| "כל מה ששמעתי על היופי של סמרקנד הוא אמת, למעט העובדה שהיא יותר יפה ממה שיכולתי לדמיין". אלכסנדר מוקדון, 329 לפנה"ס שלוש ערים עתיקות הנמצאות באוזבקיסטאן של ימינו פיארו את נתיב הסחר הראשי של העולם העתיק, דרך המשי: סמרקנד, בוכרה וחיווה. תבלינים, סוסים, זהב וכסף, המצאות, דתות וקילומטרים של משי החליפו ידיים בערים המסתוריות הללו. לטעמי היפה שבהן היא סמרקנד, שהיתה ערש לאימפריה, מרכזי לימוד ומסחר. זהו סיפורה המופלא של עיר, שמשוררי אירופה קשרו לה כתרים בלי שרגלם תדרוך בה ולו פעם אחת, וצאצאיו של ג'ינגס חאן הפכו אותה לפלא אדריכלי ששרידיו עוצרי נשימה גם היום. ההיסטוריה של סמרקנד מתחילה לפני כ-2,500 שנה. יש אומרים שכונתה על שמו של מלך סוגדיאני מהארץ שהשתרעה לצד הנהר המסתורי אוקסוס, אמו דאריה של היום, שמימיו נעלמים במדבר. סמרקנד היתה מוקפת חומה אדירה, 14 ק"מ אורכה ושלושה מטרים גובהה, מה שלא הפריע לאלכסנדר מוקדון לכבוש אותה ללא התנגדות. אולם רק כשהגיעו אליה הסינים, במאה השנייה לפני הספירה, ועמם סודם השמור, המשי, החלה סמרקנד לפרוח. הסינים, שגילו כי המשי שווה את משקלו בזהב באימפריות של המערב, הפכו את סמרקנד ללבה של דרך המשי.
יפה כמו חלום ב-1220 הגיע לסמרקנד ג'ינגס חאן במהלך מסע הכיבוש המונגולי של אסיה. הוא סתם את מקורות המים של העיר ואת תעלותיה, ואחר כך טבח את הגברים, הנשים והילדים. נראה שרק רבע מאוכלוסיית העיר, שמנתה ארבע מאות אלף איש, שרד את הטבח. העיר השתקמה ונבנתה מחדש. כך אבן באטוטה, הנוסע המוסלמי הגדול, שעבר בעיר ב-1333 כתב שסמרקנד היא "אחת הערים המושלמות והיפות ביותר בעולם". עד 1860 היתה סמרקנד עיר מסתורית כמו להאסה, טימבוקטו וג'דה, ורק אירופים בודדים ביותר עברו בה. ג'פרי מורהאוז, נוסע בריטי דגול, כתב עליה ב-1868, "עבור רוב האנשים היא מרוחקת יותר מאשר הירח".
טימור הצולע בונה את העיר
טימור בנה בתזזית. הוא רצה את העיר היפה מכל. ב-1404 החל בשני מפעלי בנייה מרשימים: המוזוליאום של גור אמיר, הוא הקבר לנכדו האהוב מוחמד סולטן, שהפך למוזוליאום הקבורה של כל שושלת הטימורידים, והמסגד של ביבי חאנים. המוזוליאום נמצא בשולי העיר העתיקה. זה אינו המבנה המרשים ביותר בעיר, אבל הקווים הקלילים שלו, אריחיו הצבעוניים ובעיקר כיפתו המרשימה יפים להפליא. ב-1941 פתחו את הקבר כדי לוודא את זהותו של טימור, וגילו שהיה גבוה לתקופתו, כ-1.70 מ', ובאמת צולע. מספרים ששנה אחרי היקברו עוד המשיך לנהום. מסגד ביבי חאנים נקרא על שם אשתו הסינית של טימור, הבנייה נמשכה חמש שנים, ואלפי שבויים עמלו על סיתות אבני השיש, שריפת אלפי הרעפים ובניית המינרטים הענקיים ומאות הכיפות. כששב ממסע הכיבוש, החליט טימור שהמבנה אינו לטעמו, הרס אותו ותלה את הארכיטקטים, למעט הפרסי, שבגד עם אשתו של טימור ושקפץ עוד לפני כן מאחד המינרטים. המסגד נבנה מחדש, אך החל לקרוס עוד לפני מותו של העריץ. למרות החורבות, העזובה והקירות העירומים, המבנה עדיין גורם למבקרים לחוש כגמד ליליפוטי או חגב זעיר.
שווקים ומדרסות לב העיר העתיקה היה הראגיסטאן, שפירושו המשטח שעליו היו בוזקים חול, לספוג את דם ההוצאות להורג הציבוריות. הראגיסטאן היה הבזאר המרכזי, ובו נפגשו דרכי השיירות, שש במספר, שהובילו משערי העיר. היום מה שהיה פעם מרכז העולם הוא ריק, למעט תיירים מזדמנים וחנויות המזכרות בחצרותיו. הראגיסטאן מוקף משלושת צדדיו במבנים מרשימים, האוניברסיטאות של אז: המדרסה של אולוג בג, השאר דור והטילה קארי. אפשר להתרשם מהשלמות שהמבנים יוצרים במרחב, ומהתיחום שיוצרים המינרטים, שנועדו לא בשביל המואזינים, אלא כדי להחזיק את השמים. מאחורי בד באחת מחנויות השטיחים, גרם מדרגות עולה אל הקומות הנטושות, אל עבר אחד המינרטים. הזדחלתי דרכו אל הפתח הצר כדי להשקיף אל המכלול. צורות גיאומטריות, משחקים של אור וצל, ובעיקר צבעים: כחול של ענבים כהים, טורקיז, צהוב של שעווה. מתחת לכניסה למדרסה של אולוג בג, העתיק מבין המדרסות, מוצבים פאנלים של קרמיקה המזכירים מרחוק שטיחים מורכבים. הקמרון המרכזי משובץ כולו בכוכבי השמיים, עדות לסקרנותו של אולוג בג האסטרונום, נכדו של טימור. מעל הכניסה למדרסת שאר-דור מן המאה ה-17, פרי חזונו של יאלנגטוש, מושל העיר, תבליט ובו שני אריות דמיוניים רודפים אחרי צבאים בשדה של פרחים, שבירה של החוק המוסלמי הקפוא האוסר לתאר דברים חיים. האריות מעט עירומים, מזכירים נמרים, אולי בניסיון לא לעשות אותם מושלמים, שכן "רק אללה הוא מושלם".
שליט ואסטרונום מה שנותר ממצפה הכוכבים שלו הוא חלק מסקסטנט, קשת מרשימה שאורכה היה 63 מטר, המעוטרת בסימני הזודיאק. החישובים שביצע השליט, שנעשו באמצעות מסלול מתכת שהיה צמוד לקשת, מפתיעים בדיוקם, במיוחד כשזוכרים שהוא לא השתמש באף מכשיר אופטי. המבנה הסמוך הוא מעין מוזיאון קטן, המוקדש לאותם דמויות מזהירות כמו אולוג בג ואיבן סינא, הפילוסוף והרופא, ועוד מוסלמים דגולים אחרים ששמו לעצמם למטרה לקדם מחשבה, פילוסופיה, מדע ורפואה למען האדם. צריך לזכור שהיו גם כאלה. לקריאה נוספת:
|
זהו סיפורה המופלא של סמרקנד, שמשוררי אירופה קשרו לה כתרים מבלי שרגלם דרכה בה, נוסעים שעברו בה קבעו כי היא אחת הערים המושלמות בעולם, וצאצאיו של ג'ינגס חאן הפכו אותה לפלא אדריכלי ששרידיו עוצרי נשימה גם היום פורסם 29.1.12 |
תגובות
תגובות
Array
(
[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 375
[name] => אוזבקיסטן
[slug] => uzbekistan
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 375
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 31
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3475
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 376
[name] => סמרקנד
[slug] => %d7%a1%d7%9e%d7%a8%d7%a7%d7%a0%d7%93
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 376
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 375
[count] => 4
[filter] => raw
[term_order] => 0
))
אבי ששון הגיב:
נודע לי שקבר דניאל הנביא נמצא שם !!!