הסכמי אברהם, אשר נחתמו ב-2020 בין ישראל לבין כמה מדינות ערביות, ובהן איחוד האמירויות הערביות, בחריין, סודאן ומרוקו, הציבו חלק מהמדינות האלה, ובראשן איחוד האמירויות הערביות ומרוקו, על מפת התיירות הישראלית.
טיסות ישירות נפתחו בין תל אביב לבין איחוד האמירויות ומרוקו, והתיירים הישראלים גילו עולם חדש ומופלא. אבל ההסכמים האלה טומנים בחובם הרבה יותר מתצפית מבורג' חליפה בדובאי או קניות בשווקים של מרקש. הנורמליזציה יכולה להוות פתח לביקורים הדדיים של תיירים ישראלים במדינות ערב ושל תיירים ממדינות ערב בישראל, להיכרות מעמיקה עם התרבויות השונות ולשיתופי פעולה בתחומים שונים.
שפשוואן, העיר הכחולה, אחת הערים המתויירות במרוקו
שיתוף פעולה אקדמי
אחד המוסדות שמקדמים את זה יותר מכל הוא בית הספר לתיירות של אוניברסיטת חיפה. דני אייזנקוט, מנהל שלוחת חיפה של בית הספר, מספר: "החזון הוא לחשוף את שני הצדדים זה לזה. להביא את התייר הישראלי לשם ואת התייר הערבי לפה, וליצור מציאות שבה גורמי התיירות של מדינות אלה יכירו את התייר הישראלי ואת מדינת ישראל, ושגורמי תיירות ישראלים יכירו את אותן המדינות. הרעיון הוא להכשיר גורמי תיירות באותן מדינות כלפי התייר הישראלי – שיבינו את האופי, התרבות וההיסטוריה, את סוגי התיירים שמגיעים מישראל – תיירות נופש, אקסטרים, טבע, קולינריה, תרבות".
תבלינים בשוק במרוקו
גבי מלכה, מנכ"ל בית הספר לתיירות, מוסיף שבעקבות ההסכמים החלו להתקיים, ביוזמת בית הספר לתיירות, מספר רב של פעילויות במרוקו. מלכה הוא יליד מרוקו, והוא חבר בקבוצה רשמית שהוקמה של ידי בית המלוכה במרוקו ומאגדת בתוכה יהודים יוצאי מרוקו בכל העולם. במסגרת תפקידו והקשרים שלו, הוא הצליח ליצור שיתופי פעולה עם כמה אוניברסיטאות במרוקו. התוצאה, שעד לפני שנים אחדות היתה עשויה להישמע תמוהה במקצת – היום סטודנטים במרוקו משתתפים בקורס שמתקיים בזום ללימוד השפה העברית, ובקורס נוסף על תולדות השואה.
זוהי רק ההתחלה. "בשבוע שעבר קיימנו שיחת זום ראשונה בין נשיא אוניברסיטת חיפה לבין נשיא אוניברסיטת טנג'יר במרוקו, במהלכה סוכם על תחילת שיתוף פעולה אקדמי ומחקרי לחילופי סטודנטים ומרצים. לאחרונה אירחנו באוניברסיטה את שגריר מרוקו בישראל לפגישה עם נשיא האוניברסיטה ועם כל אנשי הסגל שאמורים לפתח פרויקטים אקדמיים מול המנגנונים במרוקו", הוא מספר, ומרחיב על פרויקט נוסף: "אחד מהפרויקטים המרכזיים שאנחנו הולכי להוביל כבית ספר לתיירות – מחקר וכתיבה של דרכי מורשת של התרבות היהודית המרוקאית מפורטוגל וספרד ועד מרוקו. אנו מתכננים לעשות זאת בשיתוף עם אוניברסיטת מרקש ועם סטודנטים לתארים מתקדמים בתחום התיירות".
פגישה של חברי הנהלת אוניברסיטת חיפה ובית הספר לתיירות עם שגריר מרוקו, במסגרת הסכמי שיתופי פעולה מול מוסדות אקדמיים ומקצועיים במרוקו | צילום: יאיר זריבי
הכשרת עומק למדריכי טיולים בנושא יהדות צפון אפריקה
מבין כל הפרויקטים המרתקים שנרקמים, פרויקט הדגל הוא תכנית הכשרת עומק למדריכי טיולים בנושא יהדות צפון אפריקה. אייזנקוט: "יש הרבה גורמים ישראלים שמדריכים במרוקו. המטרה שלנו היא לספק צד מקצועי אקדמי כדי לטייב את רמת ההדרכה של המדריך הישראלי. ללמד על תולדות הקהילה היהודית כדי להכיר את מרוקו על שלל ההיבטים שבה, כמו התרבות העשירה, הדמויות, מרוקו הספרדית, המוזיקה – מגוון תחומים שבסוף יוצרים תמונה אחת טובה של מה שקורה במרוקו".
היועץ האקדמי של התכנית הוא פרופסור חיים סעדון, היסטוריון המתמחה בחקר יהודי צפון אפריקה בעת החדשה, אשר כתב וערך ספרים רבים על יהדות במדינות האסלאם ומכיר היטב את טובי החוקרים בתחום. "שאפנו שתהיה תכנית בה יגיעו מיטב החוקרים, כל אחד בתחומו. רצינו את בעלי הסמכות הגדולה ביותר כדי שהסטודנטים יקבלו את הכי טוב", אומר אייזנקוט.
בית הכנסת אבן דנאן בפס, מבתי הכנסת העתיקים והחשובים בצפון אפריקה | צילום: mehdi33300, שאטרסטוק
סעדון, אשר מכיר את מרוקו היטב, גם בהיבט המחקרי וגם משום שהוא הדריך במרוקו, אומר: "לדעתי האופן שבו הוצגה יהדות מרוקו לציבור הרחב, היתה דרך חוויות שלא נותנות תמונה מספיק מלאה". הוא מספר שמטרת התוכנית היא קודם כל להעשיר את הידע של המדריכים, ולצורך כך כל החוקרים הם מהליגה הראשונה בתחום. "היפה בסדרה הוא המגוונות שלה", הוא מוסיף.
הסדרה, אשר כוללת 14 מפגשים, מתחילה בשתי הרצאות מבוא של סעדון עצמו על יהדות צפון אפריקה. בהמשך מצפות למשתתפים בתוכנית הרצאה של פרופסור יורם בילו, המומחה מספר 1 בעולם לפולחן, שירצה על פולחן קדושים בקרב יהודי מרוקו; הרצאה של ד"ר אביעד מורנו על היהודים במרוקו הספרדית; הרצאה של פרופסור מאיר בר אשר על האסלאם במרוקו ויחסו אל היהודים והרצאה של פרופסור שלום צבר, מומחה לפולקלור יהודי, שעוסק באימהוּת וביָלדוּת במרוקו, ומדבר בין היתר על מנהגים מיוחדים, על סוגים שונים של לבוש, על התיק המיוחד שתפרו לבר מצווה ועוד. הרצאות נוספות שמצפות למשתתפים עוסקות בעליית יהודי מרוקו לארץ, ציונות בקרב יהודי מרוקו, העיתונות של יהודי מרוקו, היהודים שחיו בקרב הסביבה הברברית, השירה והמוזיקה של יהדו מרוקו, הקהילה היהודית במוגדור והאופן בו רבני מרוקו התמודדו עם המודרניזציה.
בית הכנסת אל אזמה במרקש | צילום: EQRoy, שאטרסטוק
"אנחנו רוצים לתת למדריכים תמונה של מה שקורה במרוקו ומתבססים על המחקר הכי עדכני שיש. התקווה היא שכשאותם מדריכים ייצאו למסעות הדרכה, הם יוכלו להעשיר את הידע והאיכויות של הציבור אותו הם מדריכים", הוא אומר.
סעדון מוסיף שלמשתתפים מתוכנן גם סיור לימודי במרוקו, במהלכו יבקרו באותם מקומות שמבטאים את הדברים שלמדו, על מנת שהמשתתפים יוכלו לחוות את הדברים בשטח.
הפעילות של בית הספר לתיירות בצפון אפריקה אמנם נועדה להכשיר מדריכים וגורמי תיירות, אבל החשיבות שלה, כאמור, רלוונטית לכל מי שחי פה. כפי שאייזנקוט אומר, "אנחנו עובדים צעד אחר צעד, מתחילים מלמטה. בסוף תהיה שפה משותפת כדי להעביר את מרוקו לתייר הישראלי ואת מדינת ישראל לתייר המרוקאי". לא משנה אם הסכמי אברהם נקראים הסכמי נורמליזציה ולא שלום, נראה שאין דרך טובה יותר מתיירות כדי ליצור גשר לשלום.
הכתבה נכתבה עבור בית הספר לתיירות