נחל ארבל למיטיבי לכת

עונה מומלצת: כל השנה למעט ימים גשומים או לאחריהם (בגלל סכנת החלקה). באביב ישנו סיכוי שהנחל יזרום ויחייב דילוגים או מעבר בתוכו.

התאמת המסלול: משפחות מיטיבות לכת.

קושי מסלול: בינוני (ירידה ועליה תלולה).

אורך המסלול: כשבעה קילומטרים.

משך המסלול: כארבע שעות.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 3 "הגליל התחתון העמקים והגלבוע".

הגעה מצומת גולני: בצומת גולני ממשיכים ישר בכביש מס' 77 לעבר טבריה. גם בצומת פוריה ממשיכים ישר. שלושה קילומטרים לאחר הצומת יש פניה שמאלה (צומת כפר חטים) המשולטת כפר חיטים, ארבל, כפר זיתים ונבי שועייב. עוקבים אחר השילוט לכפר זיתים. כחצי קילומטר לפני המושב עושה הכביש תפנית בזווית ישרה ימינה. ממש בפנייה ממשיכה ישר דרך עפר עם סימון כחול. זו נקודת ההתחלה.

העברת רכב לנקודת הסיום: חוזרים לצומת כפר חטים ופונים בה שמאלה, לעבר טבריה. בהגעה לצומת בסוף הירידה פונים שמאלה, לעבר ראש פינה. כעבור כמה קילומטרים מגיעים לצומת מגדל שבה פנייה שמאלה. פונים לעבר מגדל ופניה הראשונה שמאלה פונים לעבר כפר חמם. כחצי קילומטר לאחר הפנייה חוצה הכביש את ערוץ נחל ארבל בעיקול חד. משמאל לדרך ישנו חניון קטן. זוהי נקודת הסיום.

• המסלול אינו מעגלי, יש צורך בהקפצת רכבים!

• בסוף המסלול ישנה הצעה למסלול קצר יותר ומעגלי.

• בחורף צריך לעתים לחצות את הנחל כשמים זורמים בו. לפיכך – יש לקחת בחשבון חליצת נעליים מדי פעם או לחילופין להצטייד בסנדלים.

• בימים גשומים יש להיזהר מפני חלקלקות הסלעים והקרקע, בפרט בירידה מהארבל, המוצעת במסלול המעגלי הקצר.

בראשיתו, חוצה המסלול את פאתיה של אחת ממדרגות השבר המרכיבות את הגליל התחתון המזרחי. בקטע זה, בו האדמה פורייה ומפולסת רבים השדות החקלאיים ובעיקר כרמי הזיתים. מדרום לנו נוכל לראות חלק ממתחם נבי שועייב, הנחבא למרגלות הר הגעש הרדום, קרני חיטין המתנשא מעליו. נבי שועייב, המוקדש ליתרו, הוא המקום הקדוש ביותר בישראל לבני הדת הדרוזית. כעבור צעידה בת שני קילומטרים, מתעקל השביל צפונה (ימינה) ומתחיל לגלוש במורד נחל נמרים הנשפך אל נחל ארבל המגיע ממערב.

ככל שנמשיך בנחל מזרחה יעשה ערוצו קניוני יותר ויותר. מדרום הולך ומתרומם בהדרגה מצוק הארבל, בעוד מצפון לנו יתנשא הר נתאי. בסלע הגיר הקשה רבים המערות, הסדקים וחורי המסתור – דבר ששימש בעבר פורעי חוק ונרדפים ומשמש גם כיום עופות דורסים רבים ויוני סלע (שהן אלו שהקנו לנחל ולכפר הסמוך את שמם; ואדי חמאם, בערבית 'יונה').

ככל שנמשיך בנחל מזרחה יעשה ערוצו קניוני יותר ויותר

עוף נדיר למדי, חובב קירות סלע וכתלים, שיש סיכויים לראותו כאן דווקא בחורף, הוא הכותלי. הכותלי הוא ציפור קטנה שכנפיה מפוספסות שחור לבן ובורדו הזועק למרחוק. מעופו של הכותלי גלי, תוך שהוא פותח וסוגר את כנפיו. הכותלי אינו יושב קבע בארץ, במקורו הוא מארצות צפון מזרחיות אלינו ומגיע רק כדי להעביר כאן את החורף. אפשר להיתקל בו בעוד כמה נחלים מצוקיים לאורך השבר הסורי אפריקני. ואם בכתמי צבע עסקינן, כדאי שנזכיר כאן את היקינטון המזרחי שבולט כאן בפריחתו התכולה מדי ינואר-פברואר.

בנקודה מסוימת במסלול ישנה פנייה ימינה, בשביל צר (מסומן ירוק) המטפס בתלילות אל עבר חורבת ארבל. נוכל לטפס בו עד שנגיע למספר מערות קבורה חצובות בסלע. הן כשלעצמן מרשימות ונוף יפה נשקף מהן אל מורד הנחל והכינרת.

מסלול מעגלי קצר יותר

אורך המסלול: כחמישה קילומטרים, אך הוא כולל קטע הליכה לאורך כביש וירידה תלולה ממצוק הארבל.

• מצוק הארבל הארבל הוא פארק לאומי והכניסה כפופה לנוהלי רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים וכרוכה בתשלום.

מתחילים בנקודת הסיום של המסלול הקודם, עולים במעלה נחל ארבל ופונים שמאלה במעלה השביל הירוק, המוליך אותנו דרך חורבת ארבל אל כביש הגישה לראש המצוק. כאן אין מנוס, נצטרך ללכת לאורכו (אפשר להימנע מהליכה בשוליו ולהישאר ללכת במקביל לקיר התמך שלו בשדה) שמאלה, לעבר ראש המצוק. בהגעה למצוק הארבל יעמדו בפנינו שתי דרכים: האחת, התלולה מבין השתיים, לרדת בשביל האדום דרך המצוק עצמו (מאוד לא מומלץ כשרטוב וחלק!!!) והשניה, להמשיך עם השביל השחור מזרחה ולרדת בו בתוואי שעוקף את הקטעים התלולים ביותר. שני השבילים מתלכדים ושבים אל נקודת ההתחלה שהיא גם נקודת הסיום.