תפריט עמוד

תמונת הקיר הייחודית, "רזי גן העדן", המוצבת מחודש זה ברחוב כורש בירושלים, הוענקה על ידי האמנית מרי בליאן כמתנה לעיר שבה היא יוצרת זה כארבעים שנה. העבודה המונומנטלית, ארבעה מטרים רוחבה, שישה מטרים אורכה, עשויה מאלף אריחים. תחילה רשמה האמנית את הקומפוזיציה בפחם על גבי האריחים, וכשהמערך כולו היה לפניה, צבעה ועיצבה כל אריח בנפרד. לאחר מכן הועברו האריחים לשרפה בתנור, ובתום התהליך הונחו שוב במקומם -ליצירת התמונה השלמה. מלאכת היצירה נמשכה שישה חודשים. מרי בליאן לבדה, בלא עזרת אומנים־מבצעים, עיצבה וציירה את תמונת האריחים בתנאים לא קלים בסדנת המשפחה.

אמנית הקרמיקה מרי בליאן בעבודה. ממשיכה מסורת מפוארת, וגם מחדשת

בואם של אמני הקרמיקה לירושלים הוא פרק מרתק בתולדות העיר. בשנת 1918 נקרא האמן הארמני דוד אוהנסיאן לירושלים לשפץ ולשחזר את אריחי כיפת הסלע. תלמידיו ושותפיו לעבודה, הצייר מגרדיץ' קרקשיאן והקדר נישאן בליאן, נפרדו ממנו ופתחו סדנאות נוספות. לעבודותיהם, וכן לעבודות בניהם, מילון צורות ייחודי המכיל מוטיבים נוצריים קדומים, המוכרים מפסיפסים בארץ ובירדן ומפסיפס ארמון הישאם ביריחו. שפתם הייחודית משקפת את עולמם של היוצרים כבעלי זהות ארמנית־נוצרית וירושלמית. אמנים אלה תרמו רובם ככולם תמונות קיר גדולות לעיר ירושלים, ומרי בליאן ממשיכה את דרכם.
בשנות השישים של המאה העשרים, בהיותה כבר אם לשלושה ילדים, היתה בליאן לציירת המרכזית של סדנת בליאן. תחילה היתה עבודתה נאמנה לרפרטואר שמצאה, אך במהרה התחילה לפתח שפת צורות בעלת זהות משלה. לוחות האריחים שציירה משנות השמונים (במשכן נשיאי ישראל בירושלים) והתשעים הם שלב מגובש בעבודתה.
"רזי גן העדן" מציגה פנורמה קוסמית ואידילית, שאינה מתייחסת למציאות העירונית התוססת סביבה, כציורי קיר "עירוניים" אחרים. ים ויבשה מאוחדים בקו אלכסוני מתנועע המתמשך לאורך היצירה כולה, כאשר זו בנויה בין שני דימויים ממסגרים ותוחמים של עץ התמר ועץ הברוש, מלווים בעצי לימון ורימון, בפרחים ובצמחים אחרים. אלה מאוכלסים באיילים רועים באחו ובציפורים מקננות בצמרות העצים. בתחתית התמונה מוצבים זוג טווסים פרושי מניפה, ובמוקד היצירה ניצבת מניפתו של טווס שלישי. בים, בימין התמונה, מעופפים דגים ליד שתי אוניות עתיקות יומין. גזעו של עץ התמר מתנשא באלכסון מהיבשה, צמרתו מתפרשת על פני הים, וצלליתו הארוכה של הברוש המתעקלת על רקע הים ממוסגרת בעצם בצבעו הכחול.
ברובד האסתטי היצירה מתפקדת כתמונה בוהקת הקולטת ומחזירה את קרני האור, וברובד הסמלי יש בה משום הבטחה, וכך היא נוכחת בין קירות האבן כגן עדן מסתורי.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: