לסרביה, שעד לפני שנים אחדות נחשבה ל"ילד הרע של אירופה", לקח זמן להתאושש מהמלחמות והעימותים בהם היתה מעורבת במהלך המאה ה-20. הרבה אחרי ששכנותיה וחברותיה לשעבר לפדרציה של יוגוסלביה, בעיקר קרואטיה וסלובניה אבל גם מונטנגרו הקטנה, הפכו למעצמות תיירות, רק לאחרונה המטיילים התחילו לגלות את יופייה הייחודי של סרביה, את נופיה הירוקים ושופעי המים, את הסיפור האנושי המיוחד שלה וגם את חיי התרבות והלילה של בלגרד. תצפית על נהר הדרינה בשמורת טרה | צילום: דורון הרי למעשה, סרביה מספקת שילוב מושלם של טיול טבע עם תרבות לא מוכרת ותנאי תיירות נוחים ומפתיעים. יש כאן טבע פראי, הרים וקניונים דרמטיים, מערות נטיפים ייחודיות, אגמים יפהפיים, שמורות טבע מהיפות בבלקן, ויש האומרים באירופה כולה, ואנשים שיעטפו אתכם בחום ובחיוך. את הטיול מלווה מוזיקה סוחפת ואוכל בלקני נהדר, שלא חשוב באיזו משפחה גדלתם, תמיד יש לו טעם של בית חם ועוטף, עם מאפים חמימים, ירקות ממולאים והרבה בשר (הסרבים אומרים שהמטבח שלהם מבוסס על שלושה מרכיבים: בשר, בשר ובשר…).
ליקטנו כאן כמה דברים שתוכלו לראות ולחוות בטיול בסרביה, טעימה ממה שמחכה לכם כאן. הדרך הטובה ביותר לטיול מסוג זה היא בג'יפים, כך תוכלו לנסוע בדרכי שטח מלהיבות, להגיע לפינות נסתרות, לשמורות טבע הרריות, אפילו לחצות את הגבול לבוסניה בתוואי לא פשוט שאינו עביר לרכבים רגילים. שמורת טרה ונהר הדרינה בית בודד בלב נהר הדרינה במערב סרביה | הצילום באדיבות Liberty International Serbia עוברים את הגבול בבוסניה, לא רחוק מהגבול, נמצא אחד הגשרים המפורסמים בבלקן – גשר מהמט פשה סוקולוביץ', המוכר יותר בשם הגשר על נהר דרינה. הגשר היפה הזה, המחבר בין שתי גדות הנהר במזרח בוסניה, הוא כוכב ספרו של הסופר היוגוסלבי זוכה פרס נובל איוו אנדריץ'. הגשר, שנבנה בסוף המאה ה-16, עשוי מ-11 קשתות (ארבע קשתות נוספות קבועות בכביש הגישה אליו) והוא נועד לאפשר גישה בין הבלקן לים האדריאטי. ב-2007 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, האתר השני בבוסניה. מעניין לציין שגם אתר המורשת הראשון שהוכרז בבוסניה הוא גשר עות'מני – הגשר הישן במוסטר. גשר דרינה בבוסניה, שהתפרסם בזכות ספרו של הסופר זוכה פרס נובל איוו אנדריץ' | צילומים: שאטרסוק גשר דרינה איפשר את התפתחותה של העיר וישגראד (Višegrad) ולצדו קם פרויקט יוצא דופן, אנדריצ'רד (Andrićgrad), "עיר האבן", שבנה אמיר קוסטוריצה, הבמאי הנודע יליד יוגוסלביה ("שעת הצוענים", "חתול שחור, חתול לבן" ועוד) לכבודו של אנדריץ'. מוקרה גורה ודרונגרד
אחרי הנסיעה הלוך וחזור ברכבת, ממשיכים לכפר דרבנגרד (Drvengrad, "עיר העץ"), עוד יצירה של הבמאי אמיר קוסטוריצה, שאף מתגורר כאן. הכפר נראה כאילו יצא מתוך סיפור אגדה, עם בתי עץ ציוריים, הבנויים בסגנון המסורתי של האזור. "איבדתי את עירי [סרייבו] במהלך המלחמה, זו הסיבה שרציתי להקים כפר משל עצמי", אמר קוסטריצה על המקום המקסים שבנה ואשר הוא מתאר כ"מקום פתוח, עם גיוון תרבותי, אשר מכוון נגד הגלובליזציה". מבקרים יכולים ללון בכפר, לספוג את האווירה המיוחדת ולצפות בסרט של הבמאי המהולל (אין כמו לראות סרט של קוסטריצה בנופים ובאווירה שבה הוא נוצר). בתי עץ מסורתיים בדרבנגרד, הכפר שהקים הבמאי אמיר קוסטריצה אגמים ומערות זה לא נהר, זה אגם! אגם אובץ מתפתל בין ההרים נשר דואה מעל אגם אובץ. יותר מ-100 זוגות של נשרים מקננים באזור הזה בלגרד בלגרד, בירת סרביה, על גדות הדנובה בירת סרביה, שנהר הדנובה חוצה אותה, היא עיר יפה ומרתקת, המשלבת בין עתיק לחדש, בין מבנים שמורים היטב להריסות מתקופת המלחמה האחרונה. יש בה מדרחוב ארוך, עמוס בבתי קפה ובוטיקים, טיילת לאורך הדנובה, מוזיאונים רבים ומונומנטים שנבנו בתקופתו של טיטו (כולל המוזולאום שבו קבור המנהיג היוגוסלבי המפורסם). מחיי הקהילה היהודית של בלגרד אפשר להתרשם בעת ביקור בבית הכנסת ובבית הקברות היהודי. ולקינוח, יש כאן מרכזי קניות המציעים את המותגים המוכרים במחירים נמוכים להפליא. תודה לדורון הרי על עזרתו בהכנת הכתבה |
איתן בן משה הגיב:
אני מעוניין במסלול זה.
אין מועדים אשמח לקבל פרטים בבקשה