לרדת מתחת לאדמה למכרה פעיל, צפוף ומחניק, אולי לא נשמע תענוג גדול, אבל ביקור במכרה בפוטוסי, עיר מכרות הכסף בבוליביה, התגלה כהצלחה גדולה. ומשם, לסמאיפטה, עיירת מוצא לטיולים בפארק אמבורו העצום, ויש גם מידע איך להוציא ויזה לבוליביה מארגנטינה.
פוטוסי
בעבר הייתה פוטוסי העיר הגדולה ביותר בבוליביה, אך עקב משבר מכרות הכסף הידרדרה לעוני ונעצרה בהתפתחותה. העיר עדיין מתבססת על מכרות הכסף וזוהי האטרקציה הגדולה של האזור. מרכז העיר יפה ומלא במבנים מרשימים, מסעדות, מוזיאונים והוסטלים.
בתוך מכרות הכסף בפוטוסי
סיור במכרות הכסף
ממליצים מאוד! החוויה הכי עוצמתית בדרום אמריקה עד כה. קחו בחשבון שהסיור לא בנוי לבעלי לב חלש והנשימה בפנים קשה, בהתחשב בגובה הרב (4,500 מטר בערך) ובאבק המרובה בתוך המכרה. בנוסף עוברים/זוחלים במעברים צרים מאוד בתוך המכרה.
את הסיור שלנו עשינו עם חברת koala turset, יש אפשרות למדריך באנגלית. אספו אותנו מההוסטל ונסענו למקום שבו ציידו אותנו בחליפה, קסדה, פנסים ומגפיים (שימו לב: חשוב להביא בנדנה או חם-צוואר על מנת לכסות את הפה במהלך ההליכה). לאחר מכן נוסעים לשוק הכורים, שם יש הסבר מפורט על כלי העבודה והצרכים של הכורים. נהוג לקנות מתנות לכורים כגון עלי קוקה / משקאות אנרגיה / דינמיט (כמה בוליביאן בודדים).
משם נוסעים למכרה עצמו, הסיור בפנים אורך שעתיים. המכרה פעיל ומלא בכורים, הכניסה קשה עקב הקרונות המלאים שעוברים כל הזמן בכניסה. בתוך המכרה עוברים דרך מקומות עבודה שונים: מפוצצי הדינמיט, ממייני המינרלים, קודחי הקירות וכו'.
לא בטוח שזה מדויק, אבל המדריך אמר שרק החברה הזו לוקחת למכרה פעיל ולא מתויר. בכל מקרה הוא היה נחמד מאוד והסיור היה מעולה, אנחנו ממליצים עליו בחום.
במכרות. לא קל לנשום, גם בגלל הגובה וגם בשל האבק בפנים המכרה
סיימתם את הסיור במכרות? עוד בפוטוסי
ממליצים ללכת למוזיאון Casa Nacional de Moneda de Bolivia הנמצא ליד הכיכר המרכזית. הסיור במוזיאון (באנגלית) מסביר על היסטוריית המכרות ועל התפתחות ייצור הכסף בבוליביה עד ימינו. הביקור במוזיאון מחבר את כל הקצוות שנשארו פתוחים אחרי הסיור במכרות עצמם. עלות: 40 בוליביאן לאדם.
לינה
הוסטל Koala Den, ההוסטל הטוב בפוטוסי, מבטיחים לכם! שולחן ביליארד, פינג פונג, חדרים מרווחים, מים חמים, wifi, מחשב, מטבח וגולת הכותרת – ארוחת הבוקר הכוללת אננס, אבטיח, לחמים, ביצה, פנקייקים ורק טוב. שימו לב, לאותם בעלים יש שני הוסטלים, אחד ליד השני, כשאתם נכנסים תראו את השולחן ביליארד, זה הטוב מבין השניים.
אוכל
- פיצה El Mana – טעים וטוב, מבחר גדול של פיצות, אך לוקח המון זמן לאוכל להגיע.
- מסעדת Restaurante Rosicler – אוכל ברמה גבוה, מבחר בשרים, יקר ביחס לאוכל רחוב.
- קפה La Plata – קפה חמוד בכיכר המרכזית, אוכל טעים מאוד ואווירה טובה.
- שוק Mercado Central- אם אתם מחפשים אוכל מקומי (וזול ברמה שלא תאמינו) זה המקום, שוק מקורה עם כמה מפלסים של דוכני אוכל קטנים.
סמאיפטה
סמאיפטה היא עיירה קטנטנה השוכנת ליד פארק אמבורו העצום. יש בה כמה מקומות לינה, מסעדות, שוק קטן וחברות טיולים המוציאות טיולים לפארק ולאזור. ההגעה לעיירה פשוטה מאוד, כל אוטובוס העובר בין סנטה קרוז לסוקרה יעצור שם (אנחנו הגענו מפוטוסי). חברות הטיולים מציעות מגוון טיולי יום באזורים שונים של הפארק, טרקים, טיול מפלים קצר ועוד. בנוסף יש כמה אטרקציות קרובות לעיירה, שאפשר לעשות באופן עצמאי – מונית לוקחת ומחזירה משם.
היינו בעיירה יומיים והספקנו לטייל (עצמאית) בחורבות מבצר El Fuerte וב-Laguna Volcán (עם חברת Tucandera Tours).
חורבות מבצר El Fuerte – בהגזמה אפשר להגיד שזה מיני מאצ'ו פיצ'ו, המקום שימש כמקום מגורים לבני האינקה בעבר, המבנה בנוי כולו מבוץ ואבנים.
שמורת אמבורו
הגענו לשם עם נהג מונית שחיכה לנו שעתיים והחזירהאותנו בעלות של 90 בוליביאן (תתמקחו). עלות כניסה למקום : 50 בוליביאן.
טיול יום – Laguna Volcán
טיול באזור הדרום מזרחי של הפארק, כשש שעות הליכה. מתחילים בתצפית נהדרת על כמה הרים יפים ונהר שצבעו אדום, לאחר מכן ירידה חדה אל הנחל והליכה לצידו לאורך רוב היום. באמצע הטיול יש עצירה ליד בריכה טבעית, שממש נחמד להיכנס אליה. הצבע האדום של האדמה וההרים בשילוב הירוק של הג'ונגל הופך את הנוף למיוחד מאוד. בדרך אפשר לראות המון סוגי פרפרים וציפורים, ממליצים מאוד על מסלול זה.
החברה מספקת הסעה למסלול (וכמובן חזרה ממנו), ארוחת צהריים בשטח ומדריך באנגלית (המדריך שלנו, סמטיאגו, היה מצוין). יציאה מסמאיפטה בסביבות 9 בבוקר, חזרה ב-17:00-16:00.
בשמורת אמבורו
אוכל
• המבורגר la cocina – זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות כשאתם מגיעים לעיירה, בין ההמבורגרים הטובים שאכלתי בחיי… את המקום מנהלים שני בחורים טורקים שמציעים גם פלאפל ושווארמה אם בא לכם (לא ניסינו), לא לפספס!
• בית קפה La Chakana – מקום נחמד לארוחת בוקר, אומלטים גדולים ומושקעים, הפנקייק גם לא רע, נמצא ממש בכיכר המרכזית.
לינה
הוסטל Colibri Viajero – אחלה מקום, גינה יפה עם מקומות ישיבה, ארוחת בוקר טובה, wifi, מים חמים במקלחת (זרם חלש), הבעלים נחמד מאוד ואוהב ישראלים, הקפיץ אותנו לאוטובוס ביום האחרון.
שתי אופציות לצאת מהעיירה
- מונית/וואן לסנטה קרוז ומשם יש אוטובוסים וטיסות לכל מקום בבוליביה.
- מונית לעיירה הסמוכה Mairana, משם פעמיים ביום יש אוטובוס לקוצ'במבה/סוקרה.
בשוק בפוטוסי
הוצאת ויזה לבוליביה
את הוויזה הוצאנו בקונסוליה הבוליביאנית בעיר סלטה בארגנטינה. ההליך עצמו מול השגרירות לא מסובך, אך העלאת הטפסים הנדרשים לאתר האינטרנט יכול לקחת זמן מכיוון שיש דרישות ספציפיות לגודל ולמשקל הטפסים. שימו לב: באינטרנט יש הרבה מידע לא מדויק לגבי טפסים שכלל לא צריך, זה סתם מבלבל.
אלו הצילומים שדרשו מאיתנו במהלך מילוי הבקשה לוויזה, שיש להעלות לאתר:
- צילום דרכון (הדף של התמונה)
- תמונת פספורט 3×3 רקע לבן
- צילום של פנקס החיסונים המראה שאתם מחוסנים נגד קדחת צהובה
- צילום חשבון עובר ושב באנגלית
- צילום אישור הזמנה להוסטל בבוליביה באנגלית
- דף המראה את לוח הזמנים המתוכנן שלכם בבוליביה, לפי תאריכים
שימו לב: אסור שכל הטפסים ישקלו יותר מ-550KB, התמונה צריכה להיות במשקל של 150KB. המסמכים בפורמט word, pdf, או jpg.
לאחר שסיימתם למלא את הטופס באתר ולהעלות את הצילומים, ייפתח דף אישור בקשת ויזה, יש להדפיס אותו (כדאי גם לשלוח לעצמכם במייל) ולבוא איתו לשגרירות. אין צורך להביא מסמכים נוספים, רק את דף האישור. עכשיו כל מה שנשאר זה לחכות לאישור של הבוליביאנים, כשתקבלו אותו, גשו לשגרירות, קחו דף תשלום וגשו לסניף בנק ספציפי על מנת לשלם 30 דולר (כ-700 פסו ארגנטינאי). אחרי ששילמתם, חזרו לקונסוליה ותוכלו סוף סוף לקבל את הוויזה ל-30 יום. הוויזה לא מחייבת אתכם להיכנס באופן מיידי לבוליביה, ספירת הימים מתחילה ברגע שתיכנסו למדינה.