ריו דה ז'ניירו. עצם השם המתגלגל על הלשון מעורר ציפייה והתרגשות: סמבה, כדורגל, חופים, נופים שאין שניים להם. ואכן, ריו היא כל אלה ויותר. ריו נפלאה כל השנה, אבל במשך כשבוע הביקור בעיר הופך לשיכרון חושים מסחרר: חמישה ימים של קרנבל עם חגיגות ללא הפסקה, מצעדים ותהלוכות, מסיבות רחוב, סמבה ושמחה כמו שרק הברזילאים יודעים לשמוח. אפשר לבקר בריו בתקופת הקרנבל במסגרת טיול מאורגן, אבל עדיף לעשות זאת באופן עצמאי, כך שאפשר לשוטט ברחובות, לרקוד עד שהרגליים מתחילות לרעוד, לגלות את פינותיה הנסתרות של העיר, להכיר את השמחה האותנטית, ללכת לאיבוד ולמצוא את הדרך, להבין דרך העיניים, האוזניים, הרגליים והלב מה הופך את ריו לעיר הסמבה.
הקרנבל בריו: סמבה ללא הפסקה אבל רגע לפני שאתם יוצאים לפזז ברחובות ריו, כדאי להבין מהו בעצם קרנבל ומה מייחד את הקרנבל הברזילאי. קרנבל הוא חגיגה עממית הכוללת תחפושות, ריקודים ותהלוכות ססגוניות. שורשיו הם נוצריים, כפי שאפשר ללמוד מהשם: "קרני" בלטינית פירושו בשר, "ואלה" הוא הוצאה, פרידה – כלומר פרידה מבשר. בנצרות הקתולית נוהגים המאמינים להפסיק לאכול בשר 40 ימים לפני חג הפסחא, שבו נצלב ישו. בתקופה זו, הקרויה לנט, מתנזרים המאמינים לא רק מבשר אלא מהנאות גופניות בכלל. רגע לפני שנכנסים לתקופת האבלות והצום, נהגו במדינות קתוליות לחגוג בחגיגות פרועות, שכללו כל מה שייאסר בעוד ימים אחדים: אכילה ושתייה, ריקודים והתחפשויות, הוללות ושבירת מוסכמות.
במקומות רבים בעולם חוגגים את הקרנבל בימים שלפני תקופת הלנט, אבל בשום מקום החגיגות אינן מתקרבות לאלו שמתרחשות בברזיל, ובעיקר בריו. חמישה ימים של שכרון חושים, חגיגות, תחפושות, שתייה, מסיבות רחוב ואווירה מחשמלת ורוויה מיניות. בדיחה ידועה בברזיל היא שבחודש נובמבר, תשעה חודשים אחרי הקרנבל, נולדים יותר תינוקות מאשר בכל חודש אחר… שיאו של הקרנבל הוא בימים השלישי והרביעי, אז מתחרים ביניהם בתי הספר לסמבה מליגת העל. ואם חשבתם שבתי ספר לסמבה הם מקומות שאליהם באים כדי ללמוד סמבה, בדומה לחוגי ריקודים אצלנו, טעות בידכם. בבתי הספר לסמבה מתאמנים לאורך כל השנה לקראת הקרנבל הבא. למעשה, בתי הספר לסמבה דומים יותר למועדוני כדורגל, עם צבעים האופייניים למועדון, דגלי מועדון ואוהדים נלהבים ונאמנים, שכמעט תמיד ממשיכים לתמוך ולאהוד את המועדון שלהם לאורך כל חייהם. ובדומה לכדורגל, גם בתי הספר לסמבה מחולקים לליגות. בריו יש חמש ליגות, כשבליגת העל מצויים 12 בתי ספר הטובים ביותר. כל בית ספר שכזה משקיע מיליוני דולרים ואינספור שעות של אימונים והכנות במשך שנה שלמה והכל כדי להגיע לקרנבל עם התצוגה היפה, המרשימה והמשמחת ביותר.
במהלך הקרנבל צועדים יותר מ-130 אלף רקדנים במופע הרחוב הגדול בעולם, שנמשך ארבעה ימים בכל רחבי העיר. בימים השלישי והרביעי של הקרנבל הקבוצות מהליגות הבכירות צועדות באיצטדיון, סמבודרומו, לאורך מסלול של כמעט קילומטר, כשכל בית ספר עורך את ההופעה ומציג את התפאורה עליה עמלו החברים במהלך השנה החולפת. עשרות אלפי הצופים שביציעים לא מספיקים לרקוד, לשיר ולעודד את הקבוצה האהובה שלהם. קשה להחליט מהי החוויה המרגשת והסוחפת ביותר במהלך ימי הקרנבל בריו. המסיבות, התהלוכות ברחובות, הריקודים על שפת הים, החגיגות הספונטניות והצעדות המאורגנות – כולם סוחפים ומשמחים. אבל יש חוויה אחת, מיוחדת וייחודית, שכמעט אינה מוכרת לישראלים, ומבחינת רבים מהווה את גולת הכותרת של החגיגות. קוראים לה "פנטזיה" והיא אכן כזאת – זוהי אפשרות להתלבש בתחפושות של הקרנבל ולצעוד מחופשים לצד אלפי הרקדנים של אחד מבתי הספר לסמבה המובלים בריו. בתוך דקות ספורות אתם מפסיקים להיות צופים והופכים לחלק אינטגרלי של הקרנבל – התנסות שלא תישכח במהרה.
מה עוד בריו?
הקרנבל הוא אמנם אחד האירועים המלהיבים ביותר שאפשר לתאר, אבל אם הגעתם לריו, אל תחמיצו כמה מאתריה הנפלאים של העיר. התחילו את הסיור בעיר בתצפית שתותיר אתכם חסרי מילים, מהפסל של ישו הגואל בראש הר קורקובאדו. עוד תצפית מדהימה יש מראש הר הסוכר, אליו מגיעים ברכבל. האמיצים שבכם יכולים להשקיף על העיר ממבט הציפור, בריחוף במצנח רחיפה או בדאון מעל העיר, ההרים והים. ואם כבר הזכרנו את הים, אל תוותרו על חופי העיר המפורסמים בעולם כולו. אפשר פשוט להשתזף על החוף, לשוטט בין הרוחצים, להשקיף על משחק של כדורגל חופים ולטעום מעדנים מקומיים בדוכני האוכל, או לבחור בפעילות קצת יותר אקטיבית, כמו גלישה על גלשן סאפ בחוף קופקבנה.
אי אפשר לבקר בריו מבלי להבחין בבתיהן של הפאבלות, אותן שכונות עוני שמטפסות על מורדות ההרים. אל תציצו עליהן מרחוק, סיור בחברת מדריך מקומי, שגדל וחי בפאבלה, ייקח אתכם בין הסמטאות המתפתלות להצצה על החיים שרוב התיירים לא נחשפים אליהם.
לא רק חוויות עירוניות מזמנת ריו למטייל בה. בלב העיר נמצא יער טיז'וקה, היער האורבני הגדול ביותר בעולם. היער טומן בחובו סודות נפלאים – מפלים ובריכות טבעיות שאפשר לטבול בהן, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, אחוזות היסטוריות ונקודות תצפית מדהימות. תושבי ריו נוהגים לבלות כאן בשלווה, הרחק מהמולת העיר, וגם אתם מוזמנים להצטרף אליהם – בין אם בפיקניק שליו בין העצים, בפעילויות ספורטיבית או בשכשוך מהנה בבריכה שמתחת למפל. |
.jpg)
