את פורטוגל פגשתי לראשונה פנים מול פנים לפני שלוש שנים.
כמו לשבת לקפה עם אמן שתמיד הערכת – המפגש האישי והפיזי עם המדינה גרם לי להבין טוב יותר את היינות אשר היא מייצרת. בסוף אותו הטיול היה ברור לי, שלא רק שאני והיא ניפגש שוב – למפגש הבא אני באה עם חמולה.
עוד אנלוגיה (אחרונה, מבטיחה) לעולם המפגשים האישיים – פורטוגל היא מדינה להביא הביתה להורים.
הנופים עוצרי נשימה, האנשים צנועים ומזמינים והיינות מורכבים ומגוונים.
לקריאה נוספת:
מה עוד אני אוהבת בה? שלא צריך לעבוד קשה. בין אם טסתם ישירות לפורטו שבצפון או לליסבון אשר במרכז – מאות יקבים נמצאים במרחק נגיעה מכם, בכל רגע נתון. בתור אחת שמתעייפת מנסיעות ארוכות, זה בעיני יתרון חשוב.
כשמטיילים באזוריה השונים של פורטוגל ניתן להרגיש שאנו מטיילים בתפריט יין של מסעדה: אזור אחד מתמחה ביינות מבעבעים וארומטיים, האחר ביינות אדומים גדולים וזה השכן – ביינות קינוח מהמוערכים בעולם.
בתוך כל הטוב הזה, קל מאוד ללכת לאיבוד – ולכן אספתי עבורכם כמה מנקודות הציון החביבות עלי. למקומות אלו (ולרבים אחרים) אני מגיעה במסגרת טיולי היין אותם אני מדריכה בשיתוף עם Vinspiration, חברה המתמחה בטיולי יין וקולינריה.
בדרך ליקב עוצרים בסינטרה
כחצי שעה צפונית לליסבון, ביער עם נוף מרהיב, יושבת העיירה סינטרה ובה ארמון ססגוני ומרשים – אמנם הוא מאוד תיירותי, אבל שווה את ההגעה. מחוץ לעיירה, נמצא מנזר הקפוצ׳ינים (Convent of the Capuchos) : המנזר אינו פעיל היום אך ניתן לשוטט בין החדרונים הקטנים, המצופים קליפת אלון השעם, לרגע נדמה שחיו שם גמדים. בהמשך הכביש, כשעה נוספת של נסיעה צפונה, יושבת נזארה (Nazaré) הידועה בתור עיירת גולשים שמידי חורף מרכזת פסטיבלי גלישה מהגדולים והמרשימים, בזכות הגלים הגבוהים ביותר בעולם. הנוף כאן מפעים בעוצמתו.
באיראדה (Bairada)
אזור היין הנמצא צפונית לליסבון הוא חבל ארץ שעדיין נחשב ל״מתחת לרדאר״ של טיילי היין הקלאסיים. בבאיראדה מייצרים בעיקר יינות מבעבעים ואדומים מרשימים מזן הענבים המקומי, הנקרא באגה (Baga). יקב אהוב עלי מהאזור הוא יקב Quinta das Bágeiras, יינן היקב הינו דור חמישי למשפחת ייננים, אשר מתמקדים בייצור יינות מבעבעים העשויים בשיטה הקלאסית. יפה להסתובב בין חדרי מרתף היין ולראות בקבוקים עתיקים שוכבים, מלאי אבק והיסטוריה, ולתהות מתי יפתחו ומה טעמם. ביקב אין מכבש לסחיטת הענבים – במקומו, בזמן הבציר מתקבצים בני המשפחה ודורכים את הענבים ברגליים במיכלי בטון עתיקים. יתר חברי המשפחה שאינם דורכים, אינם טומנים ידם בחבית – אלא מעודדים או מנגנים את הדורכים הנמרצים.
וינו ורדה (Vinho Verde)
אזור יין בצפון-מערב המדינה, המתאפיין ביינות לבנים רעננים, בעלי ארומטיות עדינה ומעניינת.
אחד היקבים המומלצים באזור הוא היקב האורגני קובלה (Quinta de Covela) – השוכן באחוזה רחבת ידיים ועתיקה, משופעת בעצי פרי, מרבדי פרחים ונחל צלול החוצה אותה לשניים. מדובר בפיסת גן-עדן של ממש – אסור לפספס.
דואורו (Douro) ופורטו (Porto)
עמק הדואורו, שבחלקה הצפוני של פורטוגל, הינו יעד מופלא הן לחובבי הטבע והן לאנשי היין.
העמק מציע מסע בין הרים מוריקים וגבעות עוצמתיות, המהוות כר פורה לגידול ענבי היין המשמשים להכנת יין הפורט המפורסם – יין קינוח מחוזק (כ-20% אלכוהול) וביינות אדומים יבשים יוצאי דופן.
נהר הדואורו, שסך אורכו הוא כ-900 ק״מ – הוא מחזה בפני עצמו. בנהר ניתן לשוט בסירות ׳ראבלו׳
אשר שימשו בעבר להשטת חביות יין, עד ל״אזור התעשיה״ של פורטו, וילה נובה דה גאיה –
בה עברו היינות את תהליך היישון, הביקבוק וההפצה לשאר מדינות העולם. עם הזמן, הפכה וילה נובה דה גאיה למוקד עליה לרגל לחובבי הז׳אנר, והיא שופעת בתי יין קטנים כגדולים – בהם ניתן ללגום מגוון סוגי פורט נהדרים. בפורטו אני ממליצה לבלות לפחות יומיים (גם שבועיים זה בסדר):
העיר מלאה בפינות חן, ברי יין קטנים ומבנים אדריכליים מרשימים מרוצפים באזולז׳וס (נראה אתכם אומרים את זה 3 פעמים ברצף) – אריחים מסורתיים מעוטרים דוגמאות מרהיבות ובצבעים ססגוניים. בתחנת הרכבת של פורטו אפשר להתרשם משלל סיפורי ההיסטוריה של העיר מצוירים על אריחים.
דאו (Dao)
דרומית לדאורו יושב הדאו, מאזורי היין הוותיקים בו היינות הקלאסיים יהיו אדומים מורכבים. זה מקום נפלא להכיר לעומק את זני הענבים המקומיים והמפורסמים ביותר הטוריגה נסיונאל והטינטה רוריז. דאו נמצאת בנקודת זמן מרתקת, בה הצעירים לוקחים מסורות עתיקות יומין, משמרים וחוקרים אותן עם הכלים של ימינו.
אלנטג׳ו (Alentejo)
אזור היין הגדול ביותר בפורטוגל, החולש על כשליש מחלקה הדרומי של המדינה. האקלים באלנטג׳ו חם ויבש יותר לעומת הצפון, ושם תפגשו יינות לבנים ואדומים, בועטים ומפולפלים, יותר קלים באופיים מהאזורים הצפוניים של פורטוגל ומתאימים לארוחה המקומית.
בעיירה הציורית אבורה (Evora) ישנו מרכז מבקרים ליינות האזור – שם תוכלו לראות את סוגי האדמה, לטעום מהיינות ולשמוע סיפורים על ייחודיות האזור.
כייננית ומדריכת טיולי יין וקולינריה, אני מאמינה שהטיול שמשאיר רושם הכי עמוק הוא כזה שנחווה עם כל החושים: כשטועמים את התרבות וההיסטוריה, מריחים את האקלים והאדמה וחשים את נדיבות הלב של המקומיים. מקום שבו נהוג להשיק כוסות יין לחיים כמה פעמים ביום – הוא המקום בו נכון להיות. !Saúde
——-
רוני ססלוב – ייננית, כורמת, כתבת ומבקרת יין, שופטת בתחרויות ומרצה בארץ ובעולם. רוני מייעצת ומלווה יקבים הנכנסים לענף ואלו ששם מבחינה שיווקית ועסקית.
 |