אם יש בארץ אזור שאפשר לכנות "ערש תרבותנו", הרי שמדובר באגן הניקוז הגדול של הנחלים גרר, באר שבע ובשור. לכאן הגיעו אברהם אבינו ואנשיו במסעם מחרן, ופה רעו את עדריהם. ולא במקרה הם הרחיקו עד לאזור זה. נחל באר שבע שופע מקורות מים זמינים, ובתקופה ההיא זה היה שיקול מכריע, שלא לומר הכרחי, בבחירת מקומות התיישבות. מקורות המים והקרקע הזמינה סיפקו יחד את התנאים לקיומה של התיישבות משגשגת מבוססת חקלאות. המרחב שבו נמצא הנחל, תנאי האקלים והמיקום הגיאוגרפי הביאו לכך שלאורך הנחל עברו בימי קדם דרכים חשובות. הדרכים והתנועה שעברה בהן אפשרו לתושבי האזור לפתח קשרי מסחר ותרבות עם אזורים מרוחקים בעולם העתיק, וכך המריצו את פעילותם הכלכלית והתרבותית. תרבות זו זכתה לכינוי "תרבות באר שבע" והתקיימה בעיקר בתקופה הכלקוליתית, לפני כ־6,000 שנה. גרים מתחת לקרקע, סוחרים עם אפריקההאנשים שחיו בתקופה הכלקוליתית הקימו בתים מעל לפני הקרקע, אך גם מערכות תת־קרקעיות שנחפרו אל תוך הלס והקירטון בגדות הנחלים. אלה נחפרו כסדרות של חללים מעוגלים עם מעברים ביניהם. שרידים של המערכות התת־קרקעיות נותרו לאורך הנחל והתגלו בחפירות שנערכו בבאר צפד, בחורבת אבו מטר, בחורבת שקמים ועוד. בתוכם נמצאו כלי חרס למיניהם, תכשיטים וצלמיות.
מי היו האנשים שבנו מערכות אלו, כיצד חיו ומה היו מנהגיהם? ברור שחייהם סבבו במעגל החקלאי, כלומר גידול צאן וגידולי שדה, אך מרתקים הרבה יותר הם הקשרים שרקמו עם אוכלוסיות באפריקה, בדרום חצי האי ערב ובמצרים. העדויות מלמדות שכבר בתקופה קדומה זו התנהלו שיירות מסחר בין אזורים מרוחקים ועברו במסען הארוך גם בדרכים שלאורך נחל באר שבע. אחת העדויות היא צלמיות שהתגלו בחללים התת־קרקעיים. צלמיות אלה עשויות שנהב, חומר שאינו קיים באזור הזה. היישובים התת־קרקעיים בנחל שגשגו במשך מאות שנים. בחפירות שנערכו השנה התגלו מערכות מגורים כאלו גם מהתקופה הישראלית (בסביבות 800 לפני הספירה) ומהתקופה ההלניסטית (בסביבות 150 לפני הספירה). עובדה זו מעידה על יציבות כלכלית ושלטונית למרות תנאי סְפָר המדבר הקשים יחסית שהיו מנת חלקם של האנשים שחיו בתקופה זו. בנוסף למערכות המגורים נחשפו גם אתרי קבורה שמהם אפשר ללמוד על מנהגים ועל אמונות שרווחו באותה התקופה. התרבות התת־קרקעית של נחל באר שבע היא אטרקציה בקנה מידה עולמי. היא זכתה להכרה מדעית, ויש לה חשיבות עצומה בהבנת התנהלות החיים בתקופה הכלקוליתית. זהו מקור מידע ייחודי ואתר בעל חשיבות שרבים ברחבי העולם מגלים בו עניין רב. מפתיע לגלות שעד עצם היום הזה – מלבד פעולות הרסניות ותוכניות שלא מומשו – לא נעשה דבר באוצר הזה: הנחל עצמו נפגע ממחצבות שהותירו חורבן, זבל והרס ולא זכו להתייחסות כלשהי של גורמים ממלכתיים. כיום האזור מאוכלס ברועים בדואים, ויש בו שפע של גרוטאות רכב מפירוק שנעשה במקומות מסתור, ועדיין אין לו גואל.
מסלול בנחל באר שבע |
מדריך מהיר למטיילים בנחל באר שבע |
נקודת התחלה: מוזיאון חיל האוויר בחצרים נקודת סיום: כביש 234 (אורים־צאלים) או כביש 241 (מגן־אופקים) אורך המסלול: כעשרים קילומטר (אם מצרפים את דרך נוף הבשור יש לחשב עוד כ־15 קילומטר) דרגת קושי: קל למי מיועד: הדרך עבירה לרכב 4X4. יש להביא בחשבון שגשמים הופכים את אדמת הלס לחלקלקה, והנסיעה נעשית קשה למי שאינו מנוסה בתנאים כאלה. מפת סימון שבילים: מספר 13 (מישור חוף הנגב) עונה מומלצת: עכשיו האזור נעים במיוחד. לאורך הנחל יש פינות חמד למנוחה ולשהייה ארוכה. מוטב שלא לצאת בימי גשם מחשש להחלקה. אזהרה: לחלקים רבים של הנחל אפשר להיכנס רק בשבת, שכן זהו שטח אש פעיל. הערות 1. אפשר הפוך: יוצאים מצאלים, נוסעים לנחל בשור, פונים מזרחה (ימינה) לדרך אספלט לכיוון מאגר המים של צאלים, וממנו לאורך הגדה הצפונית של הבשור המתחבר לנחל באר שבע, עד לדרך הפסלים וליציאה לכביש 2357 (חצרים־באר שבע). 2. אפשר היקפי: מצאלים נוסעים לאורך נחל בשור ונחל באר שבע, יוצאים בדרך הפסלים, חוצים את הכביש צפונה ונוסעים לאורך גדר הבסיס עד לשטחי החוחובה, ואחריהם פונים מערבה אל נחל אופקים, עד לגשר הרכבת התורכי־גרמני ואנדרטת לוחמי שקד. עולים על כביש חצרים־אופקים, נוסעים לכיוון אופקים, יורדים לדרום־מערב בנקודה שבה מסומן סימון שבילים אדום וממשיכים בציר זה עד לצאלים. אורך המסלול: עוד 25 קילומטר. 3. אפשר באופניים: המסלול מתאים גם לרוכבי אופניים. |
עוד טיולי ג'יפים בעולם