ציריך – המערב המתחדש

שמונה וחצי בערב, אגם ציריך. השמש הקיצית מתחילה להראות סימנים ראשונים שהיא מוותרת ויורדת אט-אט מעבר לקו האופק, צובעת בדרכה את השמיים ואת המים בצבע כתמתם עדין. הצעידה הרגלית הקצרה אך הנמרצת ממרכז העיר אל שפת האגם גורמת לנו לצנוח בכבדות לצד שולחן שכמעט נושק למים. מסביבנו, במסעדת Quai 61 (רציף 61), השולחנות גדושים באנשים ששותים אפרטיף או כוס בירה לפני ארוחת הערב או אולי במקומה. חבורה של נערים בבגדי ים חולפת לידנו, בדרכם הביתה אחרי בילוי באחד מחופי האגם. פני האגם השליו מתקמטים קלות ברוח הנעימה והסירות הקשורות במעגן הסמוך משקשקות מעט. אל השולחן מגיעות קערות ענקיות של סלט (ויתרנו על סלט "אגואיסט", כלומר לאחד, לטובת סלט לשלושה לכל אחת מאיתנו, אגואיסטיות שכמותנו), בקבוק של יין לבן מצוין נפתח ונמזג לכוסות. רוגע מושלם, אושר.

שקיעה באגם ציריך. שקט על פני המים | צילום: Zürich Tourismus ©

ארוחת ערב לצד האגם היתה רק אחד התענוגות במסע ההיכרות המחודש והמרתק עם ציריך האחרת, האמנותית, הפרועה והמשוחררת. במונחים שוויצרים, כמובן. ולא שפניה המוכרים של ציריך (Zürich) אינם אטרקטיביים להפליא: זוהי עיר נקייה ומצוחצחת, שנהנית ממיקום מושלם, על גדת אגם ציריך, שמימיו צלולים, ונהר לימאט היפהפה חוצה אותה במרכזה.

המטייל בסמטאות מרוצפות האבן של העיר העתיקה, יגלה בוטיקים קטנים, בתי קפה נעימים וכיכרות מקסימות שבלבן מזרקות, שאפשר לשתות ממימיהן ללא חשש, כי כמו שאורסולה, שליוותה והדריכה אותנו ברחובות ציריך, אומרת: "בציריך אפשר לשתות מים מכל מקור שהוא, אפילו מהשירותים…".

נהר לימאט החוצה את ציריך | צילום: Zürich Tourismus/Gaetan Bally ©

צריחים של שלוש כנסיות שולטים על קו הרקיע הנמוך של העיר: הקתדרלה הגדולה, Grossmünster, כנסיית סנט פיטר וקתדרלת הנשים, Fraumünster. עוד תמצאו כאן את באהנהופשטראסה (Bahnhofstrasse), רחוב הקניות המפורסם, המכונה "הרחוב היקר בעולם" על שום חנויות היוקרה הרבות שבו וסניפים של בנקים, שכדאי להציץ לתוכם גם אם אין לכם כספת סודית, כדי להתרשם מהאדריכלות המרהיבה של ראשית המאה הקודמת.

בית קפה אלגנטי לצד הנהר בעיר העתיקה של ציריך | צילום: רותם בר כהן

לחזות המבהיקה ולניקיון המופתי נוסף גם שקט מבורך השורר ברחובות. בשעת צהריים שמשית, על אחד הגשרים החוצים את הנהר, בין המוני אדם, משהו מוזר תפס את אוזני. שקט. אף אחד לא צועק או מדבר בקולי קולות. מסתבר שאפשר גם ככה.

אחת מ-1,200 מזרקות הפזורות ברחבי ציריך. מכולן אפשר לשתות מים ללא כל חשש | צילום: רותם בר כהן

אבל לציריך המתוקתקת והמצוחצחת יש גם צד אחר, משוחרר ופורץ דרך. כדי להכיר אותו יש להיפרד מהעיר העתיקה, להתרחק מערבה מהנהר ומבתי הקפה היפים שמשקיפים אל המים ולצאת לשוטט רגלי במערב העיר, Zürich West. האזור התעשייתי האפור, שנחתך על ידי מסילות רכבת וכבישים רחבים ונטולי חן, משנה בשנים האחרונות את פניו והופך לשכונה הכי מעודכנת, הכי אמנותית והכי נכונה בעיר.

מבנים תעשייתיים, ששימשו עד לפני שנים ספורות כמפעלי פלדה, מפעלים לבניית קטרים או מספנות שופצו בתבונה רבה, בלי טיפה של הצטעצעות או עידון מקושקש, תוך שמירה על המאפיינים המקוריים, הכוללים קירות מבטון חשוף, תקרות גבוהות שצינורות מתכת עוברים מתחתן, קורות ברזל מחוספסות, חלקן עם כתמי חלודה, תנורי היתוך ענקיים, כל אלה נותרו כשהיו, כשאת הלמות הפטישים מחליף שקשוק אלגנטי של כוסות יין, ובמקום ניצוצות ריתוך נרות מרצדים על השולחנות המעוצבים למשעי. האזור שופע בגלריות, תיאטראות, בתי קפה ובוטיקים ייחודיים.

בשונה משכונות מתחדשות המוכרות לנו מערים גדולות באירופה ובארצות הברית, שבהן החדש דוחק ורומס את הישן, ב-Zürich West, לפחות לעת עתה, נותר שילוב מעניין של תעשייה ותרבות, של שיכוני פועלים ודירות לופט מהממות.

ציריך ווסט. האזור התעשייתי, שנחתך על ידי מסילות רכבת וכבישים נטולי חן, עבר מתיחת פנים והפך לשכונה עדכנית ותוססת | צילום: Zürich Tourismus / Gaetan Bally ©

כדי להרגיש את רוח הרובע מומלץ לבקר בשני מקומות. הראשון, Schiffbau, היה מפעל לבניית ספינות וכיום הוא משמש כמרכז אמנותי, ובו תיאטרון, מועדון ג'אז, מסעדה ובר. בסמוך לו יש חלל תצוגה חדש, Flux laboratory, לאמנות אלטרנטיבית, מיצגים ומופעי תיאטרון ומחול. בזמן הביקור שלנו הוצגה פה תערוכה מרתקת בשם "בנות הטרקוטה" (Terracotta Daughters), ובה פסלים של נשים צעירות חמורות סבר, שניצבות בשורות ארוכות וישרות – יצירה המתכתבת עם פסלי הלוחמים הסינים המפורסמים.

מסעדת LaSalle האלגנטית ב-Schiffbau, מפעל לבניית ספינות ששופץ תוך שמירה קפדנית על המאפיינים המקוריים

המקום השני שלא כדאי להחמיץ נקרא Puls 5. זהו מבנה תעשייתי מדהים, ששימש כבית יציקה וכיום בחלל העצום, שנותרו בו קורות ישנות, צינורות חלודים ורצפות בטון, תמצאו בתי קפה, חנויות, מסעדות ואפילו מכון כושר. בקצה המבנה נמצאת מסעדת Gnüsserei, שהביקור בה הוא בגדר חובה, ולו רק כדי לשתות כוס קפה ולהתרשם מהעיצוב שמתחבר לחלוטין עם העבר של המבנה כבית יציקה: צינורות חשופים, עמודי ברזל, מכונות תעשייתיות, כולם שולבו בעיצוב החדשני, אפילו התפריטים כרוכים בכריכת מתכת כבדה.

Puls 5, חנויות, בתי קפה ומסעדות בחלל מדהים שהיה פעם בית יציקה | צילום: Adnan Yahya, flickr

מה עוד כדאי לראות בציריך ווסט?
מוזיאון מיגרוס לאמנות עכשווית. את השם מיגרוס מכיר כל מי שטייל בשווייץ, אבל מיגרוס זה הרבה יותר מרשת מרכולים ענקית. למעשה זהו קואופרטיב, שעוסק לצד מכירת מזון גם בשלל פעילויות למען הקהילה, בהן הפעלת בתי ספר למבוגרים ופרויקטים של הבאת תרבות ואמנות לכלל הציבור. במוזיאון הקטן והמלבב הזה, Migros Museum für Gegenwartskunst, הפועל מאמצע שנות התשעים במבשלת בירה לשעבר, יש תערוכות מתחלפות ותצוגות קבועות של אמנים מקומיים ובינלאומיים עכשוויים. הכניסה חופשית ובימי חמישי בערב וראשון בצהרים מתקיימים סיורים מודרכים בתערוכות, ללא תשלום.
כתובת: Limmatstrasse 270, אתר אינטרנט: www.migrosmuseum.ch

"עצים ביער", יצירה של רייצ'ל האריסון משנת 2007, מוזיאון מיגרוס לאמנות עכשווית | צילום: Stefan Altenburger, Migros Museum für Gegenwartskunst

חנויות ושוק אוכל בוויאדוקט. Viadukt, גשר הרכבות המאסיבי, שנבנה ב-1894 עם קשתות אבן עצומות, חידש בשנים האחרונות את פניו. מתחת לקשתות הגבוהות נפתחו חנויות בוטיק ייחודיות. אפשר לשוטט בין החנויות המעוצבות שמציעות סחורה יקרה מאוד (גם מכירות סוף עונה לא יעזרו לכם למצוא כאן מציאות של ממש) ומומלץ גם להציץ בפארק העירוני המוצלח מצדו האחד של הגשר. הפארק, שמשמש את תושבי השיכונים באזור, תוסס חיים ומלא שמחה, עם ילדים שמתרוצצים על המדשאות ומשכשכים רגליים בבריכת המזרקה.

בוטיקים מעוצבים מתחת לקשתות האבן העצומות של  גשר ה-Viadukt

בקצה הוויאדוקט נמצא ה-Markthalle, שוק איכרים מקורה עם דוכני גבינות, נקניקים, ירקות ופירות, מאכלי ים, דגים ועוד. אפשר לאסוף כאן מצרכים לארוחת פיקניק או לסעוד במסעדה המצוינת שבמקום. ביום יפה מומלץ לשבת בחצר הפנימית המקסימה שמתחת לגשר (שקשוק הרכבות המתמיד מזכיר את ייעודו המקורי של הוויאדוקט) וליהנות ממנות טריות שהוכנו ממיטב מוצרי השוק. אנחנו הזמנו דג נהר שטוגן קלות והונח על מצע של בורגול לצד ירקות חלוטים, מנה מצוינת. אתר אינטרנט: www.im-viadukt.ch

Markthalle, מסעדה נעימה בקצה שוק האוכל בוויאדאקט | צילום: רותם בר כהן

חנות הדגל של תיקי פרייטאג. בחנות הייחודית הזאת, Freitag Flag Store, חייבים לבקר, גם אם אין לכם עניין להוציא אלף שקל על תיק שעשוי מצמיגי אופניים ממוחזרים או מכיסוי ברזנט של משאית. עוד מרחוק מבחינים במבנה יוצא הדופן, שכמו כל התיקים הנמכרים כאן, אף הוא ממוחזר: 19 מכולות ענקיות, שהונחו זו לצד זו וזו על גבי זו בצורתן הגולמית ביותר, וביחד הן הפכו לחנות תיקים ידועת שם, שכל המוצרים הנמכרים בה עשויים מחומרים ממוחזרים ובעבודת יד מקומית (כלומר, בלי ייצור נצלני).

תיק של פרייטאג על רקע תאי איחסון בחנות. במקור התיקים הללו עוצבו עבור שליחי אופניים | צילום: רותם בר כהן

אין ספק שהדבר הנכון הוא להתאהב בתיקים הצבעוניים, שייעודם המקורי היה לשמש שליחים שרכבו על אופניים ועם השנים הפכו לאופנה עם מסר, אבל חייבים להודות שזהו טעם נרכש, וטעם יקר למדי, עם מחירים שמתחילים ב-248 פרנק שוויצרי (כאלף שקל) לתיק הקלאסי ומטפסים מעלה מעלה. אבל, כאמור, גם אם אתם לא מתכוונים לקנות, אל תוותרו על ביקור בחנות ועל טיפוס בהמוני מדרגות המתכת הפשוטות שמובילות עד לגג המכולה העליונה – לתצפית מקסימה ולא צפויה על העיר. כתובת: Geroldstrasse 17, אתר אינטרנט: www.freitag.ch

חנות הדגל של פרייטאג. 19 מכולות הונחו זו לצד זו וזו על גבי זו ליצירת חנות יוצאת דופן | צילום: רותם בר כהן

הגן של גברת גרולדס. האווירה הקלילה והמגניבה של ציריך ווסט נשמרת גם בגן הבירה שנפתח בשנת 2012, Frau Gerolds Garten, ממש מאחורי החנות של פרייטאג. לכאן באים לא רק כדי לשתות, אלא בעיקר כדי לספוג את האווירה ועל הדרך גם ליהנות מערוגות הירקות והתבלינים שגדלים בכל פינה (אפשר לקנות את התוצרת כמו שהיא או לאכול אותה בצורת סלט טרי שנמכר במקום). בקיץ מוקם במרכז המתחם מאהל אירוח גדול ואפשר לקנות שתייה קלה או אלכוהולית ולשבת לצד אחד השולחנות הארוכים. המקום פתוח כל יום עד חצות (בימי ראשון עד 22:00). כתובת: Geroldstrasse 23/23a, אתר אינטרנט: www.fraugerold.ch

הגן של גברת גרולדס. לשתות בירה באווירה קלילה ומשוחררת | צילום: Zürich Tourismus / Salvatore Vinci ©

Les Halles. עוד מקום שמגלם את רוח האזור ומגיש אוכל טעים והרבה אלכוהול. המסעדה, בעיצוב שאפשר לכנותו "שיק זרוק", נמצאת במה שהיה פעם מחסן תעשייתי גדול ממדים. זהו מקום מצוין להתחכך עם תושבי הרובע וליהנות ממולים טריים, פסטות וטאפאס. המחירים, יחסית לציריך, שפויים – פסטה זוקיני בצירוף סלט ירוק קטן עלתה לנו בצהריים 15 פרנק שוויצרי (כ-60 שקל); סלט גדול בהרכבה עצמית מבר סלטים – 13 פרנק שוויצרי. הבר הססגוני מציע מבחר רחב של קוקטיילים, בירות ושאר משקאות אלכוהוליים. כתובת: Pfingstweidstrasse 6, אתר אינטרנט: www.les-halles.ch

מה עוד כדאי לעשות בציריך?
מעבר לביקור בציריך ווסט, הנה עוד כמה דברים ייחודיים, שכדאי לעשות במהלך ביקור בעיר:

לטפס לאוניברסיטה. אוניברסיטת ציריך נמצאת על גבעה שמתנשאת מעל העיר. הדרך הנעימה להגיע לראש הגבעה היא בפניקולר, קרון רכבת אדום שנראה כמו צעצוע מתוק, יוצא ממרכז העיר (על התחנה כתוב – Polybahn), מטפס על פס יחיד בעלייה התלולה ומוריד אתכם אחרי נסיעה קצרצרה במרפסת רחבה, שממנה יש תצפית מרהיבה על העיר כולה. אחרי שגמרתם להתפעל מהנוף, כדאי לשוטט מעט בין הבניינים המרשימים של האוניברסיטה ובעיקר לבקר בספרייה של בית הספר למשפטים, מבנה מרהיב בתכנונו של האדריכל הבינלאומי הנודע סנטיאגו קלטרווה, שנולד בספרד וכיום חי בציריך.

הנוף הנשקף מהגבעה עליה ממוקמת האוניברסיטה | צילום: רותם בר כהן

לשחות בנהר. Frauenbadi הוא מתחם מקסים בלב העיר העתיקה, על גדת הלימאט, הכולל בריכת שחייה (למעשה, זוהי אינה בריכה בנויה אלא מקטע מהנהר שגודר), בר מיצים ומשטחי שיזוף. בשעות היום המקום, שמשקיף על צריחי הקתדרלה הגדולה, פתוח לנשים בלבד, בערבים הוא הופך לבר מעורב, ששמו מעיד על קוד הלבוש הנדרש – Barfussbar, כלומר רגליים יחפות. כתובת: Stadthausquai

ביום מתחם השחייה הזה שעל נהר הלימאט מיועד לנשים בלבד, בערב הוא הופך לבר מעורב ששמו מעיד על קוד הלבוש הנדרש – Barfussbar, כלומר "בר רגליים יחפות" | צילום: Zürich Tourism / Martin Rütschi ©

לבקר במכון לטיהור שפכים. ההצעה הזאת נשמעת הזויה, אבל למעשה סיור מודרך במכון לטיהור שפכים של ציריך מלמד דבר או שניים (בעצם הרבה יותר) על מיחזור, שמירה על הסביבה ותכנון נכון. הסיור מתאים לכל מי שמתעניין באיכות הסביבה ובתכנון אורבני וגם לילדים שייהנו מההדגמות האינטראקטיביות. תחושת הקנאה לא עוזבת במהלך כל הסיור, כשדניאל, המדריך החייכן שלנו, מסביר איך השוויצרים מתמודדים עם בעיות של ביוב, בוצה ושאר מרעין בישין. הסיור, שבמקור פותח עבור תלמידי בית ספר, עמוס בהדגמות, עזרים חינוכיים, הצצה לפתרונות שוויצריים טיפוסיים לבעיות שאפילו לא ידעתם שקיימות (למשל, בניית סולמות קטנטנים עבור הצפרדעים והקרפדות שנלכדות במיכלי הטיהור כדי שיוכלו לטפס החוצה) ואפילו גלישה במגלשה מפותלת כדי "להרגיש כמו בוצה". עוד בסיור: ביקור באגם המלכותי שהוקם ממים מטוהרים להנאת העובדים ומשפחותיהם, צפייה בסרטונים ועוד. הסיור מתקיים בכל יום לקבוצות של חמישה אנשים ומעלה, הוא אורך כשעתיים ואינו עולה כסף, אולם יש להזמין מקום מראש (אם אינכם דוברי גרמנית, בקשו להצטרף לסיור באנגלית) – טלפון להזמנות: 7777 645 44 41 +

להפוך לצמחוניים. גם אם אתם קרניבורים מוצהרים, אל תוותרו על ארוחה בהילטל (Hiltl), מסעדה צמחונית נפלאה, שהפכה למוסד של ממש. המסעדה, שנפתחה ב-1898 ומנוהלת עד היום על ידי אותה משפחה, משפחת הילטל, מגישה מזנון עשיר להפליא של מנות צמחוניות.

מסעדת הילטל. יותר ממאה שנים של אוכל צמחוני טרי, מגוון וטעים להפליא | צילום: Zürich Tourism / Nikkol Rot ©

אחרי שמתמקמים ובוחרים צלחת – גדולה, בינונית או קטנה – מתחילים להעמיס מהמזנון החם והקר. המלצה אישית: ראשית, צאו לסקור את ההיצע ורק אז גשו למלאכת האיסוף, שכן יש כאן כמויות מסחררות ממש של סלטים, תבשילים חמים, מאפים, כיסונים ממולאים וכן הלאה – מכל הסוגים וקשת הטעמים, וחבל להעמיס את הצלחת עד קצה הקיבולת רק כדי לגלות שלא נותר לכם מקום לסלט הקולורבי הנהדר או לסמוסה הפיקנטית. אחרי שהצלחת התמלאה, ניגשים למשקל שנמצא בקצה המזנון, מניחים עליו את הצלחת, לוחצים על כפתור ובהתאם למשקל האוכל – מקבלים את החשבון. צלחת גדולה עמוסה בהיגיון מסוים תעלה 20 עד 25 פרנק שוויצרי (100-80 שקל). בסוף הארוחה, אם נותר לכם מקום בבטן (וכסף בארנק), קחו צלחת חדשה (להשקטת המצפון, הפעם אפשר לבחור בצלחת קטנה) ומלאו אותה בקינוחים ביתיים נפלאים – עוגות, תופינים, מוסים, גלידות ועוד. כל מה שאכלתי כאן היה טרי-טרי וטעים-טעים. אין ספק שלהיות הוגנים כלפי בעלי חיים מעולם לא היה קל יותר…
כתובת: Sihlstrasse 28, אתר אינטנרט www.hiltl.ch
___

הכותבת היתה אורחת של לשכת התיירות השווייצרית, Switzerland Tourism ושל לשכת התיירות של ציריך Zurich Tourismus