• עונה מומלצת: חורף או אביב, כשהטמפרטורות נמוכות. • התאמה: לכל המשפחה! • קושי מסלול: קל מאוד. • אורך מסלול: כמה קטעי הליכה קצרים, הארוך: 1.5 ק"מ. • משך מסלול: כשעתיים. • מפה: "חולות ורמת הנגב", מפה מס' 16 של הוועדה לשבילי ישראל. • הגעה מהמרכז: מבאר-שבע ממשיכים בנסיעה דרומה בכביש מספר 40 עד לצומת טללים. משם ממשיכים ישר בכביש 211 דרומה לניצנה (שילוט לניצנה, קציעות, מעבר גבול מצרים). כעבור 39 ק"מ (לאחר שתחלפו על-פני פניות שמאלה לקציעות ולשבטה וימינה לכמהין), נראה משמאלנו את כפר הנוער ניצנה ומיד לאחריו פניה שמאלה. כעבור 1.5 ק"מ לערך תראו פניה של דרך עפר שמאלה. פנו בה והיא תוביל אתכם אל מגרש חניה למרגלות תל ניצנה. כדי להגיע אל חמוקי ניצנה נמשיך בכביש הסלול כחצי ק"מ ונפנה ימינה בכביש צר ומשובש. נסיעה בת כ- 3 ק"מ תוביל אותנו אל שלט כתום ופניה שמאלה אל עבר "חמוקי ניצנה" (מהכביש תוכלו לראות את מחשופי האבן הלבנה. בדרך אל הירח נעצור בכמה תחנות מעניינות שחבל להחמיץ. קודם כל נעלה לתל ניצנה. שם נזכה בתצפית היקפית על כל האזור ונראה כמה שרידי מבנים מעניינים.
המבנה הגדול הוא בית חולים תורכי מימי מלחמת העולם הראשונה. למה נבנה בית חולים באמצע שום מקום? ובכן, בימי מלחמת העולם היה האזור קו החזית בין תורכיה למצרים הבריטית. מסיבה זו הקימו התורכים מסילת ברזל מיוחדת להובלת כוחות, אספקה ותחמושת. את מה שנותר ממבני התחנה תוכלו לראות במבט לעבר דרום מזרח. המבנה הבולט ביותר הוא מגדל המים האליפטי ששימש למילוי מכלי המים ברכבות שפעלו על קיטור. העיירה התורכית נקראה על שמו של הנחל הזורם מתחתיכם: עוג'ה אל-חפיר, שפירושו הנחל המתחתר. במידה שחשקה נפשכם לבחון את המקום מקרוב, תוכלו להגיע אליו ברכב. ניתן לעקוב בקלות אחר תוואי כביש הגישה ממרומי התל. אילו הייתם מגיעים לכאן לפני התורכים, הייתם זוכים לראות שרידים קדומים בהרבה שקירותיהם השתמרו עד לגובה של 6 מ'. התורכים פירקו אותם והשתמשו באבניהם. לפני כ- 1600 שנה (ואולי עוד קודם), היה במקום ישוב ביזנטי גדול שתושביו היו נוצרים. אם תלכו אל הקצה הצפוני של הגבעה תוכלו להבחין בשרידי הכנסייה הגדולה ביותר. לא הרבה נותר ממנה, אבל אפשר לראות בבירור את חצי העיגול הפונה מזרחה המציין את מקומו של האפסיס, פינת המזבח וכיוון התפילה. מעבר לו אפשר לראות בור מים (שחשיבותו באזור מדברי רבה. זה גם הזמן להזכיר לכם להקפיד לשתות). ממערת ניצנה קיימות שתי אופציות להמשך הדרך. הראשונה, לחזור אל הרכב למרגלות התל ולהמשיך אל חמוקי ניצנה כמתואר בהוראות הגישה. השניה, בהנחה שהגעתם עם שתי מכוניות והשארתם אחת מהן מראש ב"חמוקי ניצנה", היא להמשיך לשם רגלית. הדרך (שאינה מסומנת!) ממשיכה דרומה דרך גבעה מתונה הקרויה "ראש ניצנה", יורדת לערוץ נחל בו צמחיה רבה וממשיכה לאורכו כמעט עד קצהו העליון. כשתבחינו במחשופי הסלע הלבן, תדעו שהגעתם. שביל נוח גולש אל בין תצורות הסלע היפות ויביא אתכם עד לרכב הממתין. המראה ירחי וקסום. אין צורך בבלוני חמצן, מספיקים בקבוקי מים. כדי שגם אחרים יוכלו ליהנות מיפי המקום, אנא הימנעו מחריטה בסלע. |
