יותם גוטמן
בהשוואה לגלישה באירופה, גלישה בארץ היא ממש גן עדן. אז מה הבעיה ? הבעיה היא שים שטוח ומים חמים, רוח מתונה ושמש, פשוט לא "עושים את זה" לגולש ה-WAVE . אין אדרנלין כי הכול כל כך נוח. לא נורא ליפול, לא יקרה כלום אם הציוד יישבר – מקסימום נשחה קצת. זה לא כאילו יש פה כרישים… אבל החורף, החורף מביא לנו קצת תנאים "רעים". סערות שמקורן בלב הים התיכון, כמה מאות קילומטרים מכאן, שולחות אלינו גלים מכובדים מאוד, ורוחות חזקות. המים כבר לא חמים (16 מעלות בשיא החורף), ובחוץ הטמפרטורה יורדת ויש גשם. פתאום הגלישה נעשית "למבוגרים בלבד". פתאום כל המתלהבים שסותמים את החופים בצפוניות החמימות נעלמים, ובמים נשארים רק החבר'ה הרציניים.
יש חופים בארץ שבהם בסערה תמצא את עצמך גולש לבד או מקסימום עם עוד שני משוגעים לעניין, בעוד העוברים ושבים (אם יש כאלה ) מתבוננים בך במבט של: "הוא כנראה לא שפוי/ אין לו משהו יותר טוב לעשות בקור הזה", וחלקם אף טורחים להתעניין בשלומך: "תגיד, לא קר לך?" (לא, אני סתם רועד לי להנאתי).
רוב החופים בארץ, גם כאלה שנראים תמימים, שנדמה לך שלא יעלה שם גל גם בצונאמי, מגלים את פניהם האמיתיות בחורף. שבירות חוף מסיביות, זרמים, גלים שבאים משלושה כיוונים יחד וסלעים במקומות שלא הכרת. פתאום אתה מבין את משמעות הביטוי "הים האכזר" – אתה מרגיש כאילו הוא ממש לא רוצה אותך בתוכו, ורק מנסה להקיא אותך החוצה בעוצמה. ונניח שעברת את שבירות החוף ואתה בים הפתוח, פתאום אתה מבחין ביצורים שלא הכרת קודם (או שכבר שכחת איך הם נראים) – גלים. גלים אמיתיים, כאלה שמודדים בחצי תורן ותורן, ויכולים להישבר עליך ולגרוס את כל הציוד היקר שלך ברגע. גלים שבאמת אפשר לקפוץ עליהם ויותר חשוב, לרכוב עליהם. ואז, ברגע שאתה מסתובב לתוך גל כזה, כל הפקפוקים של "למה אני עושה את זה לעצמי?" נעלמים, ומתחילה ההתרגשות. גם בגלל שהגל גדול, אבל גם בגלל שמעונן וקר ונראה הרבה יותר אכזרי ליפול למים. עכשיו מתחיל הכיף שחיכית לו, שזכרת מהסערה האחרונה (אי שם במרס הקודם). עכשיו אתה חי ונהנה מכל רגע. נכון. יש מקומות בעולם (ולעתים נדירות גם בארצנו הקטנה) שבהם יש תנאים טובים גם עם שמש וטמפרטורות נוחות. נכון. אבל הם לא מספקים את אותה התרגשות שנותנת סערה אמיתית, כולל לצאת רועד מהמים, לקפל את הציוד בגשם ולדמיין את המקלחת החמה. וכל מי שגולש בחורף יודע שאין כמו יום סוער כדי ליהנות באמת. אה כן, גם נופלים ושוחים בסערות. בלי זה, זה פשוט לא אותו דבר. ההרגשה הזו כאילו נפלת לתוך מי קרח, בעוד גלים חומים- אפורים מנסים להטביע אותך היא כזאת שצריך לחוות מדי פעם, כדי להיזכר שאנחנו בסך הכול אורחים ושהים הוא בעל הבית האמיתי.
|