כולנו מכירים את סיפורה של אאונג סאן סו צ'י, פעילת זכויות האדם המאוד פעילה במיאנמר (בורמה), שהייתה כלואה בביתה שנים והפכה להיות סמל המאבק לדמוקרטיה. סן סו צ'י חזרה ונכלאה בימים האחרונים במעצר בית בשל הפיכה חוזרת של הצבא. בעקבות ההפיכה יש כבר כמה ימים הפגנות ענק בעריה של מיאנמר, כשהמפגינים צועדים ברגל או נוסעים באופנועים וידם מורמת עם שלוש אצבעות ישרות וזקופות – סמל לתומכי ופעילי הדמוקרטיה והחופש ומתנגדי המשטר הצבאי; לטענתם, הם מפגינים כי רק כך הם מוודאים שגורלם ועתידם בידם. אמנם התמיכה באאונג סאן סו צ'י לא פחתה, והיא עדיין סמל ואישיות חשובה, אך ההפגנות לובשות צבעים של כחול ואדום המזוהים עם מפלגות שונות, אשר כולן נבחרו בבחירות האחרונות ודוגלות בדמוקרטיה, חופש אזרח ואדם ושמירה על הגיוון האתני של האוכלוסייה במיאנמר.
מיאנמר של היום (אפילו תחת המשטר הצבאי, הזמני, אני מקווה) אינה מיאנמר של לפני עשור, אבל החזרה אחורנית עם ההשתלטות הצבאית לימים חשוכים – לא פשוטים לאוכלוסיית מיאנמר! היא דמוקרטית וליברלית יותר, והשחיתות בה פחתה (אך לא נעלמה כליל), ועל זכויות אדם – זה לא המקום לדבר. אז רק סיפור קטן: את ביקורי הראשון בבורמה עשיתי לפני ששונה שמה מבורמה למיאנמר – בימים של המשטר הצבאי הקודם! טיילתי לבדי במחוזות נידחים בצפון תאילנד, ותוך כדי כך ומבלי דעת נקלעתי למחנה פליטים בורמזי בתאילנד; לקח לי כמה ימים להבין מה זה "ההתנחלות" הזו ומה הסיפור של האנשים שבה, אבל השיחות שהיו לי, בעיקר עם אדם מבוגר שהיה בעברו מורה, גרמו לי להסתקרן לגבי מיאנמר, למרות שזו לא הייתה כוונת טיוליי באזור.
כמה ימים מאוחר יותר, כשפגשתי משפחה גרמנית עם ילדים, אזרנו אומץ ונכנסנו למיאנמר. ידענו שזו מדינה תחת משטר צבאי, ולמרות זאת לא באמת הבנו לאן נכנסנו. חתמנו בנקודת הגבול בכתב יד במחברת גדולה את פרטינו. החיילים לא בדקו את הדרכון, לא החתימו אותו, ואחרי כמה ימים הבנתי שאני בארץ מושחתת וטוטליטרית, ואף אחד לא יודע על היותי בה ואין שום דוקומנט רשמי שנכנסתי אליה. יותר מכך, לישראל לא היתה אז נציגות רשמית במקום, והתחושה היתה שהמשטר הצבאי עשוי באחת להעלים אותי. זה היה מפחיד. למרות היות מיאנמר מדינה יפהפיה, מרתקת, צבעונית ודתיה (בודהיזם דרומי) – הפחד גרם לנו לקצר את שהותנו לשבוע, ומיהרנו וחזרנו כדי לצאת מאותו מעבר. אך עם הטעימה בא התיאבון, ולא ידעתי שובע ממיאנמר באותן שנים – שהגבילה את הכניסה (ולעתים מנעה אותה) והקשתה מאוד על תיירות ותיירים עד לשנים האחרונות.
אאונג – ילדה מבית אידיאולוגי
נחזור לאאונג סאן סו צ'י – כי אאונג היא הפנים של השינוי שמיאנמר עברה בעשורים האחרונים. היא נולדה ב-1945 כבתם הצעירה של הגנרל אאונג סן ואשתו קין צ'י, שהייתה שגרירת בורמה בהודו ונפאל. אביה היה פעיל פוליטי, והוא ניהל את המשא ומתן מול הבריטים בעניין עצמאותה של בורמה, ועם השבטים הצפוניים על האיחוד של כל הקבוצות האתניות במדינה אחת (כפי שהיה בחלק מפרקי ההיסטוריה). הוא נרצח בידי יריבים פוליטיים ב-1947 כשסו צ'י הייתה בת שנתיים!
אאונג סאן סו צ'י, פעילת זכויות האדם המאוד פעילה במיאנמר (בורמה)
סו צ'י עברה עם אמה השגרירה לניו דלהי וב-1964 השלימה את לימודיה בקולג', עברה לבריטניה ללמוד תואר שני באוניברסיטת אוקספורד במדע המדינה וכלכלה. לאחר סיום התואר היא עבדה באו"ם (עם בן ארצה, או תאנט, ששימש אז כמזכיר הכללי של הארגון). ב-1971 נישאה לד"ר מייקל אריס, מומחה לענייני טיבט מאוניברסיטת אוקספורד, ונולדו להם שני ילדים: אלכסנדר וקים. בני הזוג התגוררו באוקספורד, אם כי סו צ'י שהתה לפרקים ביפן, הודו ובהוטן ובמקביל עבדה באוניברסיטת לונדון כמומחית לספרות בורמזית.
המחאה מתחילה
ב-1988 הוזעקה סו צ'י לבורמה לסעוד את אמה, שעברה אירוע מוח חריף. צריך לזכור שמאז קבלת העצמאות ב-1948 ועד 1962 חיקתה בורמה את הפוליטיקה הבריטית, עד שהפיכה צבאית הדיחה את ראש הממשלה או נו. מאז נשלטה המדינה ביד ברזל על ידי חונטה צבאית אכזרית בראשות הגנרל הבכיר נה וין!
ב-1988 כשסו צ'י שהתה בבורמה, סערו הרוחות נוכח המדיניות הכלכלית הכושלת והעם דרש ולחץ בהפגנות ענק דמוקרטיזציה על הגנרל נה וין להתפטר. כשהוא ניאות להתפטר הוא אמר בנאומו כי לא ישלים עם המשך המחאה, וכי "הצבא לא יירה עוד כדי להזהיר, אלא במטרה לפגוע"; בהתחייבות זו הוא עמד, וכוחות הביטחון אכן דיכאו את ההפגנות באכזריות יוצאת דופן תוך רצח של אלפי מפגינים, בהם נזירים בודהיסטים.
בעת ביקורה של סו צ'י באותה שנה היא עלתה לפגודת שוודגון (בה שווה לבקר), ומצאה עצמה נושאת שם נאום למפגינים שסביבה: "…כבתו של אבי, איני יכולה להיוותר אדישה אל מול פני המציאות". היא קראה לקיים במהירות בחירות דמוקרטיות רב-מפלגתיות מחד ולחדול ממעשי האלימות הקשים של הצבא כלפי אזרחים. זה היה הצעד הפוליטי הראשון שלה! סו צ'י, אז בת 43, רהוטה, כריזמטית ובעלת ייחוס משפחתי מפואר, הפכה באחת למנהיגה הבלתי-מעורערת של האופוזיציה! אך לכת הצבאית האכזרית (אשר כינתה עצמה "מועצת המדינה לשלום ולפיתוח" [Slorc]) לא הייתה כל כוונה לוותר על השלטון עם הסתלקותו של הגנרל. דבר זה הוביל את הגנרלים להחלטה על מאסר בית לסו צ'י (אמנסטי הכריז עליה כאסירת מצפון).
איכר ברמת השאן נוהג ברכב הכי נפוץ במינאמר (צילום ליאור עלמא וקסלר)
החונטה מגיבה לצעדיה של אאונג
ב-1990 אחרי 28 שנות שלטון צבאי והרבה שנות מאבק של האופוזיציה, הסכימה הכת הצבאית לערוך בחירות, ומפלגתה של סו צ'י "הליגה הלאומית הדמוקרטית" ניצחה ב-392 מבין 492 מחוזות הבחירה. מועצת המדינה אשר נדהמה מגודל התבוסה בקלפיות התעלמה מן התוצאות, וסירבה לאפשר לעם לממש את רצונו. מדינות המערב גינו בתקיפות את ראשי הכת הצבאית ובמקביל זכתה סו צ'י, כדוברת וכפעילה מרכזית של המאבק הבורמזי בפרסים בינלאומיים, שביקשו להביע תמיכה במאבק שלה לדמוקרטיה: פרס סחרוב לחופש המחשבה, פרס נובל לשלום, מדליית החירות הנשיאותית מארה"ב, ועוד. למרות תשומת הלב הבינלאומית, סו צ'י שוחררה ממעצר הבית רק ב-1995. לאורך השנים עשו השלטונות הכל כדי שסו צ'י תיאות לעזוב את בורמה, אך היא סירבה משום שידעה שהיא לא תורשה לשוב. אפילו כשבעלה של סו צ'י, מייקל אריס, חלה בסרטן ב-1997, סו צ'י לא עזבה את בורמה (אפילו כשניסיונותיו של בעלה לקבל אשרת כניסה לבורמה עלו בתוהו). הוא נפטר בבריטניה כעבור שנתיים, כשהיא לא לצדו.
בת פא או ברגע של מנוחה (צילום איתן קרן)
מעצר הבית
שיחרורה ב-1995 היה זמני. היא הוחזרה לפרקים למעצר עד 2010, כשמדינות המערב מנהלות משא ומתן שוב ושוב למען שיחרורה. כשהיא שוחררה ב-2010 ממעצר הבית – דבר שנחשב אבן דרך בנתיב הדמוקרטיזציה בבורמה – היה בכך אות שהנשיא, הגנרל בדימוס תיין סיין, מוכן לשתף פעולה עם סו צ'י.
במהלך התקופות שהייתה במעצר בית הקפידה סו צ'י על אורח חיים פעיל, אשר כלל מדיטציה, קריאה והאזנה לרדיו. על הכוונה להעניק לה פרס נובל היא שמעה ב-BBC (והיא לא נכחה בטקס). בראיונות שנתנה היא הדגישה שמעצר הבית אינו עונש כבד וכי התנאים היו נוחים לאין ערוך בהשוואה לחבריה למאבק, אשר נכלאו בבתי הכלא הידועים לשמצה של בורמה!
אז מה לסו צ'י ולמהטמה גנדי
גנדי (1859–1948) ובשמו המלא מוֹהַנְדַּס קַרַמְצַ'נְד גַּנְדהִי, מוכר לנו כמנהיג פוליטי ורוחני, שהוביל לעצמאות ההודית מהשלטון הקולוניאלי הבריטי, ואחד המנהיגים המוערכים ביותר במאה ה-20. הוא נחשב לסמל ההתנגדות הלא אלימה בזכות הגייתה ויישומה של הסטיאגרהא – פילוסופיה ממוקדת בחיפוש אחר האמת ובהתנגדות לרשע באמצעות התנגדות פעילה אך לא אלימה – דבר שהוביל לעצמאות הודו (הסווארג) ועורר השראה אצל תנועות לזכויות אדם ולחופש ברחבי העולם. שמו, מהאטמה גנדי (שמשמעו "הנפש הגדולה") ניתן לו על ידי המשורר רבינדרנת טאגור (באפו). הוא נחשב עד היום לאבי האומה ההודית, ויום הולדתו ב-2 לאוקטובר הוא חג לאומי "גנדי ג'איאנטי" בכל שנה.
הטאנקה המרוחה על פני האישה נועדה להגן עליה מהקרינה ומדגיש את תווי פניה (צילום איתן קרן)
רעיון המרי האזרחי של גנדי
את רעיון המרי האזרחי הלא אלים יישם גנדי לראשונה בדרום אפריקה במאבקם של ההודים שם למען זכויות אזרח, ולאחר שחזר להודו, הוא אירגן איכרים ועובדים עניים למחאה מול מיסוי ואפליה רחבת היקף. לאחר שנתמנה לעמוד בראש הקונגרס הלאומי ההודי (קודם לעצמאות הודו) הוא הנהיג קמפיינים כלל-לאומיים להקלת העוני, לשחרור הנשים, לאחווה בין דתות וקבוצות אתניות, להפסקת האפליה נגד קאסטות (ובעיקר קאסטת ה"טמאים") ומרי האזרחי נגד מס המלח. אך מעל לכל, הוא קרא בפומבי ב-1942 ליציאתם של הבריטים מהודו.
עם זאת, בכל הקמפיינים והפעילות יישם גנדי והטיף לאי אלימות ולאמת, בכל מצב. הוא חי בפשטות וארגן אשראם (מנזר התבודדות) כמשק אוטרקי: הוא הכין את בגדיו בעצמו – הדהוטי והגלימה המסורתיים ההודים, שהוא טווה וארג באמצעות הפלך שלו; הוא ניזון מאוכל צמחוני פשוט ומאוחר יותר מדיאטת פירות; הוא ערך צומות ממושכים (לפעמים מעל לחודש) הן למען היטהרות עצמית והן כמעשה מחאה. כך גם סו צ'י. חיה בפשטות וקראה לבורמזים לנהוג כמוה, נהגה באי אלימות גם במקרים הכי אלימים שניקרו בדרכה ולה. יותר מזה, לאורך כל פעילותה הפוליטית והחברתית נקטה סו צ'י בדרך של התנגדות לא אלימה ברוח תורת גנדי, גם לנוכח רובי וטנקי הצבא!
הדמוקרטיה מתחילה לקרום עור
ב-2012 (שנתיים אחרי שחרורה מהמעצר) החליטה סו צ'י כי מפלגתה הדמוקרטית תיטול חלק בבחירות ביניים, ומפלגתה זכתה ב-43 מושבים מתוך 44 מחוזות הבחירה בהם התמודדה (בפרלמנט הבורמזי, על שני בתיו, יש 664 מושבים). זו הייתה הוכחה נוספת לפופולריות האישית של סו צ'י בקרב בני עמה.
סו צ'י מונתה לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית לפיקוח על שלטון החוק, ואף נשלחה לנאום בפורום הכלכלי העולמי בבנגקוק; בנאומה היא הזהירה כי תהליכי הדמוקרטיזציה בארצה שבריריים ויידרש סיוע רב לחיזוקם, וקראה למשקיעים זרים לשמור על מידה של ספקנות בריאה כלפי השלטון, ולוודא כ2י כספיהם זורמים לגורמים כלכליים לא מושחתים. בהזדמנות זו ביקרה סו צ'י במחנה פליטים בגבול בורמה-תאילנד, והתקבלה בחום על ידי הנמלטים לנוכח הזוועות שעוללו חיילי צבא בורמה (בעיקר כלפי המיעוטים) .חודש לאחר מכן יצאה למסע באירופה כדי לקבל את פרס הנובל שניתן לה 21 שנים קודם לכן! באותה הזדמנות היא נפגשה עם ראש ממשלת בריטניה, דיויד קמרון, פגישה שהזכירה את פגישתו המפורסמת של אביה ב-1947 עם רוה"מ קלמנטאטלי כדי לגבש את החוקה הבורמזית. היא אף נשאה נאום באולם וסטמיניסטר בפני שני בתי הפרלמנט, ובכך הפכה לאישה השנייה, אחרי המלכה אליזבת ה-2, שזכתה לכבוד זה.
בסוף 2012 יצאה סו צ'י לארצות הברית, ונפגשה בבית הלבן עם הנשיא אובמה ועם מזכירת המדינה הילרי קלינטון, וכן עם ראשי הקונגרס משתי המפלגות. במהלך ביקורה הכריזה ארצות הברית על הסרה של חלק גדול מהסנקציות, אשר הטילה על מיאנמר, דבר שהקל על כלכלתה; סו צ'י תמכה (כמובן) במהלך. בעקבות ביקורה הגיע הנשיא אובמה לביקור ראשון של נשיא אמריקני מכהן בבורמה מאז ומעולם, ואף נפגש עם סו צ'י במעונה, שם הודתה לו על תמיכת ארצות הברית לאורך השנים.
הפרדת הגרעינים מהמוץ (צילום ליאור עלמא וקסלר)
…דקה לפני ההפיכה של 2021
בבחירות 2015 זכתה מפלגתה של סו צ'י ברוב גדול של 80% מקולות הבוחרים. הנשיא סיין כבר לא התנגד לבחירתה של סו צ'י לנשיאה אם ירצה זאת העם, אך החוקה הבורמזית קובעת שלא ייבחר לנשיא מי שבני משפחתו הקרובה הם נתינים זרים (ילדיה של סו צ'י אינם אזרחי בורמה, אחיה אמריקני ובעלה היה בריטי). כל שינוי בחוקה מחייב רוב של לפחות 75% מחברי הפרלמנט, ו-25% מהם משוריינים לצבא, שנכון לכרגע אינו מתכוון לאפשר את כהונתה.
ברוח הסטיאגרהא של גנדי בחרה סו צ'י בחרה בחבר מפלגתה ובעל בריתה, טין צ'ו, לכהן כנשיא המדינה, והיא עצמה מכהנת מאז כראש הממשלה ושרת החוץ. הבית שבו היא הוחזקה במעצר בינגון (אז והיום) אינו מאפשר ביקורים, אך את החוץ ניתן לראות בטיול בארץ יפה הזו.
פברואר 2021
בואו נחזור לאירועי הימים האחרונים. הצבא השתלט על מוסדות השלטון, עצר את אאונג סאן סו צ'י ואת נשיא המדינה וין מיין ובכירים במפלגת השלטון ב-1.2.2021 והכריז על הפיכה צבאית, שמחזירה את השלטון לצבא, ועל מצב חירום לשנה שלמה. תאריך זה נבחר לאור העבודה שהפרלמנט היה צפוי להתכנס בפעם הראשונה מאז הבחירות האחרונות שהתקיימו ב-8.11.2020 ובהם "הליגה הלאומית למען דמוקרטיה" (NLD) – מפלגתה של סו צ'י – זכתה בניצחון מוחץ. הצבא טען שבבחירות היו זיופים רכים. כרגע מכהן הרמטכ"ל מין אאונג הלאינג כנשיא.
הצבא חסם את האינטרנט ואת הרשתות החברתיות, ומפיץ בעיתונות וחדשות שהמדינה רגועה. אך אין זו האמת. המפגינים, למרות הקושי בהעברת מידע ובהבנת המצב – מפגינים כבר שבועיים ללא הפסקה בכל ערי מיאנמר, בדרישה לשחרר את סן סו צ'י מחד, ולהחזיר את השלטון הדמוקרטי תוך כיבוד תוצאות הבחירות והחוקה של 2008. למרות השמועות על הפרת החוק מצד המפגינים ואלימות מצדו של הצבא, כרגע רוב ההפגנות שקטות, אזורים שלמים בינגון מגודרים, מדי פעם מכת"זית מרטיבה את המפגינים, הצבא יורה כדורי גומי באוויר, ואף פגע לפחות במפגינה אחת בראשה בעיר הבירה נייפידאו (נפטרה בינתיים); עם זאת, הצבא והמשטרה עומדים ברוב ההפגנות בשקט. לא ברור כמה זמן ייקח עד שמשהו יקרה חמור יותר.
בזירה הבינלאומית, הודיעה ניו זילנד על ניתוק יחסים עם מיאנמר עד שיוחזר השלטון הדמוקרטי, חברות יפניות הודיעו שיפסיקו את הסחר עמה, האו"ם הכריז על סשן מיוחד שיידון במתרחש במיאנמר ועל צעדים שינקטו בעקבות כך. המחשבה מאחורי הצעדים האלו היא שהפסקת המסחר והיחסים עם מיאנמר יפגעו בכלכלה ובתקציב המיאנמריים, והצבא, שמקבל כשליש מתקציב מיאנמר – מעוניין כמובן שהתקציב יהיה גדול על מנת שחלקו בו יהיה גדול יותר.
לגבי אאונג סאן סו צ'י: לטובתה עומדים פעילויותיה לאורך השנים לשינוי המצב אל מול המשטר הצבאי וגם עתה – היא במוקד הדיון המיאנמרי; לרעתה עומדות פעולות הטבח של הצבא ברוהינגה – מוסלמים החיים לאורך החוף הצפוני. פעולות שהיא לא הצליחה לעצור, לא גינתה ולא עשתה דבר שיכל היה למתן אותן או להפסיקן; פעולותיה הושפעו כמובן מהצורך לשמור על איזון בין מאבק בצבא לבין שינוי איטי מן הפנים של המנהג הצבאי להתעמר במיעוטים אחת לשנה. אי לכך, המוחים לא מאוחדים בשאיפה שלהם להחזירה לשלטון, אך כן מאוחדים לא לתת לצבא לחזור לאותם ימים אפלים!
מעשי המשטרה והצבא לאחרונה מלמדים על כוונותיהם ומניעיהם ארוכי הטווח: הם הגישו כתבי אישום נגד אאונג סן סו צ'י בזה אחר זה – הראשון בהפרת חוק האסון הלאומי במיאנמר (הטבח ברוהינגה, בעוד שהם היו הטובחים בפועל) והשני בגין ייבוא לא חוקי של מכשירי קשר; שחררו אלפי אסירים מהכלא תוך דרישה מהם לעורר פרובוקציות, כדי לגרור את המפגינים המאופקים לקרבות שייתנו למשטר לגיטימציה להגיב בתוקפנות כנגד ההפגנות; עורכים מעצרי לילה של פעילים; ירי בכדורי גומי ומכת"זיות על המפגינים ומעקב נרחב ואגרסיבי ברשתות החברתיות ובעיתונות. עכשיו ברור שאחוזי ההצבעה הנמוכים מאוד להם זכתה מפלגת הצבא ואחוזי ההצבעה הגבוהים של ה-NLD (המפלגה של סו צ'י) הפתיעו את הצבא, והוא כ"מגן הדמוקרטיה" לפי הגדרת החוקה (2008) "חש שתוצאות הללו שומטות את הקרקע מתחת לדמוקרטיה הבורמזית". אלוהים, שמור על מיאנמר ועל המיאנמרים, משום שברור עתה שהצבא עושה הכל על מנת שבתום שנת החירום עליה הוא הכריז, הוא יוכל להמשיך להחזיק במושכות ההנהגה.
מיאנמר (בורמה) היא אמנם יעד תיירותי קסום וידידותי, נעים ומיוחד, מלא קבוצות אתניות מעניינות, שחיות יחד תחת כנף הבודהיזם המאוד מיוחד וצבעוני. אך כרגע, לא ברור לאן יתפתחו העניינים והאם נוכל לחזור בקרוב לטייל באותה חופשיות שטיילנו בעבר או שנחזור לטיולים ממוגנים של שבוע, כמו שאני עשיתי אז, לפני עשרות שנים.
——————
ליאור עלמה וקסלר היא טיילנית ומדריכה ותיקה באסיה ומומחית באנתרופולוגיה ובתרבויות אסייתיות, מרצה ועובדת בניהול יעדים. בהשכלתה תארים בארכיאולוגיה, היסטוריה, מזרח תיכון וגאולוגיה.