מעצב ישראלי צעיר, שקיבל מלגת לימודים ברומא, התלונן בפני פעם על הפער העצום בינו לבין שאר תלמידי כיתתו: "חלק מהתלמידים מקבלים כמובן מאליו את העובדה שהם גרים בבתים בני מאות שנים, עם קירות מקושטים בציורי פרסקו. תארי לעצמך מה הם ראו וספגו יום יום בדרך לבית הספר. ואני? אני נולדתי בגבעתיים".
לא צריך להיות מעצב כדי להרגיש ברומא כמו בביקור במוזיאון פתוח. גודש המונומנטים שהעיר הזאת אספה אל חיקה במשך יותר מ־2,500 שנות היסטוריה מקיף אותך מכל עבר. התייר הממוצע, מצויד במדריך תיירים צמוד, מרגיש בתוך זמן קצר כאילו הפילו לו אנציקלופדיה שלמה על הראש: תאריכים, סגנונות, שמות.  | | קנה המידה של הבתים, שאינו גדול מדי ואינו מאיים, גינות הגג, הסמטאות הצרות, צבע הטיח בגוני אדמה – כל אלה משרים על המטייל בעיר אווירת נינוחות והרמוניה | צילום : דובי טל |
זה הזמן להרפות מעודף האינפורמציה של שמות גדולים ושל תאריכים היסטוריים ופשוט לזרום עם העיר. רומא היא עיר נעימה ומזמינה. מומלץ לשוטט בה ולהרים את העיניים מהמדריך ומהאתרים "הרשמיים" לעבר היופי שסובב אותך מכל עבר.
רומא אמנם מלאה במונומנטים, אבל אינה עיר מונומנטלית, ודאי שלא במרכז ההיסטורי, שבו קנה המידה של הבתים אינו גדול מדי ואינו מאיים. הסמטאות הצרות והאינטימיות הנפתחות לכיכרות חינניות; צבע הטיח בגוני אדמה חמים, מחום ועד חרדל – כל אלה משרים אווירת נינוחות והרמוניה על המטייל. כשמתעייפים, אפשר לשבת בבית קפה או במעדנייה, הפזורים כמעט בכל פינה.
אחרי ההתרגשויות הגדולות מאוצרות האמנות המדהימים אפשר ליהנות בנחת מהפרטים הקטנים של עיצוב הבתים: כרכוב של חלון, מעקה של מרפסת, תריסי עץ מוגפים, גינות גג עם צמחים מטפסים הנעוֹרים לחיים באביב, כניסות לבתים המכבדות את הבא בשעריהן בקשת מגוננת.
שבעתם מפרטים חיצוניים? הציצו פנימה. למשל ברחוב ג'וליה (Via Giulia), המקביל לטיבֶּר, תוכלו להציץ מעבר לשער הכניסה לחצרות פנימיות של בתים ולחדרי מדרגות. ראו כמה תשומת לב הושקעה בכל פרט. במאה ה־16 היה זה הרחוב האופנתי ביותר של העיר. היום, על אף שהוא קצת מתפורר בקצוות, הקסם שלו לא פג.
 | | הפרטים הקטנים מרגשים לפעמים לא פחות מאוצרות האמנות המפורסמים | צילום : ברוך גיאן |
רוצים קפיצה קטנה לסוף המאה ה־19? תוכלו לעשות זאת באמצעות שיטוט בוויה וֵנֶטוֹ, רחוב רחב שעצים שתולים לאורכו, ואשר התפרסם כמרכז הדולצ'ה ויטה בשנות השישים. מלונות פאר, בתי קפה מרווחים ותיירים אמידים יוצרים כאן אווירה של הידור ועושר.
שבעתם מעושר? מחנויות היוקרה הנוצצות של ויה ונטו אפשר להחליף אווירה ברובע טְרַסְטֶבֵרֵה. כאן לא תמצאו אוצרות אמנות גדולים או ארכיטקטורה מופלאה. זה היה במאה ה־19 איזור של מעמד הפועלים העניים. בשנים האחרונות הוא עבר רנסאנס, ועכשיו הוא מלא חיים חדשים גם מבחינה עיצובית. חנויות עיצוב עכשוויות וגלריות לאמנות מודרנית תוכלו למצוא דווקא כאן.
פן אדריכלי שונה לגמרי מציג רובע EURבדרום העיר, המימוש הארכיטקטוני של חזונו של מוסוליני על "רומא החדשה". זוהי בנייה פשיסטית, המגמדת את האדם ומפארת ומאדירה את השליט. אחרי שיטוט באתרים ההיסטוריים של העיר אפשר לזהות בקלות את המקורות הקלאסיים, שמהם ינקה האדריכלות הפשיסטית ברובע זה את מקורותיה. אלא שלהבדיל מהאדריכלות הקלאסית של רומא, הבנייה כאן פומפוזית יותר ולא אנושית.
אל תסתפקו בשיטוט אדריכלי בשעות היום. רומא של הערב ושל הלילה מוארת באור יקרות. פרטים שראיתם באור היום ילבשו עכשיו פנים חדשות. פרנסי העיר האירו באדיבותם גם חלק מפנים הבתים, מה שמאפשר להציץ אל תקרות העץ הגבוהות ולתהות איך באמת חיים אזרחי העיר.
ומה קרה למעצב הצעיר מגבעתיים? הוא כבר מזמן חזר לארץ. ובעוד חבריו ללימודים באיטליה משפצים ומשחזרים את אוצרות העבר, אבל אינם יכולים להתנסות כמעט בבנייה חדשה, הוא מתנחם בבניין הארץ. למרבית המזל, הוא הפנים היטב את לקחי רומא, ולכן הוא לא בונה לנו יצירות פסאודו־קלאסיות מפלצתיות עם עמודים יוֹניים וגמלונים מעוטרים בחזית.
אם ייצא לכם להיתקל בכמה בתים חדשים בפרברים שונים ברחבי הארץ, שיש להם טיח צבעוני, תריסי עץ מוארכים, חדרים מרובעים ותקרות גבוהות, אולי תנחשו מי תכנן אותם ומנין באה ההשראה לבנייתם. למידע נוסף על רומא>>
|
