גן עדן בכחול וירוק – קורפו

כשהמטוס מנמיך טוס לקראת הנחיתה, מבעד לחלון אפשר להבחין בצלילותם של המים שצבעם טורקיז, ובאיים הרריים מיוערים, והעין עוברת בהשתאות מהכחול של המים לירוק של היבשה ובחזרה, ומהר מאוד מתקבלת התחושה שהגענו לסוג של גן עדן. והתחושה הזו לא חולפת במהלך כל השהות בקורפו. קל להבין מדוע האי קורפו, ששוכן בים היוני, אל מול חופי יוון ואלבניה, נחשב לאי היווני הירוק ביותר, וגם לאחד היפים שבאיי יוון.

מידע נוסף:

• קורפו – מדריך מסע אחר – כתבות מסלולים טיפים
• איי יוון – מדריך מסע אחר לאיים
• צפון יוון – מדריך מסע אחר – כתבות מסלולים טיפים

קורפו, שחלקים נרחבים משטחו מנוקדים במטעי זיתים, ושמדרונות ההרים בו מכוסים בברושים, עצי דפנה, קטלבים ואלונים, הוא לא רק אי ירוק ויפה. קרבתו היחסית לאיטליה (6.5 שעות שייט במעבורת מקורפו לעיר הנמל ברינדיזי, ששוכנת במחוז פוליה בדרום איטליה) ובעיקר מאות שנים של כיבוש וונציאני (מ-1401 ועד 1797), לצד תקופות קצרות בהן היה האי תחת שליטת הצרפתים, הרוסים, הבריטים והגרמנים, העניקו לעיר אופי אירופי, שקשה למצוא באיים היווניים האחרים. ההשפעה האיטלקית היא החזקה ביותר, וזה ניכר עד היום בארכיטקטורה, באוכל ואפילו במבטא המתנגן של תושבי האי.

המדרונות המיוערים של קורפו, האי היווני הכי ירוק | צילום: דורון סרי

שנות הכיבוש הרבות הותירן את חותמן בבירת האי, קרקירה (Kerkyra), אשר רבים מהתיירים מעדיפים לכנותה בפשטות קורפו טאון. השילוב של הארכיטקטורה הוונציאנית, הבריטית והצרפתית העניק לעיר תואר אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הליסטון (Liston), למשל, בצד הצפוני-מערבי של הטיילת, מתאפיין בבניינים מקושתים ואלגנטיים ונבנה בהשראת רחוב ריבולי הפריזאי. זוהי נקודת מפגש פופולרית בקרב תושבי העיר. משם כדאי להמשיך לעיר העתיקה, עם כיכרות קטנות ומקסימות (הכיכר בה שכן בעבר תיאטרון סן ג'קומו והיום שוכן בה בית העירייה יפה במיוחד) ומבוך של סמטאות צרות ומלאות אווירה. שני הדברים שהכי בולטים לעין בסמטאות העיר העתיקה הם העציצים הפורחים שמקשטים את המרפסות ואת מדרגות הבתים, והכביסה שתלויה בכל המרפסות, מה שמדגיש את השילוב בין האווירה האירופית לאווירה הים תיכונית. מאפיין בולט נוסף של העיר העתיקה הוא שני המבצרים שחולשים עליה – המבצר העתיק ששוכן על אי בסמוך לחופה המזרחי של האי העתיקה, והמבצר החדש, שנבנה במאה ה-16 ושוכן על גבעה ממערב לעיר העתיקה. שני המבצרים מספקים תצפית נהדרת על העיר.

העיר העתיקה של קורפו. שילוב של ארכיטקטורה ונציאנית, בריטית וצרפתית

בעיר העתיקה של קורפו יש לא פחות מ-37 כנסיות, שהמפורסמת מכולן היא כנסיית איוס ספירידון, בה נמצאת גופתו החנוטה של הקדוש ספירידון, הפטרון של האי. מעניין לא פחות להתחקות אחר ההיסטוריה של יהודי העיר. בעבר היתה בעיר קהילה יהודית משגשגת, כשיש עדויות להימצאותם של יהודים בקורפו כבר במאה ה-12. במשך שנים רבות היה נתק בין היהודים שמוצאם ביוון לבין היהודים שהגיעו מחבל פוליה באיטליה. רק במהלך המאה ה-19 הקהילות היהודיות אוחדו. בתקופה זו הקהילה היהודית שגשגה, ומנתה בשיאה כ-5,000 איש. בעקבות תקריות אנטישמיות בסוף המאה ה-19 היגרו רבים מיהודי האי לטרייסטה שבאיטליה ולאלכסנדריה במצרים. מרבית היהודים שנותרו באי גורשו במהלך השואה למחנה ההשמדה אושווייץ. כיום נותרו באי רק כשבעים יהודים. בית הכנסת שבעיר העתיקה הוא היחיד משלושת בתי הכנסת שבעיר ששרד את ההפצצות במלחמת העולם השנייה. בית הכנסת עדיין פעיל וכדאי לבקר בו (כתובת: 4, Velissarianou St).

עציצים פורחים וכביסה בכל מקום. שניים מהמאפיינים הבולטים של מרפסות קרקירה

כמו ברבים מאיי יוון, בהם פרנסתם של התושבים מתבססת בעיקר על התיירות, רבים מתושבי קורפו עובדים רק באביב ובקיץ, ובשאר השנה, כשהמלונות סגורים וכמותם גם המסעדות והחנויות שבאזורי התיירות, הם נחים. מי שיש לו שטחים חקלאיים עסוק גם בייצור של יין או שמן זית, לרוב בכמות שמספקת את צרכי המשפחה ולא כזו שניתן להתפרנס ממנה. אבל אורח החיים הזה, שעשוי להישמע לרבים כמו התגשמות חלום, לא פשוט כלל. המשבר הכלכלי היכה ביוון ביתר שאת, גם אם הוא לא מורגש באיים כפי שהוא מורגש באתונה. המוכרת המקסימה בחנות הסבונים בעיר העתיקה סיפרה לנו שהיא למדה כלכלה בבולוניה במשך שבע שנים, אבל בהיעדר תעסוקה בתחום היא עובדת כשכירה בחנות בחודשי הקיץ, ובחורף היא יושבת חסרת מעש בבית ונאלצת לחיות בצמצום מהמשכורת שהרוויחה בקיץ. כמו רבים מהמוכרים ובעלי העסקים בעיר העתיקה, גם היא יוצאת מגדרה להסביר פנים לתיירים, למרות שאלה מגיעים לכאן בהמוניהם. הם יודעים שפרנסתם תלויה בתיירות, אבל נראה שהעובדה שהם ידידותיים להפליא היא גם עניין של אופי. ולמרות שהם מאוד ישמחו אם תקנו, הם לא יאיצו בכם לעשות זאת, כמו שקורה לעיתים באזורי תיירות אחרים.

תיירים בוחנים את התפריט במסעדה מקומית

ובחנויות של העיר העתיקה יש המון מה לקנות – בעיקר פיצ'פקעס ומזכרות מקומיות, טי שרטים לצד חולצות רקומות, תכשיטים, תיקים, עבודות עץ, שמן זית, מאכלים שמבוססים על תוצרת האי, סבונים ומוצרי קוסמטיקה שמבוססים על שמן הזית המקומי וקונדיטוריות מצועצעות עם ויטרינות שעמוסות בכל טוב. העיר החדשה אמנם לא מעניינת באותה מידה, אבל נעים מאוד לטייל בה, וגם פה האווירה אירופית. שדרות רחבות ומוצלות, גדושות בבתי קפה ומסעדות, בבתי כלבו כמו מרקס אנד ספנסר ובחנויות של מותגי אופנה בינלאומיים.

מזכרות ופיצ'פקעס לתיירים בחנויות העיר העתיקה

ויטרינה עמוסה בכל טוב בקונדיטוריה בעיר העתיקה של קרקירה

טיול קצר אך מהנה מקרקירה הוא לפרבר קנוני (Kanoni), הסמוך לשדה התעופה של קורפו. המקום מפורסם
בשני איונים קטנטנים, אחד מהם הוא אי קטן ושטוח בשם Vlaherna שמחובר בגשר ליבשה וכל כולו הוא מנזר הנושא את אותו שם,שבכניסה אליו יש חנות מזכרות. מכאן ניתן לשוט בסירות קטנות לאיון השני, Pontikonisi, אי העכבר, שמכונה כך בשל צורתו. זהו אי זעיר ומיוער שבליבו מנזר מהמאה ה-13. בזמן ביקורנו במקום ירד גשם שוטף ולא ניתן היה לשוט לאי העכבר, אבל גם כך מדובר בטיול קצר ונחמד, ובשל הסמיכות לשדה התעופה (שנמצא רק כ-100 מטר משם) מדובר במקום מצוין לכל מי שאוהב לצפות בהמראות ונחיתות של מטוסים.

המנזר ששוכן על האי הזעיר Vlaherna בקנוני

ארמונות, מפרצים ותצפיות

כעשרה קילומטרים מדרום לעיר, בעיירה גסטורי, נמצא אחד האתרים המרתקים ביותר בקורפו – ארמון אכיליון. הארמון נבנה על ידי קיסרית אוסטריה אליזבט (הידועה גם כקיסרית סיסי), ב-1890, שנה לאחר שבנה התאבד. אליזבט, שהעריצה את התרבות והמיתולוגיה היוונית, הקדישה את הארמון לגיבור המיתי אכילס.  זהו ארמון ניאו קלאסי מרשים שנשתמר היטב. בתוך חדרי הארמון אפשר להתרשם מציורי קיר מרהיבים ופרסקאות, גרם מדרגות מרשים, ציורי שמן, חדרי המגורים על הריהוט התקופתי שבהם וחדר המוקדש לקיסרית אליזבט שנרצחה על ידי אנרכיסט איטלקי ב-1898.

ארמון אכיליון. אחד האתרים המרתקים בקורפו

הגן שמקיף את הארמון מרהיב לא פחות, עם המון צמחייה ירוקה, עצים, פרחים ונוף נהדר לים היוני. הגן מקושט בפסלים שמושפעים מהמיתולוגיה היוונית, כמו פסליהן של תשע המוזות, אבל גולת הכותרת היא הפסל "אכילס הגוסס" שמציג את מותו של אכילס, והפסל אדיר המימדים שמציג את גדולתו של אכילס.

ברחבי ארמון אכיליון פזורים פסלים שנוצרו בהשראת המיתולוגיה היוונית

מלבד העיר העתיקה והמבנים המרשימים מעשה ידי אדם, גולת הכותרת של קורפו היא החופים, הנופים המרהיבים והטבע. יש בקורפו חופים חוליים יפים ומפרצים עוצרי נשימה, אבל מה שמייחד את קורפו בהשוואה לאיים יווניים אחרים הוא העובדה שאפשר לבלות בו נהדר גם במזג אוויר סגרירי, ומי שאוהב טיולים בטבע יוכל ליהנות בקורפו הנאה שלמה גם אם לא יארוז בגד ים במסעדה.

אחד המקומות שבאמת אסור להחמיץ בקורפו הוא מפרץ פליאוקסטריצה. זהו מפרץ מרהיב ביופיו, עם מי טורקיז צלולים, שמהם מזדקרים צוקי אבן גיר מרשימים שפסגותיהם מיוערות, והנשימה פשוט נעתקת למראם. המטיילים איתם ביקרתי במקום לא יכלו להימנע מלהשוות את המראות לאלה של דרום תאילנד, אבל לדעתי היופי הזה ראוי כשלעצמו, גם בלי השוואות. מי שיבלה כאן ביום קיץ חם ייהנה משיזוף על החוף החולי היפה ומשחייה במים הצלולים, אבל גם ביום גשום וסגרירי היה תענוג לשוט במקום בסירות מנוע קטנות, כשהמים גועשים והגשם מכה על הסוכך של הסירה. במהלך השייט נכנס המשיט במיומנות ראויה לציון לתוך שתי מערות קטנות שנחצבו בסלע, בהן אפשר היה להתרשם מהאלמוגים שצבעו את הקירות בוורוד.

סירות במפרץ פליאוקסטריצה, שבו צוקי אבן גיר מזדקרים מן המים

מעל המפרץ אפשר לעלות עם הכביש למנזר האורתודוקסי שנבנה במאה ה-13. כדאי לבקר בכנסייה האורתודוקסית שבמקום, לטייל בגנים היפים שמקיפים את המנזר, ליהנות מתצפית מרהיבה על המפרץ, לקנות שמן זית שמייצרים הנזירים שחיים במקום ואולי גם ללטף את החתולים המטופחים שחיים פה כבני בית ומטופלים ביד אוהבת.

חתול במנזר פליאוקסטריצה. ניכר שהחתולים פה מטופלים ביד אוהבת

באי לא חסרות נקודות תצפית יפות, אבל אחת מהתצפיות היפות ביותר באי כולו היא תצפית בלה ויסטה שנמצאת בכפר לקונס (Lakones). התצפית שוכנת בגובה 300 מטר מעל פני הים, והדרך אליה מטפסת דרך כביש מפותל בתוך חורש טבעי עם שפע של צמחייה ירוקה, ועצי זית, שקד וברושים – המון ירוק בעיניים. לקראת סיומה של הדרך מגיעים לכפר לקונס, כפר מסורתי שנבנה במאה ה-17 ובו בתי אבן ציוריים. התצפית עצמה מרהיבה – הים היוני, על האיים הירוקים שהוא מנוקד בהם, מפרצי פליאוקסטריצה והיבשת.

בלה ויסטה, אחת מנקודות התצפית היפות באי

גם מי שמעדיף חופשה של בטן גב יבוא על סיפוקו בקורפו. מגוון החופים באי מתאים לכל אחד, בין אם אתם מעדיפים חופים חוליים עם תשתיות תיירות מפותחות או חופים סלעיים מבודדים בהם תוכלו לשנרקל ללא הפרעה. בנוסף לחוף פליאוקסטריצה, שכבר הוזכר כאן, חופים מומלצים נוספים הם חוף אגיוס גורגיוס, חוף חולי יפהפה וארוך במיוחד בצפון-מערב האי, חוף ניסקי שבצפון-מזרח האי, שבו עצי הזית מגיעים ממש עד קו המים וחוף סידארי, שבו חוף חולי, מים צלולים ותשתיות תיירות מפותחות, שמפורסם הודות לערוץ הסלעי שמכונה "תעלת האהבה".

חוף אגיוס גורגיוס, חוף חולי ארוך במיוחד, מהיפים בקורפו | צילום: דורון סרי

טיולים מחוץ לאי

המיקום של קורפו מהווה בסיס מצוין לטיולים באזור – באיים השכנים, בצפון יוון ואפילו באלבניה. אחד האיים היפים ביותר באזור הוא פקסוס (Paxos), במרחק הפלגה של כשעה מקורפו. זהו אי קטן ויפהפה שעדיין נותר בתולי למדי, אולי הודות לעובדה שאין בו שדה תעופה. האי מפורסם במטעי הזיתים שמנקדים אותו ובחופים הנהדרים עם החול הרך ומי הטורקיז, שהם ממוקדי המשיכה העיקריים למבקרים במקום. אפשרות נוספת היא לנסוע מקורפו לאלבניה השכנה, שעדיין נותרה בתולית ולא התגלתה על ידי המוני התיירים. טיול מסוג אחר לגמרי, ייקח אתכם למטאורה שבצפון-מערב יוון. זהו יום אינטנסיבי מאוד, שכולל נסיעה במעבורת לאיגומניצה (כשעה וארבעים דקות מקורפו) ואז נסיעה נוספת של כשעתיים וחצי עד למטאורה, אבל המאמץ משתלם.

הצוקים הדרמטיים במטאורה

באתר מתנשאים עמודי סלע אדירים ותלולים, שעליהם הוקמו, במהלך המאה ה-14, מנזרים, אשר נראים כתלויים באוויר. הנזירים ביקשו להתבודד ולהימלט מרדיפות, ומצאו את המקום הלא נגיש כאידיאלי. במהלך שנות העשרים של המאה העשרים נחצבו מדרגות בסלע שהפכו את המנזרים לנגישים, אך לפני כן הנזירים יכלו להגיע למקום (ולקבל אספקת מזון) רק באמצעות חבלים, סולמות ורשתות. כיום פעילים רק שישה מהמנזרים, שהמפורסם שבהם הוא מגאלו מטאורו.

המנזרים התלויים במטאורה

מה אוכלים?

האוכל הוא חלק בלתי נפרד מחווית החופשה בקורפו, כמו ביוון כולה. אפשר ליהנות בה מכל המטעמים של המטבח היווני, מעלי גפן וירקות ממולאים, צזיקי וסלט יווני, ועד למוסקה, סופלקי ומגוון גדול של מאכלי ים. יחד עם זאת, שנות הכיבוש הוונציאני הותירו את חותמן וניתן לראות במטבח המקומי השפעה של המטבח האיטלקי, כשהפסטות מככבות. בנוסף, יש במטבח של קורפו הרבה מנות טיפוסיות לאי, כמו סופריטו, שבגרסה המקומית הוא מורכב מבקר מטוגן ברוטב יין לבן, פסטיצדה – תבשיל מתובל של כבש או עוף עם עגבניות ובצלים, המוגש עם פסטה, ציגרלי – עלים ירוקים כמו תרד ומנגולד מבושלים עם פלפלים ושום, ולקינוח – סיקומנדה – עוגה של תאנים מיובשות, שקדים, קינמון ויין.

מידע מעשי

איך מגיעים? מחוץ לעונה ניתן להגיע בטיסה לאתונה ומשם בטיסה נוספת (כשעה) לקורפו. החל מחודש יוני ועד לסוף אוקטובר מופעלות טיסות צ'ארטר ישירות לאי, פעמיים בשבוע, כך שניתן יהיה להגיע אליו תוך שעתיים וחצי בלבד.

תחבורה באי: הדרך הנוחה ביותר להתנייד באי היא באמצעות רכב שכור. המחירים זולים, יש שילוט באנגלית לאתרי התיירות והכבישים ברובם נוחים, גם אם הכבישים ההרריים מפותלים מאוד. יחד עם זאת, ניתן להסתדר באי גם בתחבורה ציבורית. אוטובוסים מגיעים למוקדי התיירות ומחברים את עיר הבירה עם כל הכפרים, גם אם בתדירות נמוכה.

הבריכה במלון קונטוקלי ביי

איפה ישנים? אנחנו התארחנו במלון Kontokali Bay Resort and Spa, שמרוחק כשישה קילומטרים מהעיר ומציע הסעות לעיר בחינם לאורחי המלון. זהו מלון מפנק עם בריכה יפה שמשקיפה לים היוני, חוף פרטי, ספא (עם בריכה מחוממת ג'קוזי וסאונה) וכמה מסעדות. לילדים יש אזור מיוחד משלהם עם מועדון ילדים, מגרש משחקים ובריכת ילדים. חלק מהחדרים שוכנים בבניין הראשי ומשקיפים לים וחלקם בבונגלוס בתוך גן יפה.

למפת קורפו:

בתמונה הפותחת: הנוף הנשקף מתצפית בלה ויסטה | צילום: דורון סרי

הכותבת היתה אורחת של חברת אשת טורס ולשכת התיירות היוונית