עיקר קסמה של עיירת הנופש אלגרו (Alghero) השוכנת על "חוף האלמוגים" במערב האי סרדיניה טמון בניחוחות הקטלאניים שנספגו בה, תוצאה של שלטון ספרדי בן 500 שנים, ולא במקרה יש המכנים אותה: ברצ'לונטה (Barceloneta) , "ברצלונה הקטנה".  אלגרו, הכיבוש הספרדי הותיר בה ניחוחות קטלאניים | צילומים בכתבה: רוית חבשוש .jpg) בין חומות העיר וביצוריה מתפתלות סמטאות צרות העיירה העתיקה, שהייתה מאחז קטלוני חשוב בימי הביניים, נבנתה על צוק הבולט אל תוך הים ובתוך חומותיה המבוצרות וביצוריה העתיקים מתפתלות סמטאות צרות וציוריות המציעות למשוטטים בהן שלל חנויות בוטיק קטנות ומסעדות של אוכל מקומי מעולה.  העיירה העתיקה נבנתה על צוק הבולט אל הים והוקפה בחומות בצורות .jpg) סמטה באלגרו את ההשפעות הקטלאניות המובהקות אפשר לחוש באדריכלות הגוטית-קטאלנית, בדיאלקט המקומי המתנגן באוזניים, בשלטי הרחובות הכתובים בקטאלנית, וכמובן – בקולינריה המשובחת שהיא מציעה. .jpg) את ההשפעות הקטלאניות המובהקות אפשר לראות, בין השאר, באדריכלות הגוטית-קטלאנית שלט צנוע מפנה אותי לסמטה קטנה והמראה המזמין של המסעדה הקטנה כובש אותי בעיצוב החמים, בהקפדה על הפרטים ובעיקר בתחושה האינטימית שהיא מעניקה למי שנכנס פנימה. .jpg) השלט המפנה למסעדה .jpg) המראה המזמין של המסעדה כובש אותי .jpg) עיצוב חמים ואווירה אינטימית במסעדת Cullera אני זוכה לקבלת פנים חמימה של שני בחורים חייכנים מעבר לבר. בשל הקרבה הברורה ביניהם אני מנחשת שהם זוג, אבל כשהם שומעים זאת הם פורצים בצחוק גדול ומספרים לי שהם צמד אחים וכי המסעדה עבורם היא הגשמת חלום משפחתי. .jpg) האחים פביו (מימין) ורוברט (משמאל) "אנחנו שנינו דור המשך למסעדנים סרדים", מספר לי רוברטו הצעיר בחיוך. "ההורים שלנו הגיעו מכפר קטן ועתיק בלב סרדיניה, אבל הכירו והתאהבו דווקא במילאנו. הם פתחו את המסעדה שלהם – Giamaranto – בעיר סאסארי בשנת 1983, אותה שנה בה אחי הבכור פביו נולד. לא הרבה אחרי גם אני הצטרפתי למשפחה". .jpg) Giamatanto, המסעדה של ההורים בסאסארי, נחשבת לאחת הטובות בסרדיניה מסעדת Giamaranto בסאסארי זוכה להצלחה רבה ונחשבת כיום לאחת מעשר המסעדות הטובות בסרדיניה, ושני האחים שגדלו בין הסירים, באופן טבעי מוקסמים מעולם הקולינריה וחולמים לפתוח יחד מסעדה. כל אחד מהם התמחה שנים רבות בתחום הקולינריה בחו"ל – פביו בלונדון ורוברטו בלונדון, שטוקהולם ואגם גרדה באיטליה. הם חוזרים לאי ומחליטים לממש את חלום ילדותם: בשנת 2016 הם רוכשים מבנה ישן של המשפחה בעיר העתיקה של אלגרו ומתחילים בשיפוצים על מנת להכשיר אותו למסעדה. במהלך השיפוצים הם מוצאים כף עתיקה, בת למעלה ממאתיים שנה, וכמחווה לממצא ההיסטורי המרגש הם קוראים למסעדה החדשה שלהם: Cullera – "כף" בקטלאנית עתיקה. "זה היה כאילו קיבלנו רמז מן העבר, חיזוק לכך שאנחנו עושים את מה שצריך לעשות – להציג את המורשת הקולינרית שלנו בגאווה", מוסיף פביו ומראה לי את הכף העתיקה המוצגת בגאון על קיר המסעדה.  הכף העתיקה שעל שמה קרויה המסעדה תלויה בגאווה על הקיר תפריט המסעדה מציע שילוב אנין טעם של המטבח הסרדי והמטבח הקטלאני. "אנחנו נותנים כבוד למורשת ההיסטורית שלנו ומגישים מנות מסורתיות, אבל שדרגנו אותן לרמה מתוחכמת יותר של קולינריה – בחומרי הגלם הטריים והאיכותיים, בטעמים המורכבים וברמת הגימור וההגשה".  מנת אנטיפסטי במסעדת La Cullera ואכן זו חגיגה אנינת טעם במגוון צבעים, מרקמים וטעמים ואני פשוט לא יכולה להפסיק לאכול: אני פותחת במנת אנטיפסטי המוגשת עם מרק הפתיחה "הכף", ארבעה סוגי אנטיפסטי ובמרכזם פרח קישוא מטוגן במילוי אנשובי וגבינה סרדית טרייה. מרק הפתיחה "הכף" משתנה מדי שבועיים-שלושה בהתאם למרכיבים העונתיים הטריים שמציעה האדמה.  מרק "הכף" משתנה בכל שבועיים-שלושה בהתאם למוצרים העונתיים הטריים אני ממשיכה עם פסטה טרייה בשבבי בוטרגה (ביצי דגים מיובשות ומומלחות) וקרם סלרי, טועמת ממנת הריזוטו Venere – ריזוטו איטלקי שחור שבושל באניס ודיו של דיונון, מוגש עם טרטר טונה, רוטב אבוקדו וקליפת תפוז ומקנחת בקינוח מענג בעדינותו – יוגורט יווני עם אמרטו תפוזים ודבש. .jpg) פסטה טרייה בשבבי בוטרגה (ביצי דגים מיובשות ומומלחות) וקרם סלרי בתום הארוחה אני יושבת מחויכת ומתקשה להיפרד מהמקום. "רוצה לראות את הנשק הסודי שלנו?", צוחקים הבנים ולוקחים אותי אל המטבח הצנוע, שם אני זוכה להכיר את אמא אנטונלה המיתולוגית בפעולה. .jpg) אמא אנטונלה במטבח  "לידיים של מאמא שלנו יש מגע של קסם", אומרים בניה, בעלי המסעדה "לידיים של מאמא שלנו יש מגע של קסם וזה חלק גדול מסוד ההצלחה. כולם מגיעים אלינו במיוחד כדי לטעום את הפסטות הסרדיות הטריות שהיא מכינה בעצמה", והיא מחייכת בצניעות ומציגה כיסוני Culurgiones מושלמים. אני לא מרפה ממנה עד שאני יוצאת עם מתכון לכיסונים המופלאים שלה – אבל היא מזהירה אותי שההכנה דורשת ידיים מיומנות ומצריכה תרגול. הרבה מאוד תרגול… להפתעתי, גיליתי שגם עם "הידיים השמאליות" שלי במטבח הצלחתי להוציא כבר בניסיון הראשון תוצאה לא רעה בכלל… יש תקווה!  הכיסונים של אנטונלה "את יודעת, אני מאמין שדברים לא קורים ללא סיבה", אומר לי רוברטו כשאני עומדת לעזוב. "המסעדה של ההורים שלנו בסאסארי ממוקמת ברחוב אלגרו – כשם העיר בה פתחנו את המסעדה שלנו, מציאת הכפית העתיקה במהלך עבודות השיפוץ ובצירוף מקרים מדהים – בדיוק כמו הוריי, אני פותח את המסעדה באותה שנה בה ילדי הבכור עומד להגיע לעולם. מי יודע? אולי אנחנו מכינים את הדור השלישי לקולינריה משובחת", הוא מוסיף בחיוך שובב. La Cullera, Via Sannino 7, Alghero. המסעדה פועלת בחודשי הקיץ – אפריל עד סוף אוקטובר —– רוית חבשוש, "חבשושית בדרכים" – מומחית לסרדיניה. להזמנת הרצאות וטיולי בוטיק בניחוח אנתרופולוגי בהתאמה אישית. אתר אינטרנט |