ביקרתי ביוון פעמים רבות, וכמוני יש לא מעט ישראלים הרואים ביוון יעד תיירות נוח ומתאים, בשל מזג האוויר, הים, הנינוחות היוונית, המוזיקה הנפלאה והאוכל. אבל לא רבים מכירים את ריביירת האולימפוס, רצועת חוף יפה שאורכה כ-70 ק"מ לאורך הים האגאי בצפון יוון.
ריביירת האולימפוס היא אחת מרצועות חוף היפות והפחות מוכרות של יוון. בתי מלון חדשים שהוקמו באזור (אנחנו לנו במקום נעים ויפה שנקרא Dion Palace) מושכים לשם נופשים והמיקום המצוין של הריביירה מאפשר ליהנות לא רק מחופשה על החוף אלא גם מטיולי יום בסביבה. בין השאר אפשר לטייל בשמורת הטבע שלמרגלות הר אולימפוס, ההר הגבוה ביותר ביוון ומשכנם של האלים מהמיתולוגיה, המנזרים התלויים של מטאורה, מפלי אדסה ועוד ועוד.
את האולימפוס פגשתי לפני שנים רבות, בטיול בר מצווה של בני עמרי, כשיצאנו שלושה אבות ובניהם לטרק מיתולוגי אל פסגת ההר. עד היום אני זוכר בהתרגשות את הנוף המרהיב, העצים המגוונים בגודלם ובצבעיהם ובמראות שנשקפו מהפסגה. החזרה לאזור, אל הריביירה הנמצאת בין חוף הים לרכס העצום והמוריק (באפריל הפסגות עדיין היו מושלגות), היתה משמחת ומרתקת. מה שהופך את הטיול באזור נוח במיוחד הן הטיסות הישירות לסלוניקי, שגם לה בהחלט יש הרבה מה להציע.
הנה כמה טיולי יום מומלצים מריביירת האולימפוס:
מדרונות האולימפוס
שני מסלולי הליכה נוחים למדי, שאינם מיועדים למיטבי לכת: מסלול אחד מוביל לאיה קורי (Agia Kori) , "הבת הקדושה" והשני, שיתואר בהמשך, בקניון אניפאה. באיה קורי הלכנו בשביל מסומן למפל, בריכה וגשר מעץ – גן עדן קטן. מים צלולים להפליא, בגווני ירוק שונים, יוצרים בריכה ומפל. מיד שכחנו את כל הלחצים ונרגענו.
המשכנו לעלות ברכב על האולימפוס. בגובה 1,500 מטר נמצא בית הקפה של סטברוס שממנו יש תצפית רחבה על ריביירת האולימפוס ועל העיר ליטוכורו. אפשר לשתות כאן קפה ושייקים נהדרים ולנשום את אוויר הפסגות הצלול.
את ארוחת הצהריים אכלנו בארטו (Erato), מסעדה יוונית טובה בעיר ליטוכורו. אני אוהב את האוכל היווני בגלל הפשטות והטריות. סלט יווני כמנה ראשונה תמיד מענג ואחריו מנות בשר או דגים וכמובן המוסקה היוונית המצוינת. המחירים ברוב המקומות נוחים להפליא לכיס הישראלי, בין השאר בגלל המשבר הכלכלי הפוקד את יוון. המסעדה, הטובלת בירק ומוצלת בעצי דולב, נמצאת בלב ליטוכורו, ולמרות המיקום המרכזי, גם כאן ניתן לשמוע את קול זרימת המים.
מסלול ההליכה השני יוצא ממרכז ליטוכורו לכיוון מדרונות האולימפוס. ראשיתו של מסלול קניון אניפאה ברחובות ליטוכורו והמשכו לאורך אמת המים, למעשה על הקירוי של האמה. זהו מסלול נפלא, שרואים בו מצוקי סלע ועצים ממינים שונים, ורחש המים מלווה כל העת. סיום המסלול במפל יפה.
פנטליימון וקטריני
פנטלימון (Panteleimon) הוא כפר יפהפה עם נוף עוצר נשימה ובתי אבן בסגנון בנייה עתיק. המדרונות התלולים להפליא הם אחת הסיבות שתושבי הכפר המקורי עקרו למקום נמוך יותר. בכפר יש מסעדות ובתי קפה בצילם של עצי דולב ענקיים, כנסייה נאה ואומנים היוצרים ומוכרים את יצירותיהם.
מכאן ירדנו לחוף לסיור בפלטומנס, עיירת חוף ובה בתי קפה על שפת המים וסירות דייגים.
העיירה המרכזית בריביירת האולימפוס היא קטריני (Katerini). ערכנו ביקור לילי בטברנה בכרי הנפלאה. אמנם נשמעה רק מוזיקת רקע של רבטיקו, ולא להקה חיה, אבל האוכל הנפלא, היין והאוזו אחראים לערב בלתי נשכח.
מטאורה
נסיעה של כשעתיים מקטריני מביאה אל מטאורה, אחד מאוצרות הטבע והתרבות של יוון: עמודי הסלע המזדקרים ועליהם מנזרים שראשיתם בתקופה הביזנטית המאוחרת. זו הפעם הרביעית שאני מבקר באתר המנזרים התלויים במטאורה ותחושת ההתרגשות הראשונית לא פגה.
המנזרים נמצאים במצב מעולה אחרי שיקום וחידוש. אם בעבר הנזירים עלו וירדו בסל חבלים הקשור לחבל ולגלגלת, הרי שכיום חלק מהמנזרים מחוברים בקרונית ורכבל. במנזר ורלאם שוקמה חבית היין, חבית יין בגודל כזה לא ראיתי מעולם.
קבר פיליפוס בוורגינה
אוצר תרבות יוצא דופן נמצא בכפר ורגינה (Vergina) – קברו של פיליפוס, אביו של אלכסנדר מוקדון. הדבר המרתק כאן הוא שאוצרותיו של פיליפוס מוצגים באתר עצמו, שתוכנן כמערת קבורה. כתרי זהב, כלי אוכל ופרסקאות הופכים את המקום לאחד האתרים הארכאולוגיים המרשימים בעולם.
במרחק לא רב משם נמצאת וריה (Veria), עיר נחמדה על שפת הנהר. הליכה לאורך הנהר, שכשוך המים, עצי הדולב הגדולים והרובע היהודי, שחלק מבתיו שוקמו לאחרונה – כל אלה מהווים סיבה טובה לבקר במקום.
וכמובן, אל תדלגו על ביקור בסלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון ויעד מצוין לטיול של יום, אפילו יותר אם יש לכם זמן. בסלוניקי אני ממליץ על תצפית מהרובע התורכי, הרוטונדה, המגדל הלבן והטיילת. תחנת הרכבת ממנה הועברו היהודים לאושוויץ עדיין עומדת על תילה ובשנה האחרונה נוסף לוח הקדשה על חזיתה. מומלץ לבקר במוזיאון היהודי המרשים שמספר על הקהילה שהייתה מאוד דומיננטית בחיי העיר עד מלחמת העולם השנייה.
לסיום, בקרו בשוק מודיאנו, שבו חנויות של דגים ופירות ים, חנויות מעדנים, פיצוחים, שמן זית וגם בגדים. אני רכשתי כמה צנצנות דבש וגבינות קשות כדי שטעמי יוון יישארו אתי גם אחרי החזרה הביתה.
מידע שימושיאיך מגיעים? מה עושים? |
____
הכותב היה אורח של אשת טורס, המשווקת חבילות נופש לריביירת האולימפוס.