: שלושת המבצרים ושוק השבת שלה. המבצרים, שנבנו במאה ה-15, הם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ומהשמורים והיפים באירופה. מומלץ לעשות ברגל את הדרך המתפתלת ביניהם דרך לב העיירה בליווי אודיו גייד, שאפשר לשכור בלשכת התיירות המקומית. אם תבחרו לבקר באחד בלבד, כדאי בקסטלגרנדה, המבצר הגדול המתנשא מהרחוב המרכזי. יש בו מסעדת גרוטו טובה עם נוף נהדר, ותערוכות ואירועים. אם תגיעו לעיירה בשבת תרוויחו את אחד השווקים המקסימים של טיצ'ינו, עם שפע של דוכני אוכל מקומי, בגדים, תכשיטים ואווירה נעימה במיוחד.

קסטלגרנדה בבלינצונה, מהמבצרים היפים באירופה

מידע על אתרים, אטרקציות, אירועים, לינה ועוד בבלינצונה תמצאו באתר האינטרנט של לשכת התיירות – www.bellinzonaturismo.ch

חדש! מפת האטרקציות של שווייץ – להורדה חינם לחצו כאן >>

לקריאה נוספת: על חומות בלינצונה בלינצונה, בירת מחוז טיצ'ינו, היא לא סתם יפהפייה שוויצרית עם טמפרמנט איטלקי. שלושה מבצרים עתיקים הופכים את העיר לתחנת חובה למטייל בדרומה של שווייץ שווייץ: שיט באזור לוגאנו ביום אחד של שיט על אגם לוגאנו אפשר לבקר בכפרים ציוריים, לטפס על הרים גבוהים מהם נשקף נוף מרהיב, לבקר במוזיאון לשוקולד ולראות את כל האטרקציות של שווייץ בגודל זעיר. הנה כמה תחנות שכדאי לעצור בהן במהלך השיט