נחל כמון – טיול בין הר לעמק

לראשונה התוודעתי להר כמון בטיול נעורים, מאלו שתכליתם היתה לסמן אתרים רבים ככל האפשר על המפה. בדרך כלל הם נבחרו לפי תלילותם, בדידותם וכמה הם קרובים לתחנת אוטובוס שבאמצעותו יצאנו לדרך. ההר היה אז טרשי, מדרונותיו מכוסי חורש מבעת, על פסגתו התגוררו כמה בדואים וגם למרגלותיו.

נחת גדולה היתה אז לרדת ממנו אל נחל צלמון, לגלות בהפתעה טחנות קמח הרוסות בנחל זורם עם בריכות ולהתענג על נפלאות המים המנקים את האבק והמלח מן הגוף.

משבגרתי ושבתי אל ההר, שונו מעט פניו. אלא, שלא כבני אדם המאבדים בחלוף הזמן את רעננותם, ההר גילה פנים אחרות ועל פסגתו כבר לא נעים הבדואים. כפר של בתים כדרך יושבי הקבע הוותיקים יש להם, ובו גם פחונים דלי מראה ורעועי גגות. וגם כפרים של יהודים בנויים עליו – כמונים וכמון, לבנים ומגובבים, מנופפים בבלוריות של רעפים אדומים למרחוק.

כביש נאה עולה אל ראש ההר מכרמיאל ושביל יוצא משקע שבו, והולך אל ערוצו של נחל כמון. עץ חרוב גדול ניצב בראש המשעול, גזעו מסוקס כדרך שגזעים זקנים נראים, קמוטים ורבי תפיחות, ואלה מוסיפים הוד ליפיים. נקר שהשתכן בעץ מטיח את מקורו בקליפה המסוקסת עד שישמע הד חלול עונה לחבטת מקורו – סימן לזחל שנבר מתחת לקליפה, טוחן לאט במחשכים את ליבתו של הזקן וחומסה לעצמו. ההד החלול הוא האות שנותן העץ לידידו הנקר וזה נועץ בכוח את חנית מקורו בקליפה, פוגע בזחל וזולל אותו בהנאה, או שמביאו לגוזליו בנקרת העץ.



הר כמון. משכן לאלפי קולות מצפצפים ומזמזמים, מצייצים ומאוושים ללא הרף

מביתו של הנקר יורד השביל אל הערוץ, שכערוצי הגליל, מכוסה בחורש מופלא שמצל על ההולך ועלוות עציו משרטטת עם הרוח צורות בשמיים שאינן חדלות מלנוע ומלהשתנות, וכל כולו משכן לאלפי קולות מצפצפים ומזמזמים, מצייצים ומאוושים ללא הרף – צווחת הטרטור של הציקדות בקיץ ותלונותיהם הצרודות של צעירי העורבנים, אשר בראשית הקיץ רק החלו את קפיצותיהם בין הענפים, הדבורים שאינן פוסקות לשניה מלרחף מרגע שזרחה השמש, ופעיות גדיים שנקרעים מעטיני אימותיהם כדי שילחכו עשב כמותן ולא יכלו את חלבן. כל אלה הצלילים ומובניהם, מפוענחים לסולמותיהם וסדורים על פי גובהם ביצירה הקולית העדינה הזו של החורש.

ועוד בחובו של אותו היכל צלילים וצל, שהוא מכסה על מדרגות סלע, מהן לחות ועמוסות טחבים ומהן חשופות לזעמה של החמה והן יבשות ולוהטות, מהן שמשתרגים בהן שרשי עצים כנחשים גדולים אדומים-חומים, ומהן שרק קוץ בודד נטוי עליהן או זלזלת גמישה, שזחלה על השלח ונתלתה אל רום דופנה של המדרגה.

השביל יורד בנחל עד שהוא יוצא לאוויר העולם, וההולכים איתו ממצמצים בעיניים באור הגדול הפתאומי. העיניים נפערות אל מול העמק היפה למטה שמשורטט בחום ובירוק, וגיבוב בתים זרועים בו ורכס של הרי ידפת סוגר עליו ממול וכפר דיר חנא חוסם את מבואו המזרחי. מכאן ואילך הולך השביל של נחל כמון ויורד חשוף בין הטרשים עד שהוא בא אצל כרם זיתים גדול ובתים חדשים של בדואים משבט א-סאלמיה, שמשפחותיו פזורות בכל השדות היורדים משולי הר כמון בואכה תל צלמון הגדול, לא רחוק מכאן.

השביל יורד בנחל עד שהוא יוצא לאוויר העולם, אל מול העמק היפה שלמטה

בקצה נחל כמון, מקום שבו הוא כבר לא חרוץ כנקיק בסלעי ההר, אלא כולו כתעלה רדודה לקראת העמק שבו הוא נמסך אל סופו, עומד על סף הכביש ממש עץ אלון תבור ענק ממדים. ידוע הוא ומקובל, שעצים זקנים כאלה – שגזעם כביר וענפיהם עצומים וצמרתם מצלה על מעגל אדמה גדול דיו להכיל אנשים הרבה – שייכים לעבר ומשום כך שורשיהם יונקים מן הדמיון ואמירם מזין את סיפורי העם. יש ותולים בעץ כזה רוחות של קדושים וצדיקים, יש הבאים לנדור בענפיו ויש שמאיימים בו כבכישוף. יש שניתן לו שם ומספרים בתולדותיו ונועצים ברוחו, ויש שמלחשים שמועות כי דבר עוון נורא יצוק בו וכל שומר נפשו יזהר ממנו כמקוסם שכוחו להרע. עד היום לא מצאתי מהו סיפורו של הענק הזה, שכל עצי החורש הגדולים, מחרובו של הנקר במעלה הנחל ועד האלון שבקצה תחתיתו אינם שווים לו בתפארתו עתירת הימים.

איפה זה?

נחל כמון חרוץ במדרונו הדרומי של הר כמון, ומסומן על מפת הטיולים וסימון השבילים של הגליל התחתון (מס' 3) בצבע שחור. ראשו לפני הכניסה ליישוב כמון וקצהו בחלקו המערבי של הכפר הבדואי הגדול א-סאלמיה.

נקודת התחלה:

על העיקול שמאלה בכביש הגישה לשעבנין (שיוצא ימינה מהכביש לכמון). 

נקודת סיום:

ליד עץ האלון העתיק, על דרך העפר הנכנסת למערב סלאמה.

עוד בסביבה

• דיר חנא – טירתו של סעד אלעומר, בן משפחת זידאן הבדואית שגדול בניה, ט'הר אלעומר, שלט כמלך על הגליל והכרמל במחצית המאה ה-18.

• נחל צלמון, אפיק מלא מים, בוסתנים ושרידי טחנות קמח עתיקות.

• תל צלמון, במורד נחל צלמון, אחת הערים העתיקות ששותפו במרד החורבן ובעת פקודה, עם בוא הרומים, קרסה כמגדל קלפים – כמרד עצמו.

הידעתם? מעַז יצא מתוק

בחרשים של הגליל, שהם מפותחים ועשירים מאוד, מסתובבות היום אלפי עיזים, לעיתים גם בקר, ומכרסמות בכל פה את כל מה שהן יכולות ורוצות לכרסם. שנים שניטש ויכוח בין מחייבי המרעה בחורש לבין שולליו, שנים שיד השוללים היתה על העליונה. מרעה בחורש נחשב לעבירה על החוק, ועל פי אותה תפיסה אקולוגית, אסונו של החורש בארץ נגרם בעטיו של המרעה, ששן הבהמה הדקה רעה, ושילוחה בחורש הרסני. לחיזוק ההנחה הזו אף הביאו מדברי חז"ל, שכאילו אסרו על מרעה בהמה דקה בחרשי מולדתנו ואף פיתחו תיאוריה שלמה על הקשר הוודאי בין העז והמדבר וכמעט שהפכו אותה לגמל.

אלא שבעקבות נסיוןן מבורך של הקק"ל ושל רשות הטבע והגנים ביער מיערות הצפון, שבו הוכח שהעז לא זו בלבד שלא מזיקה לחורש, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, היא ממעטת את העשב הירוק שהופך בקיץ לחומר דליק ומסוכן, פותחת בו שבילים להליכה ולאור, גוזמת את אמירי העצים ומסייעת כך לשיחי האלון להתרומם וליהפך לעצים של ממש. בקיצור, באה התורה הגדולה והתהפכה על ראשה, וייתכן שעוד מעט תהפוך הבהמה הדקה לקדושה ויצא מתוק מעז, הללויה.

מסעדות בסלאמה:

בסלאמה, שם נגמר המסלול שלנו, יש מסעדות בדואיות – ערביות אותנטיות. כדאי להתקשר לפני שמגיעים כדי לוודא שפתוח.

המסעדה של זיאד סוואד – טלפון: 04-6781312

אוהל זיידאן – טלפון: 04-6784613

מפת נחל כמון

 מפת המסלול – נקודות ההתחלה והסיום מסומנות: