"כשמתקרבים לעיר ממערב, תחילה יורדים לעמק רדוד ואז נכנסים למערבולת של פקקי תנועה וצפירות, לפני שנשאבים לתוך העיר העתיקה, שסמטאותיה צפופות בהולכי רגל, רוכבי אופנועים וקבוצות של תיירים שחוסמים את הדרך", כך תיארה העיתונאית האמריקאית ג'ניפר מוזס את הכניסה לנצרת בכתבה בוושינגטון פוסט. אמנם רק שנים אחדות עברו מאז שאותה כתבה התפרסמה, אבל שנת הקורונה רוקנה את סמטאות העיר מהתיירים והשאירה מקומות סגורים וכאלה שרק מתחילים להיפתח. מה שלא השתנה כהוא זה היא המערבולת של פקקי התנועה, לפעמים נראה כי אפילו גדלה.
בשונה ממוזס, אני מגיעה לנצרת דווקא ממזרח, ומגלה שכדי להגיע לעיר העתיקה ווייז שולח אותי דרך סדרה של סמטאות תלולות, בזווית שנראית כנושקת ל-90 מעלות וברוחב של מכונית אחת, שמצטמצם עוד יותר בשל המכוניות החונות משני צדדי הרחוב. צריך יד יציבה במיוחד, ראייה מפוקסת ועצבי ברזל כדי לסיים כל ירידה כזאת, ועוד לפני שנושמים לרווחה מיד מגיעה הירידה הבאה, תלולה וצרה אף יותר. בהקלה גדולה אני מחנה את האוטו סמוך לכיכר המעיין וממשיכה ברגל – לנהוג בתוך העיר העתיקה זאת כבר לא שאלה של יד יציבה ועצבי ברזל, צריך להיוולד ולגדול פה, לזר שבא מבחוץ אין שום סיכוי.
סמטה בעיר העתיקה של נצרת | הצילומים בכתבה: רותם בר כהן
קשה להסביר במילים את הקסם של נצרת, צריך לבוא ולטייל בה. העיר הערבית הגדולה בישראל לא חפה מבעיות, נהפוך הוא. אבל הערבוב הזה של דתות, אדריכלות, נופים וטעמים כובש את הלב ובזכותו אני חוזרת לכאן שוב ושוב. בפעם הקודמת שביקרתי בנצרת התמקדתי בעיקר בעיר העתיקה ובשוק, הפעם הרחבתי את הגבולות והגעתי גם לפסגות שמקיפות את העיר, למבט שונה ומרחיב לב. את הלילה ביליתי במלון גולדן קראון, מלון גדול ומקסים על פסגה סמוך להר הקפיצה, עם נוף שבאמת קשה למצוא יפה ממנו. אל המלון עוד נחזור בהרחבה בהמשך, בינתיים נרד אל העיר העתיקה.
מבט מאחד הגגות בעיר העתיקה
מה כדאי לעשות בעיר העתיקה של נצרת
כמובטח, נתחיל עם העיר העתיקה, מוקד העניין המרכזי למטיילים. בימים כתיקונם רבים מהמבקרים בנצרת הם תיירים, בין אם כאלה שבאו בעקבות תחנות חייו של ישו או שהגיעו כדי לספוג את האווירה "האוריינטלית" של השוק והסמטאות הסובבות אותו. בתקופת הקורונה התיירים אינם, אבל הסמטאות יפות כתמיד, וריקות כמעט לגמרי, והשוק מושך ומעניין ומציע שלל טעמים ומראות. למרות הדלתות המוגפות הרבות, חלקן בעקבות הקורונה, אחרות מסיבות שקשורות בבעיות מוניציפליות ובמחסור בתקציבים ממשלתיים, יש גם מקומות חדשים שנפתחו לא מזמן וכאלה שעומדים להיפתח בקרוב.
פה ושם בסמטאות העיר העתיקה של נצרת
לפני או אחרי הסיור בעיר העתיקה מומלץ בחום לעצור בקפה אבו סאלם, שהוא לא רק בית הקפה הוותיק בנצרת, אלא ככל הנראה הוותיק ביותר בארץ. הוא הוקם בשנת 1914 על ידי אנדראוס אבו סאלם, סבו של ויסאם שמנהל את המקום היום. לא תמצאו כאן עוגות או כריכים וגם לא לאטה חלש על בסיס סויה, זהו בית קפה מהסוג הישן, שאליו היו באים הגברים כדי לשחק שש בש, לעשן נרגילה ולהתעדכן בחדשות המקומיות. ויסאם צוחק שזאת היתה הרשת החברתית של הימים ההם. גם היום המקום מרוהט ברהיטים של פעם ועדיין נמצאים בו לוחות השש בש שסבא שלו הביא למקום. התפריט המצומצם כולל רק משקאות, אבל איזה משקאות! יש קפה ערבי, תה, משקה קר של מיץ לימון עם מיץ רימונים והיביסקוס, אבל אני ממליצה לא לוותר על אינאר, שמגיע בכוס זכוכית מהסוג שרואים בתורכיה – זהו תה עם המון אגוזים קצוצים ומקל של קינמון, ובעיקר טעים להפליא.
איפה? רחוב 6143 בשוק של נצרת
ויסאם אבו סאלם עם כוסות של אינאר בבית הקפה שסבא שלו פתח לפני יותר מ-100 שנה
מקום אחר לשבת בו, בסגנון שונה לגמרי, הוא קפה אמאני, בית הקפה הקטן והמקסים של אמאני טאטור. בית הקפה, שנמצא מול אכסניית פאוזי עזאר – עוד מוסד נצרתי ששווה להכיר – נפתח כמה חודשים לפני הקורונה, אבל איכשהו לא רק שרד, אלא אפילו משגשג, וכל פעם שאני עוברת לידו הוא מלא ותוסס ומוזיקה טובה נשפכת לרחוב.
איפה? רחוב 6112, העיר העתיקה נצרת, טלפון 04-6147270
קפה אמאני, בפנים ובחוץ. מקום עכשווי ותוסס
אחד הדברים המלבבים ביותר בעיר העתיקה הוא הפריחה של גלריות וחנויות עיצוב שנפתחו כאן בשנים האחרונות, כולן יוזמות של נשים צעירות ומעוררות השראה. כל מה שצריך לעשות זה לשוטט בסמטאות העיר העתיקה ולפקוח עיניים: פה תגלו גלריה מסקרנת, שם חנות וינטג' מפתה, ויש גם חנות עם רקמות בעבודת יד, חנות עם חולצות ותיקים בעיצובים מיוחדים ועוד ועוד. אין טעם לכתוב כתובות מדויקות, כל הכיף הוא לטייל מקפה אבו סאלם ועד כיכר המעיין ולהתפעל מהחללים הקטנים והמעוצבים שתפגשו בדרך.
בעיר העתיקה של נצרת נפתחו בתקופה האחרונה גלריות וחנויות עיצוב מקסימות שכדאי מאוד לבקר בהן
ואיך אפשר בלי לטעום כמה דברים טובים? הנה כמה מקומות מומלצים בשוק של נצרת:
מאפיית אלמשהדאוי – שמו של הפטאיר תרד שלהם יצא למרחוק (ובצדק!) ולכן הוא גם הראשון להיגמר, אבל אל תצטערו יותר מדי, גם הפטאיר גבינה נהדר, הפיתה עם הזעתר ובעצם כל מה שאופים פה לא מאכזב.
כנאפה אום עלי – בשנים האחרונות כנאפה הפכה לחביבת הקהל הישראלי ואפשר למצוא גרסאות שונות (ויש שיגידו משונות מאוד), כמו כנאפה עם נוטלה או כנאפה בשרית. אבל עזבו את החיקויים, הדבר האמיתי נמצא באום עלי – כנאפה שמוגשת בכלי אישי, חמימה וטעימה עד מאוד.
אם סגור באום עלי או שאתם מעדיפים מתוקים אחרים (מי אתם??), קפצו אל ממתקי אלמוכתר, שכמות העוגיות והמתוקים הערביים שתמצאו שם תספק כל אחד וכל טעם. אפשר למלא קופסת קרטון נאה במבחר מתוקים כדי להביא למי שנשאר בבית – אם רק תצליחו להתאפק ולא תסיימו הכל בדרך…
ממתקי אלמוכתר. אפשר לקנות מבחר מתוקים ערביים בקופסה מעוצבת ולנסות להתאפק עד שחוזרים הביתה
המלון עם הנוף הכי יפה באזור
אחרי העיר העתיקה, הגיע הזמן לטפס למעלה כדי להשקיף על הנוף. מדרום למרכז העיר נמצא הר הקפיצה. על פי האמונה העממית, כדי לחמוק מאויביו ישו קפץ מראשו של ההר אל עמק יזרעאל שמרגלותיו. אמנם בברית החדשה לא מוזכרת אותה קפיצה אדירה, אבל כך או כך, הנוף שנגלה מראשו של הר הקפיצה יפה כמו חלום. כשמשקיפים מלמעלה על המשבצות הירוקות-חומות-צהובות של העמק מתחת קשה להבין מה יש לחפש בארצות רחוקות. הנוף הזה הוא, בעיני, תמצית הישראליות, ומהנקודה הזאת היא לחלוטין מקסימה ושובת לב.
נומה עמק: נוף מרחיב לב ממרפסת סוויטה במלון גולדן קראון
אותו נוף מהפנט של העמק מקבל את פניכם מיד בכניסה אל מלון גולדן קראון, שנמצא סמוך להר הקפיצה. זהו מלון גדול ומודרני, שונה מאוד מבתי ההארחה הקטנים שבלב העיר העתיקה. יש בו כל מה שרק תחפשו בחופשה מפנקת או בכנס מוצלח (מסיבות שתכף תבינו מתקיימים כאן כנסים רבים). הלובי רחב הידיים, עם כורסאות נוחות, משקיף אל נוף העמק וכך גם בריכת השחייה הענקית, שמוקפת בכיסאות נוח. במהלך שנת הקורונה, כשהמלונות היו סגורים, ניצלו כאן את הזמן כדי לחדש את אולמות הכנסים, תוך שימת דגש על אוורור, אקוסטיקה, תאורה ועוד. בתקופה זאת גם נפתח ספא חדש, עם חמאם תורכי, בריכת זרמים גדולה שצופה אל הנוף, חדרי טיפולים וחדר כושר מאובזר. ואם לא די בכל אלה, נוספה גם קומה נפרדת של סוויטות, שכל אחת מהן מציעה סלון, חדר שינה ומרפסת דק מוקפת בגינה מלבלבת ונוף מהאגדות.
הלובי במלון גולדן קראון | צילום: איתי סיקולסקי
יתרון נוסף שיש לגולדן קראון על פני מלונות גדולים אחרים הוא האוכל. זה בהחלט לא אוכל סטנדרטי של מלונות, אלא מטבח שף שמשלב בין מנות מערביות עכשוויות למטבח ערבי מסורתי, עם טאבון גדול שמתוכו יוצאים מיני מאפים ופיתות, סיח שווארמה שמסתובב מול עיני הסועדים וגריל שעליו נצלים קבבים מעולים. בארוחת בוקר, בנוסף למבחר גדול של סלטים, ביצים, לחמים ומאפים מתוקים, אפשר ליהנות, היישר מהטאבון ממיני מאפים מלוחים, פיתות עם זעתר ועוד.
בריכת זרמים בספא החדש של גולדן קראון | צילום: איתי סיקולסקי
ואחרי שהתפנקתם בספא, שחיתם בבריכה ושתיתם קפוצ'ינו בלובי מול הנוף, אפשר לצאת מכאן לטיולים בנצרת והסביבה.
גולדן קראון הר הקפיצה, רח׳ 2015 נצרת, טלפון: 04-650-8000, אתר אינטרנט
לאכול טוב מול נוף מרהיב
בביקור הקודם שלי בנצרת אכלתי במסעדת תשרין ליד כיכר המעיין ונהניתי מכל ביס. אחסן גניים, הבעלים, סיפר לי אז שיש להם מסעדה נוספת, צעירה יותר, שממוקמת במרכז קניות בנוף הגליל. תודו שזה לא נשמע מושך במיוחד. אבל אז שמעתי המלצות חמות על האחות הצעירה והחלטתי לבדוק מה קורה שם.
תשכחו מכל מה שאתם יודעים על מסעדות במרכזי קניות, תשרין2 היא משהו אחר לגמרי. ראשית, הנוף – איזה נוף מרהיב! כל נצרת פרושה מולכם, על בתיה שגולשים בצפיפות במורד ההר, צריחי הכנסיות והמסגדים שמזדקרים בגאון, והכל עטוף בירוק – מראה שרק בשבילו אני די בטוחה שהייתם נוסעים בשמחה ליבשות רחוקות. וכאן הנוף הזה נגיש וזמין, יפה ביום, נפלא כשהשקיעה צובעת אותו בוורוד ומדהים אפילו יותר כשהאורות נדלקים ומנצנצים כמו כוכבים. הנוף הזה נשקף מכל פינה במסעדה: מהמרפסת הפתוחה, מהמרפסת הסגורה ומהחלונות הגדולים של החלל הפנימי היפה.
הנוף הנשקף מהמרפסת של מסעדת תשרין בנוף הגליל
אם תצליחו להתנתק מהנוף תבחינו כמה יפה מעוצבת המסעדה. וכמו באחות הוותיקה ממנה, גם בתשרין הזאת התפריט משלב בין מטבח מערבי מודרני לאוכל ערבי מסורתי, עם כמה טוויסטים מעניינים.
החלל הפנימי של תשרין2, אחותה הצעירה של המסעדה בכיכר המעיין בעיר העתיקה
בין מנות הפתיחה אהבנו במיוחד את החציל בטחינה וסילאן, קרפצ'יו עגל עם שמן זית ופרמזן וכרובית מטוגנת ברוטב אנשובי. בעיקריות אפשר לבחור בין שושברק – כיסוני בצק ממולאים בבשר ומוגשים עם רוטב יוגורט וקארי; קבב עם עגבניות צלויות, פרגיות, מנות שונות של מאכלי ים (דגים, שרימפס, קלאמרי) בצורות בישול מגוונות, פסטות ועוד.
מנות פתיחה בתשרין. המטבח משלב בין אוכל מודרני למסורתי
בקינוחים יש עוגת שוקולד חמה, עוגת גבינה או חגיגת גלידה, אבל בעיני אין כמו לסגור את הערב עם הריסי, עוגת סולת שאולי אתם מכירים בתור בסבוסה. עם קפה קטן או תה עם נענע ואורות נצרת שמנצנצים ממול – כל הצרות נשכחות.
תשרין2, דרך אריאל שרון 41, נוף הגליל, אתר אינטרנט