בצפון מזרח נס ציונה, במפגש הרחובות מרגולין ונחשון, נחבא לו גן ציבורי. זהו גן השבעים ושלושה, שהוקם כהנצחה בידי עיריית נס ציונה, לזכר 73 לוחמים שנפלו בהתרסקות שני מסוקי יסעור בגליל ב-1997. וזה סיפור המעשה: ב-4 בפברואר 1997 חגו שני מסוקי יסעור, שעל סיפונם 73 לוחמים ואנשי צוות אוויר, מעל שמי צפון הארץ, באזור המכונה "ארץ פלגי מים", מעל קיבוץ דפנה ומושב שאר ישוב. המסוקים המתינו לאישור הבקרה האווירית כדי להטיס את החיילים למוצבים באזור הביטחון בדרום לבנון. הלילה היה סוער, גשמי עוז ורוחות שנשבו במהירות רבה הקשו על טיסת המסוקים. שתי דקות לפני השעה 19:00 התנגשו המסוקים והתרסקו, וכל 73 החיילים שהיו עליהם נספו.
ניכנס פנימה אל ליבו של הגן ונלך על מדרכה סלולה העוקפת בדרכה משטח המיועד להחלקה על גלגיליות. נמשיך הלאה לעבר גבעה קטנה עליה ניצב סלע בזלת גדול שהובא מרמת הגולן, לא הרחק ממקום נפילת המסוקים. על הסלע חקוקים סמל היחידה בה שירתו השניים ומתחת לשמותיהם פסוק משירו של ח.נ. ביאליק, על איילת השחר: "לא יכבה אורו ולא יכהה רשפו".
גן ה-73 הוא גן פעיל, וברחביו משתובבים ילדים עם אמותיהם, בני נוער מתגלגלים במשטח הגלגיליות. מבעד לצלילי הצחוק ומשובת הנעורים, נשמע קולו של אחד הילדים השואל את אמו, "אמא, למה הגן נקרא גן ה-73?", והאם מביטה בבנה בעיניים נוגות ובקול מרוסק משיבה, "לזכרם של 73 לוחמים שיצאו למשימתם ולא שבו". |
גן ציבורי תוסס ומלא חיים מנציח את זכרם של 73 הלוחמים שנהרגו באסון המסוקים בשנת 1997. אריה רוזנברג, שבנו שחר היה בין הנספים, מספר על מפעל ההנצחה בעירו נס ציונה פורסם 5.5.14 |