אחד מסימני הסתיו הבולטים בניו אינגלנד, צבר המדינות בצפון-מזרח ארצות הברית הכולל את מיין, ניו המפשיר, ורמונט, מסצ'וסטס, קונטיקט ורוד איילנד, הוא השלכת. העצים לובשים כסות מרהיבה בצבעי זהוב-כתום-אדום ויוצרים מרבדים יפהפיים, הבולטים למרחוק בעיקר באזורים הרריים וסביב אגמים. השלכת תלויה, בין היתר, בירידה בטמפרטורות ובהתקצרות שעות האור, ולכן היא נודדת מן הצפון אל הדרום בעקבות השינויים במזג האוויר. במדינות מיין, ניו המפשיר וורמונט שיא השלכת צפוי בסוף ספטמבר עד תחילת אוקטובר. במדינת מסצ'וסטס, בקונטיקט וברוד איילנד (וגם בעיר ניו יורק הסמוכה) צפויה השלכת באוקטובר ואף בתחילת נובמבר. לעתים כשיש סערות חזקות הן יעיפו את העלים מן העצים עוד בטרם יגיעו לשיא תפארתם. כדי להתעדכן במקומות שבהם השלכת נמצאת בשיאה, כדאי להתקשר לקו החם של השלכת (כן, יש דבר כזה) בכל מדינה. הזקן מההר נפל את מסלול הטיול בניו אינגלנד כדאי לתכנן על פי מצב השלכת. ובכל זאת, אני ממליצה על כביש מספר 112 בניו המפשיר. מומלץ לטייל בו ממזרח למערב, מקונוויי (Conway) ללינקולן (Lincoln), בקטע הכביש המכונה קנקמאוגוס (Knacamagus). כמיליון אנשים מטיילים בכביש הזה מדי שנה, ובשני קצותיו יש מרכזי מידע. הכביש מתפתל עד קניון הערוץ (Flume Gorge), שעומקו כשלושים מטרים ורוחבו חמישה מטרים בלבד. לאורך קניון הערוץ יש מסלול הליכה מעגלי שאורכו כשלושה קילומטרים. המסלול מסודר וההליכה נעשית על קורות עץ, אבל יש בו גם לא מעט מדרגות. בהמשך מומלץ להצפין על כביש I93, ומשם לכביש מספר 3. באזור הר קנון (Cannon Mountain) יש מסלולי הליכה ליד אגמים, מפלים ותצורות סלע מיוחדות. לילדים יש רכבת הרים, ולחובבי ספורט – מוזיאון סקי. עד לפני ארבע שנים בלט מהצוק סלע בצורת פרופיל אדם, שכונה "הזקן מההר", והיה לסמל של ניו המפשיר. במאי 2003, למרות כל ניסיונות השימור, הזקן נפל. לפחות הסלע המכונה "הזקנה מההר" עדיין עומד במקומו. את המסלול כדאי לסיים בנסיעה לכיוון דרום-מזרח על כביש מספר 302. אם יש לכם עוד זמן, מומלץ לנסוע על כביש 16, שיביא אתכם להר וושינגטון (Mount Washington), הגבוה בהרי ניו המפשיר – שגובהו כמעט 2,000 מטרים. הרוחות בהר עזות והטמפרטורות נמוכות, ולעתים התצפית העיקרית ממנו היא על העננים. פיקניק בבית הקברות |