אחד המקומות היפים והמעניינים בארץ לא נמצא בקצה המדבר או על ראשו של הר קירח. כדי להגיע לשם כל שעליכם לעשות הוא לנסוע על כביש החוף, לרדת מהכביש המהיר באמצע הדרך בין תל אביב לחיפה – ואתם שם, בנמל קיסריה. זהו השילוב המושלם בין ים, עתיקות ומקומות בילוי ואוכל מצוינים. בדיוק מה שצריך כדי להעביר כמה שעות נעימות במיוחד. אצלנו במשפחה, למשל, נמל קיסריה משמש כבר שנים כנקודת מפגש בין הזרוע החיפאית לזרוע הגוש דנית – פחות משעה נסיעה מביאה את כולנו יחדיו לבילוי משפחתי משותף, ואם הצלחנו לתזמן את השעה, אנחנו מגיעים בזמן לשקיעה וצופים בכדור השמש נבלע מעבר לאופק, צובע את הים בזוהר כתום. ברגע המושלם הזה כל הלחצים והדאגות נעלמים ואפשר לשבת בנחת באחת המסעדות המשקיפות לים או לצאת לשיטוט של בין ערביים בשבילים העוברים בין העתיקות.
נמל קיסריה משלב באופן מושלם בין ים, עתיקות ומסעדות | צילום: שאטרסטוק
לא שוקטים על השמרים
למרות השלווה והרוגע שהוא משרה על המבקרים, נמל קיסריה הוא מקום שלא נח לרגע. כל הזמן קורה כאן משהו: אתרים נחפרים, נחשפים ומשוחזרים, שבילים חדשים נכבשים ומונגשים, האתר משנה פנים, מתפתח, מפתיע. יש תחושה של עשייה תמידית, מקום שלא שוקט על שמריו. ובאמת, אם לא ביקרתם בקיסריה בשנה האחרונה, או אפילו בחודשים האחרונים, תופתעו לראות כמה השתנה כאן. אחת הסיבות לכך היא שיתוף הפעולה, הלא שגרתי במקומותינו, בין שלושה גופים, שכל אחד תורם משלו לעשייה: רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות והחברה לפיתוח קיסריה.
עבודות שימור על הפסיפס הרומי שנחשף בקיסריה | צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
כעת, למשל, מרשות העתיקות עובדים על חשיפתם ושימורם של מבני הציבור החשובים של קיסריה העתיקה, פרויקט שמתאפשר בזכות השקעה של יותר מ-100 מיליון שקלים מצד קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה. כשיסתיימו הפעולות האלה, יוקמו כאן מרכז מבקרים מתקדם, פארק ארכיאולוגי וטיילת, שתחילתה באמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) והיא תתחבר לטיילת החומות והביצורים של קיסריה העתיקה. במסגרת הפרויקט האדיר הזה משוקם גם בית כנסת עתיק המשקיף אל הים.
קטע מטיילת החומות והביצורים | צילום: רותם בר כהן
מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, מציין כי מבצע החשיפה, השימור והשחזור הייחודי מתנהל בקיסריה תוך שמירה קפדנית על הערכים הארכיאולוגים ההיסטוריים וערכי הטבע של קיסריה לאורך כל התקופות. "בשיתוף עמיתינו מרשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, אנו מקפידים לשמר כל ממצא במקומו הטבעי ומשקיעים הון עתק כדי להנגישו לציבור המבקרים הישראלי ולתיירים מכל העולם. כבר כיום מספקת קיסריה חוויית ביקור מהטובות והמרגשות בעולם – וזוכה בשל כך יותר מ-700 אלף ביקורים של תיירים ישראלים וזרים בשנה. אנחנו נמנים בגאווה בין שלושת האתרים המתוירים ביותר בישראל".
תגליות משמעותיות
במהלך החפירות בעת האחרונה נחשפו כמה תגליות ארכיאולוגיות משמעותיות, ואם תגיעו לקיסריה עכשיו, עוד לפני סיום הפרויקט בסוף 2018, תוכלו להתרשם מהן מרחוק. בהמשך אפשר יהיה לטייל בתוך האתרים הללו וביניהם.
פסל אייל שהתגלה בסמוך לקמרונות בחזית במת המקדש | צילום: החברה לפיתוח קיסריה
הנה כמה מהתגליות החשובות שנחשפו בקיסריה במהלך העבודות בתקופה האחרונה:
מערכת קמרונות בחזית "במת המקדש" שבנה המלך הורדוס. במרכז פעילות החפירה והשימור עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של קיסריה מלפני כ-2,030 שנה – המתחם המקודש שבנה הורדוס כמחווה לפטרונו אוגוסטוס, קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא. על הקמת המקדש של אוגוסטוס ורומא, אשר השקיף אל הים, סיפר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים: לדבריו, הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה, והוא היה נפלא בגודלו ומראהו. בתוך המקדש עמד פסל ענק של הקיסר, בדמות האל זאוס, ופסל נוסף של האלה רומא, בדמות הרה מארגוס. הפסלים לא נמצאו במהלך החפירה, ויתכן שהם נלקחו מהמקום בתקופות מאוחרות יותר. הגבעה הנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו, היא למעשה הגבהה מלאכותית, הנראית בשטח גם היום. הגבהה זו, ששטחה כ-13 דונם, מכונה בפי הארכיאולוגים "במת המקדש". בחפירות האחרונות נחשפה מערכת קמרונות מרשימה שעמדה בחזית המערבית של "במת המקדש", בתום שלב ייצוב ושחזור הקמרונות, יוקם בתוכם מרכז המבקרים הראשי של נמל קיסריה, שבו יובא סיפורה של קיסריה לאורך השנים.
הקמרונות | צילום: רותם בר כהן
מסד המזבח. לאחרונה נחשפה תגלית חשובה ונדירה בחזית המקדש – מסד של מזבח אבן גדול, אשר ניצב בתוך היכל פתוח. המזבח שימש להקרבת קורבנות לכבודו של אוגוסטוס. לצד המזבח נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים יותר. עשרות נקבים עמוקים, שהתגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי, נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או את המוטות עם סמלי הלגיון הרומי שהחיילים נשאו.
שרידי המזבח שבנה הורדוס לכבוד אוגוסטוס והאלה רומא | צילום: גריפין צילום אווירי
בית הכנסת העתיק של קיסריה. בית הכנסת העתיק התגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה הקודמת. חפירות ארכאולוגיות באתר חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנה. בין הממצאים שהתגלו – כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה. באתר בית הכנסת העתיק ייערכו עבודות פיתוח, שכוללות שימור של השרידים, שחזור של פסיפס בית הכנסת והנגשת האתר לציבור תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה.
בית הכנסת העתיק | צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
השוק הצלבני. בחפירה שהתנהלה באזור המזרחי של במת המקדש, נחשפו, בין השאר, שרידים מרשימים של שוק תוסס שפעל בקיסריה בתקופה הצלבנית, לפני יותר מ-700 שנה. בקומת הקרקע של המבנים שנחשפו פעלו חנויות, וקומתם השנייה שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש.
השוק הצלבני | צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
מזרקה ציבורית (נימפאון) מהתקופה הרומית. במאה ה-1 לספירה נבנתה בפינה הצפונית-מערבית של "במת המקדש" מזרקה ציבורית. קירות הנימפיאון והבריכה טויחו ונמשחו בציורים, ובשלוש גומחותיו הוצבו פסלי שיש. המזרקה נחשפה מחדש בשנת 2014 ומנהל השימור של רשות העתיקות ביצע במקום עבודות שיחזור של התעלה סביב הבריכה, והמים שבו לזרום.
מזרקה ציבורית (נימפאון) מהתקופה הרומית | צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
התגלית האחרונה, נכון לכתיבת שורות אלו, היא פסיפס רומי נדיר ויפהפה מהמאה ה-3-2 לספירה, שעליו כתובת ביוונית עתיקה. הפסיפס התגלה במסגרת עבודות לשחזור גשר הכניסה לקיסריה בתקופה הביזנטית, חלק מפרויקט הטיילת שתוביל מג'סר א-זרקא לגן הלאומי קיסריה. בחפירה נחשף חלק ממבנה גדול ומפואר מהתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנה), שלהערכת החוקרים היה חלק מרחבה ציבורית גדולה ששימשה לפנאי, לבילוי ולעסקים – מעין "שרונה" של העת העתיקה. אבל ההפתעה האמיתית המתינה לחופרים מתחת למבנה המפואר – רצפת פסיפס מרהיבה, שהייתה שייכת למבנה קדום אף יותר, בן כ-1800 שנה.
קטע מרצפת הפסיפס הנדירה שנחשפה בקיסריה | צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
"קיסריה העתיקה אינה מפסיקה להפתיע, לרתק ולרגש, ופעם אחר פעם היא חושפת בפנינו פיסת היסטוריה בעלת חשיבות ברמה בינלאומית", אומר גיא סברסקי, סגן ומ"מ יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד. "הפסיפס המדהים שנחשף הוא תגלית ייחודית בישראל. החשיפה הזו – ובמיוחד כשהיא מצויה בחלקו הצפוני של הגן הלאומי, באזור שכמעט וטרם נחפר, מהווה עדות נוספת לחשיבות מפעל השימור והשחזור חסר התקדים שמאפשרת קרן אדמונד דה רוטשילד, בראשות הברון בנג'מין דה רוטשילד ורעייתו הברונית אריאן דה רוטשילד. ההשקעה האדירה של הקרן, של למעלה מ -100 מיליון שקל, מאפשרת את הרחבת פעילות החפירה האינטנסיבית לאזורים אחרים בעיר העתיקה של קיסריה".
בין כל הרבדים והשרידים המפוארים שנותרו מתקופתו של הורדוס ומתקופות אחרות, לא מרגישים לרגע את כובד ההיסטוריה. כי ממש כמו בימים רחוקים, גם היום קיסריה היא מקום תוסס ומלא חיים. אפשר לטייל כאן ברגל ועם עגלות ילדים, לנשום אוויר צח, להתמכר לכחול הים, לאכול טוב, לשבת על המדשאה המשקיפה על הקמרונות האדירים, להאזין לקונצרט אינטימי באתר המזרקה, ללקק גלידה מצוינת או לשתות בירה מול הים. כמו שאמרנו, אחד המקומות היפים והמעניינים בארץ, והכל ממש במרכז.