| איך מגיעים? אוטוסטרדה A20 מפריז לכיוון דרום, עד היציאה לרוקאמאדור. לאורך רוב הנתיב אין תשלום עבור השימוש באוטוסטרדה. מהכביש הארצי N140, פונים לכיוון צפון-מזרח ב-D677 1. לאוורניה, תגרה ואוטואר כבר בתחנה הראשונה, לאוורניה (Lavergne), מתגלה כנסייה יפהפייה מהמאה ה-12. עוד קילומטרים ספורים ואנו בתגרה (Thegra), כפר עתיק למראה, ובו ארמון ובעיקר בתים יפים עם גגות אופייניים לאזור, חלקם שחורים, בנויים מרעפים עתיקים. מעניין לשוטט בשבילים הכפריים, בין הבתים הטובלים בצמחייה. בהמשך הדרך פונים לאוטואר (Autoire). בעיקול הדרך הצרה נכנסים בבת-אחת לקניון קטן ומגיעים למצוק – נוף העמק משמאל פשוט מהמם. דרך הגישה יפהפייה, ואוטואר כפר יפה שכמה מגגותיו מזדקרים מעט מעל למפלס הכביש – כי חלקו בעמק לרגלי הכביש, וחלקו ממול, על המדרון. הבתים בנויים בשלל צבעים וביניהם ניצב צריח מרשים, עם חלונות בסגנון הרנסנס. כדאי לחנות, ולטייל בסמטאות. 2. מערת פרסקה 3. שאטו דה מונטאל המשך המסלול באותה הדרך. פונים ימינה ושוב ימינה לשאטו דה מונטאל (Montal). הארמון, המסתמן במלוא הדרו לא הרחק מכר גולף, הוא מהיפים ביותר באזור כולו. הארמון בנוי בסגנון רנסנס, יפהפה מבחוץ בזכות הפיסול והחלונות המגולפים – ומרשים יותר מבפנים בזכות העיצוב והריהוט. ליד מונטאל נמצאת מסעדת Les Trois Soleils de Montal הטובה. 4. ארמון השטיחים אם שבים אל הכביש המוליך ימינה לסן-סרה (Saint-Cere). נוסעים לפי השילוט המוביל לראש הר נמוך אל ארמון סן-ז'אן, המוקף חומה ובה שער. כאן היה ביתו של האמן ז'אן לורסה (Lurcat), שנודע בעיקר בזכות השטיחים האמנותיים שארג. היום שוכן בארמון מוזיאון המנציח אותו ואת יצירתו. 5. לוברסאק מכאן פנינו מועדות ללוברסאק (Loubresac). פונים שמאלה ב-D118. נוסעים בכביש צר מאוד בין חוות, כמעט בתוכן. לוברסאק הוא כפר ימי ביניימי נישא. משקיפים ממנו על העמק סביב-סביב, בין היתר על ארמון סן-ז'אן שממול. הכנסייה הכפרית – יפהפייה. האור הבוקע מבעד לוויטראז' של חלונותיה צובע את הקירות בנגוהות משתנים. בכפר אפשר למצוא בתי-קיט וחדרי-אירוח. רלה דה קאסטלנו ( Castelnau) החדיש והגדול מציע חדרים. 6. קארנאק בלוברסאק פנינו אל עמק הדורדוניה. אפשר לנסוע קודם-כל לקארנאק (Carennac) שממזרח, בדרך הסמוכה לנהר או העוברת ממש על גדתו. ברובע העתיק ומוקף החומה של קארנאק שוכן המוסד המוזר – "מוזיאון הארומות" (Musee des Aromes), המוקדש בעיקר לאזוביון בעונתו. לצדו נמצאת סן-פייר, כנסייה רומאנית פשוטה ויפה בעלת כניסה מגולפת להפליא. צמוד אליה גן-נעול של מנזר עתיק. הכפר מצטיין בשלל בתים עם צריחים, במבני-אבן ומבני-עץ עתיקים מאוד, ובגשר מעל נחל הנשפך לדורדוניה. בקארנאק נמצא גם בית הדורדוניה של חבל קרסי (Maison de la Dordogne Quercynoise), המציג מידע רב ומגוון על האדריכלות והנוף בחלקו זה של עמק הדורדוניה. אפשר ללון ולסעוד בזול ב-Auberge du Vieux Quercy טלפון: 0565109659. 7. טירת ברטנו מקארנאק, הכביש שעל הגדה חוזר לקאסטלנו-ברטנו (Castelnau-Bretenoux), מבצר ימי ביניימי, שהוקם במאה ה-12. המקום ידע תהפוכות לרוב, וחרף ביצוריו האימתניים עבר מיד ליד. עוברים בגשרון צר לאי הקטן שבנהר הדורדוניה – פרודומה (Prudhomat) שמו – והטירה מתגלה מימין במלוא הדרה. היא מרשימה עוד יותר בלילות הקיץ, כשהיא מוארת במופע אור-קולי היסטורי. אך היפה מכול הוא הנוף הנשקף ממנה. פתוח: כל השנה. בדיוק מאחורי הטירה מטפס כביש קטן לכפר זעיר, ובו כנסייה עם מגדל תלת-פעמוני. העלייה לכפר היא בעיקר לצורך החזרה ממנו, המאפשרת לצפות בגב הטירה: מרשים לא פחות ואולי אף יותר מהמראה החזיתי הנדוש משהו. 8. בולייה על הדורדוניה נוסעים צפונה לבולייה-סיר-דורדוניה (Beaulieu-sur-Dordogne) שבצפון-מזרח קרסי. חונים בכיכר הגדולה, ליד לשכת התיירות, ונכנסים לרובע הפנימי העתיק, המצטיין בבתי-עץ חורגים לרחוב ובבתי-אבן נאים, ומצטייר ככפר ביניימי שהשתמר להפליא, אם כי פה ושם מסתמנת גם חזית רנסאנס. כנסיית סן-פייר שבכפר, שלה צריח אפור מעוטר בצלב-לורן, סמלו של דה גול במלחמה בנאצים, היא פנינה של האמנות הרומאנית. והכניסה מסוכנת: מתוך הנהרה שבחוץ פותחים את הדלת אל האפלולית הפנימית, חושך בעיניים, ולא מבחינים בחמש המדרגות היורדות. בקצה, מאחורי המזבח, קאפלה עם תבליט מוזהב. בצד ימין, בתוך ארון תצוגה, מוצג אוצָר המנזר – פריטים מהמאות ה-12 עד ה-16. סביבת בולייה משלבת טבע, וכפריות ללא-דופי, משובצת שכיות-חמדה קטנות של אמנות כנסייתית. אפשר לטייל לאורך הנהר, ולקפוץ גם לכפר אלטיאק (Altillac), לראות את הכנסייה. 9. קירמונט מבולייה יוצאים לכיוון קסאק (Queyssac) ב-D12, דרך צרה ומתפתלת עולה ויורדת, רובה בתוככי יער, עם כתמי אור-צל על הכביש. לפני קסאק פונים ימינה ומיד שמאלה לקירמונט (Curemonte). ממשיכים באותו סוג של כביש – ומוטב שלא יבוא איש ממול. כשפונים בסוף הדרך ימינה, מתגלה קירמונט משמאל, על גבעה. ממיקומו הנישא והמבוצר כדבעי הוא משקיף סביב-סביב. בלבו של הכפר, המתגאה בכך שאחד מאדוניו השתתף במסע הצלב הראשון, מִתחם מוקף חומה, ובו טירה אחת בעלת צריחים רבועים מחודדים, שאטו סנט-אילר (Saint-Hilaire) משלהי המאה ה-14, וטירה שנייה, שאטו דה פלא (Chateau de Plas), בעלת צריחים עגולים מהמאה ה-16 – שתיהן מאבן כהה. מבנה שלישי, שאטו לה ז'ואני (La Johannie) מהמאה ה-15, נמצא ליד השוק המקורה העתיק. כל הארמונות הללו – סגורים למבקרים. במבנה השוק העתיק, קיר המציג מסמכים לזכר הקשר בין הסופרת הפריזאית קולט (Colette) לכפר. היא חייתה עם אחד מאדוני הטירה, ומצאה כאן מקלט בזמן מלחמת-העולם השנייה אצל בתה, שהיתה אז הבעלים של שתי הטירות. הכפר משתבח גם בכמה דפים שהקדישה לו הסופרת באחד מספריה. בכפר גם כנסייה עתיקה לאחר שיקום מלא – כמה סגנונות, בעיקר רומאני – עם מגדל תלת-פעמוני. הכפר יכול להתגאות במה שנראה כאכפתיות גדולה של התושבים לכל פרט בחזותו ולניקיון הסביבה. 10. קולונז' האדומה מקירמונט ממשיכים בכיוון צפון-מזרח לקולונז'-לה-רוז' (Collonges-la-Rouge), קולונז' האדומה, כפר יפהפה שרובו-ככולו נבנה מהאבן האדומה שמפיקים מאדמת האזור. קולונז' מגיח בבת-אחת משמאל לכביש, מעט מטה ממנו. חונים במגרש שלצד הכביש, ומסיירים ברגל. לצד המונומנטים הלא-גדולים – כנסיות, טירה המתבלטת היטב מהכביש אך פחות מרשימה מבפנים – ולצד החנויות, כמה מלונות קטנים ומסעדות. אבל מתברר שקיים כפר אדום שאנשים חיים בו ועוסקים בחקלאות. בקולונז' כמה חנויות מעניינות, בעיקר – בית-עסק של מזַקק יי"ש ויצרן יין ואפריטיף של פירות, כולל אגוזים וערמונים. יש גם עוגיות אגוזים, וחרדל סגול שמכינים על-פי מסורת אזורית עתיקת-יומין: מהילה בתירוש של יין אדום מקנה את לחרדל את צבעו ושלל טעמים. אפשר לטעום. בטורן (Turenne) שבהמשך כנסייה נאה, עיירה נאה למטה, ואם עולים לארמון אשר למעלה, מצטיירות פרספקטיבות מסחררות של סמטאות הצוללות אל נוף הגגות השחורים. העלייה היא רק ברגל – פרט לתושבים. בדרך למעלה, היכנסו לפוש בגינה קטנה, שמככב בה הצלוב, והיא במפלס קצה החוד של הכנסייה. היא מציעה את נוף העמק בליווי מוזיקלי של שירת הציפורים – שלווה גדולה. |