קרואטיה: קפיצה לגן עדן

חופי קרואטיה מצדיקים את המוניטין המצוין שיצא להם: יותר מאלף קילומטרים של חופים נקיים, יפים ומזמינים הפכו את קרואטיה לאחד היעדים המבוקשים ביותר בקרב תיירי הקיץ באירופה. בין דוברובניק בקצה הדרומי של החוף הקרואטי ובין פולה בקצהו הצפוני, יש ערים עתיקות, כפרים, איים ירוקים ובעיקר חופים שכדאי לבקר בהם.

אלא שעבור תיירים מישראל, בייחוד אם הם בטיול משפחתי, הקסם הגדול ביותר טמון דווקא בשתי שמורות טבע שנמצאות בפנים הארץ, ולא על קו החוף. שני הפארקים הללו מאפשרים לבאים מארץ יבשה על גבול המדבר לפגוש נופי טבע ירוקים מאוד, בלב סביבה שופעת מים, אגמים, מפלים, פרחים, דגים ועצים רחבי נוף. בשניהם אפשר לערוך טיול משפחתי קל ונוח עם ילדים. 

סרטון המראה את נפלאותיה של שמורת קרקה

שמורת אגמי פליטוויצה (Plitvice) זכתה להכרה בינלאומית והיא נכללת ברשימת אונסק"ו לאתרי טבע שהם מורשת עולמית. שמורת קרקה (Krka), אותה נוטים לעיתים קרובות לכנות "פליטוויצה הקטנה", ידועה פחות, מתויירת פחות וראויה להרבה תשומת לב. לכל אחד מן הפארקים האלה כדאי להקדיש יום שלם. בקרקה, ששטחה קטן יותר, אפשר להסתפק גם בחצי יום, אם כי לא קל לעזוב מקום כזה אחרי כמה שעות. 

למרות הנטייה הטבעית לאיפוק ולשיקול דעת, כדאי במקרה זה לומר דברים ברורים – שתי השמורות האלה פשוט מדהימות ביופין ואין טעם למהר דווקא כאשר מגיעים לאחד מאתרי הטבע היפים באירופה. כדאי מאוד להצטייד באוכל ובשתייה, שיאפשרו שהות ממושכת יותר ועריכת פיקניק בחיק הטבע.

אגמים בשמורת פליטויצה מוקפים ביערות

שמורת פליטוויצה: אגמים, מפלים ויערות
רוב המתכננים מסלול נסיעה בקרואטיה נוסעים מדוברובניק צפונה לזאגרב הבירה, או בכיוון ההפוך. אם נוסעים מזאגרב על כביש מס' 1לכיוון דרום, חולפים על פני העיר קארלובאץ' וממשיכים דרומה לכיוון ספליט עוד כשמונים קילומטרים, מגיעים לפליטוויצה. על פני רצועה שאורכה שמונה קילומטרים פזורים כאן 16 אגמים מוקפים ביערות. לפארק יש שתי כניסות, הראשונה, הצפונית יותר, נמצאת בחלקו הנמוך של הפארק. זו הסיבה לכך שכדאי להמשיך ולנסוע שני קילומטרים וחצי דרומה, עד כניסה מס' 2. במגרש החניה שלה משאירים את המכונית, רוכשים כרטיס כניסה וצועדים ללב היער הירוק.

יש בפליטוויצה שני מסלולי הליכה מסודרים ומסומנים. הקצר יותר נמשך בין שלוש לארבע שעות והארוך חמש עד שש שעות. שניהם לא קשים, ואם נכנסים בכניסה 2 יש יתרון נוסף – אוטובוס מיוחד מעלה את המבקרים (ללא תוספת במחיר) עד לאגם הגבוה ביותר. מנקודה זו ייעשה כל מסלול ההליכה בירידה מתונה. רובו צעידה בצל העצים, בשביל נוח, בין אגמים למפלי מים. פחות מבקרים מגיעים לאגמים העליונים ולמרות שאסור לרדת כאן מן השבילים המסומנים קל מאוד להישאר לבד, לשבת על ספסל או בצד השביל וליהנות מפכפוך המים שעוטף אותך.

ההליכה בשמורת פליטוויצה נעשית על גשרי עץ, דבר התורם אף הוא לאווירה המיוחדת 

הזיכרון החי ביותר מפליטוויצה הוא צבע המים. מדובר בגוון עז במיוחד של טורקיז, שמבנה הפארק מאפשר לבחון כמעט מכל זווית אפשרית. מסלול ההליכה חולף על גשרי עץ שחוצים את הערוצים, עולה לגובה כמה עשרות מטרים מעל האגמים וחוזר ויורד עד לגובה פני המים. שלטי עץ קטנים הפזורים בפארק ועליהם שרטוטים שמבהירים לצועד בדיוק באיזו מן המדרגות של 16 האגמים הוא נמצא. 

בערך במחצית המסלול הארוך, לאחר כשלוש שעות, מגיעים לתחנת מעבורת על גדת אחד האגמים. מכאן (גם זה כלול במחיר הכניסה) שטים לגדה השנייה כדי להמשיך במסלול המקיף. בתחנה אליה מגיעה הסירה יש מסעדה קטנה, חנות מזכרות ובית קפה נעים מאוד. מקהלה דתית שרה במהלך ההפסקה שעשינו כאן המנונים מחממי לב (קיווינו שהשירה הזו תעזור לעצור את הגשם שהחל לרדת, אבל לשרים היו ודאי מטרות חשובות יותר. הגשם המשיך וגם אנחנו, רטובים לחלוטין). 

חלקו המרשים והדרמטי ביותר של הפארק נמצא באזור הנמוך ביותר. זו אחת הסיבות מדוע כדאי להעדיף את הכניסה הגבוהה, כדי להגיע אל המראות היפים ביותר דווקא בסוף. הממהרים או המתקשים בהליכה מוטב שיתרכזו בחלק הנמוך, הצפוני ביותר.

שמורת קרקה. ההליכה בשמורה קצרה יותר מזו שבשמורת פליטוויצה והמפלים נופלים בשצף רב יותר

קרקה: מפלים חוצים קניון עמוק
שמורת קרקה, על שמו של נהר בשם זה, נמצאת כ-150 קילומטרים דרומה מפליטוויצה. העיר הגדולה הקרובה ביותר היא שיבניק, על שפך הנהר לים האדריאטי, והכניסה לפארק נעשית דרך הכפר סקארדין (SKARDIN), שניים עשר קילומטר צפונה משיבניק. השמורה כוללת את קטע עמק הנהר בין העיירה קנין (KNIN) לסקארדין, אבל החלק הפתוח למבקרים נמצא סמוך לסקארדין. כחלק מן המאמץ לשמירת הטבע מחנים את המכוניות בכפר ושטים אל פתח השמורה בסירה. השיט במעלה הנהר נמשך כרבע שעה. האוהבים לצעוד יכולים לוותר עליו וללכת לאורך גדת הנהר, עד לפתח השמורה. מחיר הכניסה לשמורה כולל את השיט בסירה. 

מסלול ההליכה בקרקה קצר הרבה יותר מזה שבפליטוויצה ואופי המראות שונה לחלוטין. שצף המים כאן עז הרבה יותר, המפלים החוצים קניון עמוק מרשימים מאוד ויוצרים בריכות שצמחייה עבותה סוגרת עליהן מכל צד. שבילי ההליכה נסללו כאן על גדת הנהר, ועל גשרוני עץ שחוצים את הערוץ כמה פעמים. זרם המים מתפצל לשלוחות שונות, שיוצרות מפלים קטנים ובריכות יפהפיות.

נהר קרקה. הפלגה בנהר מביאה למפלי רושקי סלאפובי

לנוסעים בחברת ילדים או מבוגרים שמתקשים בהליכה ארוכה מוטב להגיע דווקא לקרקה ולא לפליטוויצה. למרות הנטייה של כל ספרי ההדרכה להשוות בין שני הפארקים, הנוף והאופי המקומי שונה. בקרקה יש תחושה של ריכוז גדול ועוצמת מים חזקה מאוד על פני שטח קטן. בפליטוויצה המרחבים מרשימים יותר. הבדל נוסף טמון בכך שבקרקה, אחרי הליכה שנמשכת כשעה, מגיעים בלב השמורה לכפר קטן. פעם גרו כאן תושבים. כיום מתוחזק הכפר בידי שלטונות השמורה שעובדיה, בלבוש מסורתי, מפעילים את המקום ומשחזרים את האומנויות המסורתיות, מפעילים את טחנת הקמח, יוצרים כלים חקלאיים, מנגנים בכלים עתיקים ומוכרים קפה ומזכרות. אפשרות נוספת להפסקת קפה לא רחוק מן המים הזורמים היא בכניסה לשמורה, מיד לאחר שחולפים על פני קופת הכרטיסים. 

מלבד פרק הביקור בכפר המשוחזר קל מאוד להתעלם מנוכחות אנושית בקרקה. השבילים הצרים מתפצלים לכל עבר והתחושה היא שאפשר, די בקלות, ללכת כאן לאיבוד. מספר המבקרים כאן מצומצם באופן משמעותי לעומת האוטובוסים הנוהרים לפליטוויצה המפורסמת. מי שזמנו בידו יכול להמשיך ולשוט בסירה נוספת, המפליגה כעשרה קילומטרים במעלה הנהר והשמורה למפלי רושקי סלאפובי (ROSKI SLAPOVI). הסירות עוצרות בדרך ליד אי קטן בלב הנהר עליו ניצב מנזר פרנציסקני עתיק.

לקריאה נוספת:

קרואטיה – שלושה מסלולים מומלצים הטיסות לקרואטיה מכתיבות כמה אפשרויות לתכנון הביקור במדינה. בין אם אתם נוחתים באופאטיה, דוברובניק או זגרב, תמצאו כאן הצעה למסלול שמתאים לכם