בנגקוק זו עיר שהיא שוק, או שוק שהוא עיר. כמו קניון ענק שפשוט שכחו למתוח מעליו גג ולהדליק בו את מיזוג האוויר. היא גן עדן לאנשים שאוהבים לקנות: יש בה מבחר גדול של כמעט כל מה שתוכלו לחלום עליו, באיכות מצוינת לרוב ובמחירים מגוחכים. האמור לעיל נכון לגבי מה שמיוצר בתאילנד. על היבוא מוטל מכס גבוה, כך שמחיריהם של מוצרי אלקטרוניקה ואופטיקה, למשל, דומים לאלו שבארץ. תעשיות הטקסטיל והמשי במדינה תופסות חלק נכבד מסל הקניות של התייר המערבי. לגבי עתיקות אמיתיות (רוב ה"עתיקות" שתראו בחנויות יוצרו לא מזמן) ופסלי בודהה ישנים וחדשים: אסור להוציאם מתאילנד ללא אישור ממשלתי מהמחלקה לאמנויות יפות.
גולת הכותרת של המסחר בשווקים היא תעשיית הזיופים. בתאילנד מזייפים במקצועיות ובחן רב כל מה שתיירים אוהבים: שעוני רולקס, חגורות, תיקים וארנקי עור של כל המותגים הנחשבים, חולצות פולו, ראלף לורן, ג'ינס של ליווייס, קלווין קליין, חליפות טריקו של נייקי, של אדידס ושל נבחרות הכדורגל החשובות ועוד ועוד. הזיופים הם לרוב באיכות טובה, המחירים פנטסטיים והקונים – בטריפ מתמשך.
למרות האדרנלין הגואה בדם והברק בעיניים למראה המציאוֹת, זכרו כי המחיר שניתן לכם הוא הצעת פתיחה במשא ומתן. ככל שאתם נראים הדורים ומכובדים יותר – כך יהיה מחיר הפתיחה גבוה יותר, לכן זה רעיון לגמרי לא רע לצאת לשוק עם הגופייה והסנדלים של הים. התמקחו בסבר פנים יפות ותיהנו מהמשחק. ואל תשכחו: אתם חוזרים הביתה בטיסה בינלאומית. רוב חברות התעופה עושות קופה יפה על חשבון משקל היתר של הנוסעים. תחשבו על זה כשאתם קונים פסלי עץ וג'ינסים לכל המשפחה. שוק סוף השבוע צ'טוצ'אק (Chatuchak Weekend Market) – למרות שמו, השוק פתוח מדי יום, אך בסופי שבוע הוא בשיא פריחתו. זהו השוק הפתוח הגדול ביותר בבנגקוק. המקומיים עורכים בו את קניותיהם, ואפשר למצוא ברחובות מלאי הדוכנים מכל טוב. אולי לא תתעניינו כל כך באגף התרנגולות, הציפורים והנחשים, אך כלי הבית, הבגדים, חפצי האומנות והכלים אטרקטיביים למדי, ואל תחמיצו את אזור דגי הנוי הטרופיים. מעניינים במיוחד הדוכנים לסחר בבעלי חיים (חלקם חוקיים, חלקם לא), והאגף לתרופות מסורתיות, רבות מהן לשיפור כוח הגברא, ובו הכל מכל: מחיפושיות מיובשות ועד אבקות מכפות דובים ומקרני צבאים. לחצו להגדלה שוק בנגלאמפהו (Banglamphu Market) – בשוק זה תמצאו בעיקר מוצרי טקסטיל, נעליים וסדקית. השוק הגדול מתפרש על פני כמה רחובות, והוא שוכן במרחק הליכה מאזור התרמילאים קהאו סאן רואד (Khao San Road). השוק מיועד למקומיים ולכן חלק מהמוצרים לתיירים חסרים, אך גם המחירים מקומיים. שוק צ'יינה טאון (Chinatown Market) – נמצא ברובע הסיני ויש בו מכל טוב: בדים, תכשיטים ואבנים טובות, טובין למקדשים בודהיסטיים, שעונים, קישוטי שיער ועוד. אפשר לשלב קניות בשוק הצבעוני בביקור ברובע הסיני.
בזאר הלילה של פטפונג (Patpong Night Bazar) – זהו השוק המרכזי לתיירים בבנגקוק. במשך היום שתי הסמטאות של אזור השוק שוממות, אך לקראת ערב מגיעים למקום מאות רוכלים על עגלותיהם, ומקימים במקום שוק לא גדול במיוחד, אך צפוף מאוד. זהו מרכז מכירת הזיופים והחיקויים, וכל השוק כולו הוא דברים שאוהבים לקנות: תכשיטים ושעונים, בגדים, בדי משי, תיקים, חפצי אומנות, פסלים, תמונות, דיסקים מזויפים וכל מה שאי פעם רציתם וגם מה שלא ידעתם שתרצו. הדוכנים מגיעים לשם רק בלילה, ולא במקרה: מאחוריהם נמצאים מועדוני המין המפורסמים של בנגקוק, עם ילדות בנות 15 המופיעות כרקדניות גוגו ומופעי אקרובטיקה וקרקס מיניים. השוק צפוף מאוד ויש להישמר מפני כייסים.
סיאם פאראגון (Siam Paragon) – אחד הקניונים הגדולים באסיה, משתרע על שטח עצום של 500 אלף מ"ר. כאן אפשר למצוא את כל המותגים היוקרתיים, בהם שאנל ודולצ'ה וגבאנה, ובנוסף לבגדים יש בקניון גם חלל תצוגה של פרארי, למבורגיני ופורשה. אחת האטרקציות הגדולות של הקניון היא אקווריום ענקי עם אוסף מרהיב של דגים ושאר יצורי ים.
סנטרל וורלד (Central World) – מה שהיה פעם וורלד טרייד סנטר, שופץ והורחב לכדי קניון ענקי, אחד הגדולים בעולם. בעת ההפגנות האנטי ממשלתיות ב-2010 חנויות רבות ניזוקו, אולם הנזקים תוקנו והקניון פועל כרגיל. יש בו וחנויות לרוב ובהן כל טוב, מסעדות וגם בית כלבו יפני, שבקומתו החמישית יש סופרמרקט גדול, לכל מי שאוהב להביא הביתה תבלינים מקומיים, אבקות ודומיהם, ובמקרה הזה גם מוצרים יפניים. ריוור סיטי שופינג קומפלקס (River City Shopping Complex) ואוריינטל פלאזה (Oriental Plaza) – שני מרכזי קניות מפוארים השוכנים על גדות נהר צ'או פהראיה, בסמוך למלונות חמשת הכוכבים של בנגקוק (שרתון, שנגרילה, אוריינטל). המרכזים מיועדים למשתכנים בבתי מלון אלה, ואי לכך הסחורה יפה, איכותית, מיוחדת, יקרה וקולעת לטעמו של התייר המערבי. תמצאו שם בעיקר חנויות של עתיקות – אמיתיות וחדשות – חפצי אמנות, בגדים ומשי, עבודות יד, אבני חן, תכשיטים וקרמיקה. רובינזון (Robinson) – אחד מבתי הכלבו הוותיקים של בנגקוק, ובו בגדים באיכות טובה. יש לו סניפים ברחובות המרכזיים סילום רואד (Silom Road) וסוקהומוויט רואד (Sukhumvit Road). סיאם סנטר (Siam Center) – מרכז קניות השוכן ברחוב ראמה ה-1 (Rama 1 Road), ובו שפע של חנויות בגדים, נעליים, תיקים ושאר מציאוֹת.
תפירת בגדים ואבנים יקרות כולם נחמדים מאוד עד שקיבלו את כל הכסף, לכן אמצו את הכללים הבאים: החייט יבקש חלק מהכסף עם ביצוע ההזמנה, את השאר הוא אמור לקבל עם מסירת הסחורה. עמדו על כך שהתשלום מראש יהיה נמוך ככל האפשר, ושאת חלק הארי של הכסף יקבל החייט בסוף – אחרי השלמת כל התיקונים בבגד לשביעות רצונכם. ככל שתהיו חייבים לו יותר כסף, כך הטיפול בכם יהיה סבלני יותר. סכמו מראש את מספר המדידות והתיקונים לבגד – לפחות פעמיים ועדיף שלוש. תיקון אחד לא תמיד מספיק, כי הם אמנם תופרים יפה אך לאו דווקא מדויק. אם לא סיכמתם על כך מראש, החייט ידרוש כסף על כל תיקון נוסף.
תאילנד היא אחד המרכזים העולמיים למסחר וליצוא של אבני חן זולות, יקרות ויקרות מאוד. סוחרים מרחבי העולם עושים בתאילנד עסקים רציניים עם בתי עסק גדולים. תיירים רגילים, לעומת זאת, הם לחם חוקם של כל הרמאים והגנבים שמנצלים את בורותו של התייר הממוצע בעולם אבני החן. תעלולי הרמאים בתחום אבני החן יצירתיים וכואבים במיוחד, ואתם עלולים להפסיד כסף רב בעסקאות מפוקפקות. לכן, שמרו על הכללים הבאים: היזהרו ממבצעים ומהזדמנויות שנראים טובים מכדי להיות אמיתיים – הם לא טובים ולא אמיתיים. לעולם אל תקנו בחנות אבני חן שהוּבלתם אליה על ידי מקומי, נחמד ככל שיהיה, שפגשתם באקראי. בתאילנד קיימת משטרת תיירות, שמכלה חלק ניכר מזמנה בניסיון לסייע לתיירים שרומו על ידי נוכלי אבני החן, אך בדרך כלל אין בידה להושיע.
מעשי הרמאות מתנהלים לרוב כך: צעיר מקומי, דובר אנגלית טובה, מתחיל לדבר איתכם ברחוב כאילו במקרה. הוא מסובב את השיחה כך שנדמה לכם שאתם אלה ששואלים אותו אם הוא יודע היכן תוכלו לקנות אבני חן. הוא יודע על חנות שבדיוק היום נערכת בה מכירה סופר מיוחדת עם הנחות ענק לכבוד יום העצמאות/ יום ההולדת של המלך/ חג בודהיסטי כלשהו/ חגיגות עשור להקמת החנות. אתם מגיעים בחברתו לחנות, שם מסבירים לכם על המזל המדהים שלכם, שכן היום, ורק היום, תוכלו לרכוש אבני חן יקרות במיוחד בעשירית ממחירן הרגיל. הם גם מסבירים לכם על הרווח העצום שתוכלו לעשות אם תקנו כמות נכבדה של אבנים, שאותה תמכרו אחר כך במדינתכם על פי ערכה ה"ריאלי", שגבוה בעשרות או מאות אחוזים מהמחיר שבו רכשתם אותה בבנגקוק. האבנים נראות יפות מאוד, רק שאתם לא גמולוגים, ולכן אין לכם מושג שרכשתם אבני חן מרמה נחותה במיוחד במחירים הגבוהים במאות אחוזים מערכן האמיתי. מכיוון שהאבנים "יקרות" כל כך, הם ממליצים לכם שלא לצאת איתן אל הרחוב, אלא לשלוח אותן מיד בדואר אל ביתכם. הם יארזו לכם את האבנים, ילוו אתכם אל בית הדואר ויוודאו שאכן שלחתם אותן. עכשיו, נניח שחזרתם אל בית המלון וקלטתם שעבדו עליכם – מאוחר מדי. לא תוכלו להחזיר את האבנים לחנות כי הן כבר בדרך הביתה. הדבר היחיד שנותר לכם לעשות איתן כשתגיעו הביתה זה לחלק אותן כמזכרת לילדי השכנים. ___ הצילומים בכתבה מאתר פליקר: ,Vasenka, Ian Fuller ,cjette, edwin11 ,TunTunWin Fabio Achilli, Castro Roig |