שרידי ישוב יהודי מסוף תקופת בית שני נחשפו בבאר שבע: בחפירה ארכיאולוגית לקראת הקמת שכונה בסמוך לכניסה הצפונית לבאר שבע התגלו עדויות לחיים היהודיים שהתנהלו במקום. בין הממצאים: נר עם עיטור מנורה, מהקדומים המוכרים במחקר, כלי גיר שלא מקבלים טומאה, שרידי מגדל תצפית ועוד. באתר, המתוארך למאה ה-1 לספירה ועד למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה) נחשפו גם פתחים שהובילו, ככל הנראה, למחילות מסתור או מילוט, שנחפרו בקרקע.
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר פטר פביאן מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר דניאל וורגה מרשות העתיקות, "שרידי הישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, וכוללים מבנים ומתקנים שונים – בין השאר נחשפו מתקני אפייה, בורות אשפה קדומים, ומערכת תת קרקעית שיתכן כי שמשה כמקווה טהרה. סימני השריפה העזה שהתגלו על חלק מהשרידים באתר מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול – סביב שנת 70 לסה"נ".
כלים בעלי מאפיינים יהודיים שנחשפו בחפירה | הצילומים בכתבה: ענת רסיוק, רשות העתיקות
האתר נמצא בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. סביר שהמיקום האסטרטגי היווה סיבה להקמת מגדל תצפית איתן, שבסיסו התגלה בחפירה והוא השתרע על שטח של 10 מטרים רבועים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים.
שבר הנר עם עיטור של מנורה בעלת תשעה קנים
ממצא מיוחד שנחשף בחפירה הוא שבר נר, מטיפוס המוכר במחקר כ"נר דרום" יהודאי. לאחר ניקויו של הנר התגלה עליו עיטור של מנורת תשעה קנים. לדברי ד"ר פביאן וד"ר וורגה, נראה שזו אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של מנורה באמנות. מעניין לציין, כי בנרות הבודדים שנתגלו מסוג זה עם דוגמת מנורה, המנורה אף פעם לא מוצגת עם 7 קנים כפי שהיתה בבית המקדש, אלא עם 11-8 קנים. הסיבה לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שלא יוצרים מנורה בשביל שימוש ביתי, אשר נראית בדיוק כמו מנורת המקדש.
שבר הנר המעוטר במנורה, אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של מנורה באמנות
עשרות מטבעות התגלו באתר, כולם עשויים נחושת ומרביתם שייכים לתקופת הנציבים הרומיים. חלקם הוטבעו בעיר אשקלון וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית.