כדור הארץ הוא הבית של אינספור מינים של בעלי חיים. את חלקם אנחנו מחבבים ואפילו שמחים לחיות לצידם בבית, אחרים זוכים להערכה אם כי מרחוק, יש כאלה שאותם אנחנו מנצלים למטרות שונות ויש גם כאלה שבעיקר גורמים לנו לפחד. הצרעות שייכות כמובן לקבוצה האחרונה, אם כי יש גם ניסיונות, מוצלחים יחסית, להשתמש בסוג מסוים של צרעות לטובת הדברה ביולוגית ושמירה על יבולים מפני מזיקים. איזה סוגים של צרעות חיים בישראל? האם הפחד מהן מוצדק? איך אפשר למנוע פגיעה? בכתבה זו תמצאו תשובות מפורטות לשאלות הנ"ל ומידע נוסף אודות בעל החיים המרתק.
הצרעה הגרמנית והצרעה המזרחית
שני הסוגים השכיחים ביותר בישראל הם הצרעה הגרמנית והצרעה המזרחית. ישנו עוד סוג שנקרא צרעת פלך, אולם הוא פחות נפוץ.
הצרעה הגרמנית קטנה יחסית: הגודל שלה הוא בדרך כלל 11-16 מ"מ, והמלכה יכולה להגיע ל-2 ס"מ. המאפיין הבולט ביותר לעין הוא פסים בצהוב ושחור, ועוד מרכיב חשוב בזהות של צרעות אלה הוא החיים בקהילות גדולות – ולכן הצורך בקן שבו המלכה מטילה ביצים ובנוסף כל הפועלות מוצאות בו מחסה בסוף כל יום.
הצרעה המזרחית – שלפעמים אנחנו קוראים לה גם 'דבור' – גדולה יותר. צרעות מזרחיות בוגרות מגיעות לגודל של 2.5-3 ס"מ, הגוף שלהן הוא בצבע חום אדמדם ועל הבטן ישנם פסים צהובים. המזון המועדף על הצרעה המזרחית הוא חלבונים וסוכרים, ובין השאר הן אוכלות חרקים (חיים וגם מתים) ודבורים (שמהן הצרעות גם לוקחות את הדבש).
הצרעה המזרחית חיה סביב אגן הים התיכון וגם במזרח אפריקה ובמערב אסיה. הצרעה הגרמנית נפוצה בכל רחבי אסיה ואירופה וכן בצפון אמריקה וצפון אפריקה.
למה הצרעות מגיעות לבתים שלנו?
בניגוד לחרקים אחרים שמגיעים לבתים שלנו על-מנת למצוא מזון, המניע המהותי ביותר של הצרעות הוא מחסה. חיי הקהילה מחייבים קן, ובמבנים השונים יש לא מעט מקומות שמתאימים מאוד למטרה זו: ארגזי תריסים, פתחי מזגנים, החלל שבין התקרה לגג, חורים בקירות ועוד.
הדרך הטובה ביותר לזהות קן צרעות, או רצון להקים קן כזה, היא נוכחות של מספר צרעות באותו מקום באופן קבוע. גם זמזום בשעות הערב – כשהצרעות חוזרות הביתה מיום העבודה שלהן – הוא סיבה טובה להזמין מדביר צרעות מקצועי.
עד כמה הצרעה מסוכנת לבני האדם?
רוב בני האדם נרתעים מהצרעות ובעיקר מפחדים מהן. הסיבה לכך היא היכולת של בעל חיים זה לעקוץ בצירוף הארס שיש בתוך העוקץ. חשוב להדגיש כי גם הצרעה הגרמנית וגם הצרעה המזרחית עוקצות בני אדם רק כשהן חשות מאוימות, ולכן רצוי להתרחק מהן ובוודאי שלא לנסות לתקוף אותן בלי אמצעים מיוחדים.
מצד שני ממש לא רצוי לקבל נוכחות של צרעות בבית, במשרד או בכל מקום שיש בו בני אדם. ראשית, בניגוד לדבורה, הצרעה יכולה לעקוץ אדם גם יותר מפעם אחת. שנית, כשישנו קן צרעות המצב עלול להסלים ואם הן מרגישות בסכנה תיתכן גם פגיעה מצד כמה וכמה צרעות בבת אחת. מעבר לכך, הארס עצמו אמנם לא מסוכן עבור רוב בני האדם, אבל כן עלול להיות קטלני למי שאלרגי אליו (ומן הסתם אין לנו דרך לדעת מראש מה תהיה התגובה של הגוף לחומר הזה).
העקיצה של הצרעה כואבת מאוד בכל מקרה. גרד ואדמומיות הם תופעות טבעיות בעקבות פגיעת צרעה. נפיחות או חלילה קוצר נשימה הם כבר תסמינים שמחייבים טיפול רפואי. גם עקיצה בפנים מחייבת פניה מידית לקבלת עזרה – ובכל מקרה כדאי להקדים תרופה למכה ולבצע הדברה נגד צרעות.
איך מסלקים קן צרעות?
הדברת צרעות אפשרית במספר דרכים. כשהמיקום של הקן ידוע ויש גישה נוחה אליו, יתבצע ריסוס או איבוק – כלומר פיזור חומר שקוטל את הצרעות. לאחר שכולן מתות המדביר ינתק את הקן וימליץ על פתרונות איטום שימנעו מצרעות אחרות לנצל את המקום לקן חדש. אופציה נוספת היא דבק, שגורם לכנפיים של הצרעות להידבק כך שתוך זמן קצר הן ימותו.
כשאי אפשר לרסס או לאבק, מדביר מקצועי יפזר מלכודות ובהן פיתיונות בשר מורעלים. הפועלות ייקחו את האוכל האהוב עליהן לקן, ושם כל הצרעות, לרבות המלכה, יאכלו ממנו – וימותו. בכל מקרה חשוב להפקיד את המשימה בידי אנשי מקצוע מנוסים כמו למשל אלה של חברת צרעות SOS.