קוסטה ריקה עם המשפחה – חיים טהורים

טבע פראי, נופים, ים, יערות גשם, ציפורים אקזוטיות, בעלי חיים נדירים… מישהו אמר קוסטה ריקה? גיחה קצרה לרפובליקה מרכז אמריקאית ירוקה שלא מפסיקה להפתיע.

באמצע שנת שבתון בארה"ב גילינו שחופשת החורף של בתי הספר וזו של האוניברסיטאות חופפת ברובה. עם חורף קר במיוחד בפתח, היה ברור שצריך למצוא יעד חם לצבור כמה שיותר שעות שמש לקראת החודשים הבאים. סקירה קצרה הובילה למסקנה מהירה – נוסעים לקוסטה ריקה! מסתבר שזהו יעד חורף פופולארי מאד בארה"ב, ואפשר להגיע בקלות יחסית בטיסות רבות דרך מיאמי או מיעדים אחרים.

• מדריך מסע אחר לקוסטה ריקה
• עוד טיולים עם ילדים בעולם

החלטנו לבנות טיול באורך 12 יום בשיטה של כוכבים – ארבעה לוקיישנים ששימשו כבסיס טוב לטיולים באזור, בלי הצורך לעבור מלון מדי לילה. קוסטה ריקה היא מדינה קטנה בסך הכל שמציעה מגוון אדיר של אתרים ואזורים. צריך לקחת בחשבון שזו מדינה עם קצב שקצת מזכיר את סיני – כדאי לתת את הזמן ולספוג את האווירה מסביב, לא לרוץ כל הזמן ממקום למקום. מטבע הדברים לא הספקנו לעשות הכל, וכך אזורים חשובים כמו החופים בצד הקריבי או פארק הקורקובדו המפורסם נשארו מחוץ לתמונת הטיול. אין ברירה, נצטרך לחזור…

בקוסטה ריקה מספר שדות תעופה בינלאומיים, אבל רובם קטנים ומשרתים מספר מועט של חברות. אנחנו נחתנו בשדה התעופה המרכזי בעיר הבירה סן חוזה. טיפ חשוב למתכננים – תשתית הכבישים בקוסטה ריקה מוזרה לכל הפחות, ודרכים רבות הופכות פתאום לדרכי עפר (במקרה הטוב…), על תאורת כביש אין מה לדבר. אם הטיסה נוחתת בלילה, כדאי לישון באזור שדה התעופה ולשכור רכב למחרת בבוקר כדי להתחיל את הנסיעה. בסן חוזה חיים כשני מיליון מתושבי קוסטה ריקה (5 מיליון בסך הכל). ניתן למצוא בעיר ובסביבת שדה התעופה קניונים, מסעדות, סופרמרקטים גדולים, השכרת רכב – לא נשארנו לגלות מה עוד יש שם. עוד כמה מילים פרקטיות – המטבע המקומי הוא קולון (Colon) ו-614 ממנו שווים דולר אחד. כמעט בכל מקום שהיינו שמחו להשתמש בכרטיס אשראי, וכמעט בכל המקומות שמחו לקבל דולרים כך שאין סיבה אמיתית להמיר כמות גדולה של כסף לקולונים מקומיים. השימוש המרכזי שלנו היה לטיפים, למרות שגם שם דולרים יעשו את העבודה.

טוקאן ירוק כחול צוואר

הר הגעש ארנל

התחנה הראשונה שלנו היתה בהר הגעש ארנל (Arenal Volcano). ארנל הוא הר געש פעיל (התפרצות אחרונה ב-2010) שנמצא כ-90 ק"מ מהבירה סן חוזה ומתנשא לגובה של 1,633 מטר מעל פני הים. סביבת ההר עשירה ביערות גשם, נהרות שוצפים, מעיינות טבעיים חמים, מסלולי טיולים ומאות אטרקציות שונות ומגוונות (ולא מאד זולות). העיירה La Fortuna נמצאת ממש למרגלות ההר ומציעה מגוון מקומות לינה, מסעדות ושירותים למבקרים. זה היה המפגש הראשון שלנו עם יער הגשם בקוסטה ריקה – מבין האטרקציות הרבות באזור בחרנו בסיור שכולל עליה ברכבל במעלה ההר ומסלול הליכה בין גשרים תלויים מעל צמרות יער הגשם, רפטינג בנהר גועש, טיול למפל La Foruna המרשים, טבילה באתר מעיינות חמים וסיור מרתק (וטעים!) בחוות קפה וקקאו מקומית.

המלצות Arenal:

סיור וטעימות קפה ושוקולד – https://donjuantours.com/arenal-chocolate-coffee-tours

ראפטינג – https://www.costaricadescents.com

מסעדה איטלקית שהילדים עפו עליה – https://vagabondocr.com

בית קפה עם ארוחות בוקר וקפה משובח במיוחד – https://redfrogcoffeeroaster.negocio.site

הר הגעש ארנל

מטעי הקפה ליד הר הגעש ארנל

רכבל לפסגת הר הגעש ארנל

מפל לה פורטונה וכמה מתרחצים אמיצים

עוד מפל באזור הר הגעש ארנל

העיירה טמרינדו

מארנל המשכנו לעיירת החוף טמרינדו. נסיעה של 130 ק"מ נמשכת לפחות שלוש שעות, בכבישים שמשתנים מאוטוסטרדה (יחסית, כן?…) של שני נתיבים בכל כיוון ועד לשביל עפר צר בתוך יער. באמצע יש נופים כאשר בתחילת המסע הכביש מלווה את אגם ארנל, האגם הגדול ביותר במדינה. הניווט במדינה לא מאד מסובך, אבל הוא כמעט בלתי אפשרי בלי מפות אינטרנטיות. אנחנו קנינו כרטיסי סים מקומיים בסן חוזה, בעיקר בשביל השימוש בתוכנות ניווט – כדאי מאד להוריד את מסלולי הנסיעה שיהיו שמורים על הטלפון הנייד, מכיוון שלא בכל המקומות יש קליטה סלולארית מלאה.

טמרינדו היא עיירה קטנה על חופי האוקיינוס השקט. העיירה עצמה והאזור מציעים שילוב של חופים מדהימים, חיי לילה ומסעדות רבות ומגוונות. זהו יעד מועדף לגולשי רוח וגלים וכן לחובבי טבע שמגיעים לאזור לעקוב אחר בקיעת צבי הים. תקופת הקורונה הביאה לאזור סוג חדש של מבקרים – נוודים דיגיטאליים שעובדים באמצעות המחשב ודרך האינטרנט, ונהנים ממזג האוויר הנוח ומכל מה שיש לים ולאזור כולו להציע. אין סוף בעלי סירות שמציעים סוגים שונים של שייט וספורט ימי למבקרים הרבים. אנחנו בחרנו בשיט שקיעה על קטאמרן – הפלגה רגועה בין המפרצים היפים באזור, עם הזדמנויות לטבילה בים וכמובן שקיעה מפוארת לסיום.

לקוסטה ריקנים יש מוטו שחוזר על עצמו כמעט בכל מקום – Pura Vida  (חיים טהורים)! זה שימושי כמעט לכל דבר – שלום, להתראות, בתיאבון, לחיים, תודה… צמד המלים מתנוסס בגאווה על מיליון חולצות, כובעים וכל דבר אחר בחנויות המזכרות הרבות. מוטו לא רע בסך הכל… רוב המקומיים שפגשנו היו אנשים פשוטים, אדיבים ושמחים. במסעדות קיבלנו בדרך כלל שירות מצוין ובאופן כללי נראה שהאוכלוסייה – ובעיקר חלקה הגדול שמתפרנס מתיירות – שמח למבקרים אחרי שנתיים לא פשוטות.

המלצות Tamarindo

מלון – אנחנו היינו במלון  Pasatiempo שנמצא ממש במרכז העיירה. מלון קטן ופשוט, עם ארוחת בוקר לא רעה ובריכה קטנה ונעימה, והיתרון הגדול – אפשר ללכת ברגל לחוף הים, למסעדות ולבארים – https://hotelpasatiempo.com

קפה – קפה מצויין ולחם בננות מושלם בבית קפה מקומי וקטן במרכז העיירה בשם Nordico Coffee House. מקום נהדר לשעה עבודה עם הלפטופ. https://coffeenordico.com

מסעדות – ממש במקרה הגענו לשתי מסעדות נהדרות, שתיהן בבעלות ישראלית. מסתבר שבמקום יש קהילה קטנה שגדלה בשנים האחרונות. אוכל אסייתי מעולה ב-Green Papaya, ואוכל ישראלי  מפתיע באיכותו ב-Falafel Bar, שניהם במיקום מרכזי ונגיש.

חוף באזור טמרינדו

שקיעה במפרץ טמרינדו

מונטה ורדה – ההר הירוק

פורה וידה טמרינדו! ממשיכים למונטה ורדה (Monteverde – ההר הירוק), נסיעה של 160 ק"מ שלוקחת על הנייר 3-4 שעות ובפועל קצת יותר. הנסיעה מתחילה בכבישים סבירים שהולכים ונהיים צרים ותלולים יותר ככל שמתקרבים ליעד. העיירה הקטנה שוכנת בלב יער העננים – יער טרופי ששוכן באזור הררי ומתאפיין בלחות גבוהה ועננות נמוכה בגובה צמרות העצים. זוהי תופעה נדירה יחסית שהפכה את מונטה וורדה למרכז התעניינות עולמי, כזה שמופיע באופן תדיר ברשימת פלאי תבל וברשימות של מקומות בהם חייבים לבקר לפני שהם נעלמים… המקום לא דומה לשום מקום אחר שבו ביקרתי. התחושה היא של חיים בתוך ענן. אגב, אחת התופעות החביבות של הלחות הגבוהה באוויר היא היווצרות של קשת שלמה שמחזיקה מעמד במשך שעות (כל עוד השמש זורחת ולא מכוסה בעננים) ומשנה את מקומה לאורך היום לפי זווית השמש.

יער עננים – ללכת בתוך ענן

הקשת הקבועה במונטה וורדה

אם טמרינדו היא בירת הים והחיים הרגועים, מונטה וורדה היא עיר הבירה של הטיולים והטבע. בעיירה ובאזור פועלות הרבה מאד אטרקציות שמביאות אותך הכי קרוב שאפשר לטבע, וכמובן שבשמורות הטבע הרשמיות באזור אפשר לטייל בצורה עצמאית. מבין האפשרויות הרבות והמגוונות, בחרנו אטרקציה שהיא אחד משיאי הטיול באזור – גלישה באומגה (zipline) מעל צמרות העצים ביער הגשם. עשינו את זה כבר בכמה מקומות בעולם, אבל אף פעם לא בגובה ובאורך המסלולים שפגשנו בקוסטה ריקה. אתה מאובטח ברתמה לכבל פלדה וגולש במהירות מטורפת – אחרי שההתרגשות הראשונית קצת מתפוגגת אתה מתחיל להסתכל מסביב ונושם נוף שלא תוכל לראות בשום מקום אחר בעולם. יער גשם מגובה הצמרות, במרחק על הקרקע נהרות גועשים, ובמונטה וורדה כל זה קורה בתוך ענן. כל קו אומגה כזה מסתיים ברציף עץ קטן, אתה מתנתק מהכבל ועובר לכבל הבא – המסלול שלנו כלל בערך עשרה כאלה, כשהאחרון באורך קילומטר… בהחלט חוויה בלתי נשכחת. החבילה שרכשנו בפארק Salvature כללה בנוסף לאומגות גם מסלול הליכה נחמד דרך גשרים תלויים ביער הגשם כאשר בסופו מפל שוצף, וביקור מרגש במיוחד במקלט העצלנים – אותם יונקים מוזרים שמבלים את רוב חייהם על העץ ומאופיינים בתנועה איטית (ומכאן שמם). העצלן, שנחבר לאחרונה לסמל הלאומי של קוסטה ריקה, מתקדם במהירות המסחררת של 0.25 קמ"ש ושורף סביב 11 קלוריות ליום… אחרי שתקוותנו לפגוש עצלנים בטבע נכזבה, המקלט במונטה וורדה סיפק לנו מפגש עם כעשרה יצורים חביבים והסברים של מדריך מקצועי.

במונטה וורדה מתקיים איזון מרשים במיוחד בין הרצון לפתח את התיירות כמקור הכנסה לבין הצורך לשמור על הטבע, ובעיקר על יער העננים הנדיר. הכבישים באזור פחות מפותחים וקשה יותר להגיע, פחות בתי מלון וחדרים זמינים לתיירים, ובכלל התיירות מתקיימת במספרים קטנים יותר מבמקומות אחרים שראינו. התוצאה הישירה של המאמץ הזה מורגשת מיד בכניסה לעיירה – הטבע נוכח שם במלוא הדרו. את יער הגשם רואים מכל מקום, בעלי החיים נמצאים מסביב, ציפורים נדירות חגות מסביב… ועדיין, במקום יש שירותי תיירות מצויינים, מסעדות, מכבסות וכל מה שצריך.

המלצה חשובה – אם אתם חובבי טבע, בעלי חיים ו/או צילום, כדאי מאד לשכור מדריך מקומי לטיול פרטי או להצטרף לקבוצה מודרכת קטנה. היכולת שלנו להגיע למקום חדש בנוף אחר לגמרי ולהיות מסוגלים לזהות ולאתר בעלי חיים שאנחנו לא מכירים היא מוגבלת… כדאי להיעזר בידע מקומי. טיפ שקיבלתי מאחד המדריכים הביא אותי לבית קפה מקסים בשם Stella's שנמצא בקצה העיירה, בסמוך ליער העננים. מעבר לקפה ולמאפים המצוינים, בחלק האחורי יש גינה גדולה ומתקני האכלה רבים לציפורים שמגיעות לאכול בננות שמניחים עבורם המלצרים. אפשר לשבת בשולחן מקורה בחוץ, לשתות קפוצ'ינו מצוין, ולראות ממרחק אפסי חלק מהציפורים האקזוטיות ביותר שחיות בעולם שלנו. דיל לא רע בסך הכל…

המלצות Monte Verde

מלון – בחירה של מלון במקום לא מוכר היא תמיד הימור. אנחנו משתמשים בביקורות של Trip Advisor על מנת לצמצם סיכונים ובמונטה ורדה זה עבד בגדול. Ficus Hotel – חדרים משפחתיים גדולים, מרפסות שצופות אל השקיעה וארוחת בוקר טובה https://ficuslodge.com/en

אטרקציות – חבילה של אומגות (zipline), טיול גשרים תלויים וביקור במקלט עצלנים – https://selvatura.com

גשרים תלויים מעל יער הגשם

גשרים תלויים ביערות הגשם

עצלן – החיה הלאומית בקוסטה ריקה

אין סוף לצבעים

פארק לאומי מנואל אנטוניו

ממונטה וורדה לתחנה האחרונה במסע – אזור הפארק הלאומי מנואל אנטוניו. נסיעה שנמשכת שלוש שעות, בערך כמו כל נסיעה אחרת במסע הזה שלנו בקוסטה ריקה…

עוזבים את האזור ההררי עם יערות הגשם והעננים, ולאט לאט הנוף מתחלף עד שמגיעים לחוף ים אינסופי עם מפרצים מעוטרים בעצי דקלים. הפארק הלאומי מנואל אנטוניו נחשב לפנינה אמיתית – שמורת טבע עם חופי ים, יער גשם וג'ונגל פראי, ומינים רבים של בעלי חיים נדירים. את השמורה לצערנו לא ראינו – המידע באינטרנט לא היה מעודכן, וביום אחר שהגענו מכסת המבקרים כבר התמלאה ולא ניתן היה לסייר באתר. אז בפארק אמנם לא היינו, אבל בילינו יום מקסים בעיירה הנושאת את אותו שם  (Manuel Antonio) – עיירת חוף עם עשרות אפשרויות לספורט ימי ומסעדות בלי סוף. ביום אחר יצאנו לשייט בביצת מנגרובים. המשיט מביא את הסירה לגדה, נוקש בחוזקה על מוטות ברזל, ומשום מקום יוצאים קופי קפוצ'ין לבני פנים ומצטרפים למשפחה לרגע קצר… בהמשך השייט זכינו למבט קרוב – יש שיאמרו קרוב מדי –  בכמה תנינים גדולים שרבצו על הגדה. עוד יום וזהו – 12 ימים בקוסטה ריקה חלפו עברו להם, וצריך להתחיל את המסע חזרה הביתה. פורה וידה קוסטה ריקה.

מנואל אנטוניו – העיירה

החוף במנואל אנטוניו

צופים בתנינים מגשר על הכביש הראשי

טיפים לטיול בקוסטה ריקה

• השכרת רכב – המלאי די מוגבל, לכן כדאי להתחיל מרכב, ממש ביחד עם הזמנת בתי מלון. חלק גדול מהדרכים משובשות (במקרה הטוב!) – לא חייבים רכב 4*4, אבל כדאי מאד רכב גבוה יחסית
• אוכל – ברוב המקומות המתויירים יש מבחר מגוון של מסעדות. התפריט המקומי מתבסס על אורז, שעועית ועוף במספר וורסיות – בד"כ יש מגוון פירות (ושייקים מצויינים!), בירקות כדאי להצטייד בסופרמרקטים הרבים.
• הכבישים לא פשוטים – זה לא משהו שצריך להרתיע, אבל מהחוויה שלנו אני ממליץ לתכנן כך שהנסיעות יהיו ביום ולא בלילה
• טלפון ואינטרנט – קנינו כרטיס סים מקומי בסן חוזה, עם חבילת גלישה. בחלק מהחבילות תוכנות הניווט (ווייז למשל) כלולות בלי הגבלת נפח. סה"כ עבד מצויין, אם כי בחלק מהמקומות המרוחקים יותר אין קליטה בכלל.

מפת קוסטה ריקה:

בתמונה העליונה: קפוצ'ין לבן פנים

————

אמיר ירחי הוא צלם נוף המתגורר בקיבוץ כברי בגליל המערבי. מוזמנים לעקוב באינסטגרם – @amiryarchi