נחל אלכסנדר

• התאמה: כל המשפחה, מתאים ביותר כטיול אחר-צהריים קצר.

• קושי מסלול: קל מאוד.

• אורך מסלול: כארבעה קילומטרים.

• משך מסלול: כשלוש שעות.

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 7, "השרון ומערב השומרון".

• הגעה מהמרכז: מכביש מס' 4 פונים מערבה בצומת חפר לכיוון כפר ויתקין, ואחרי 2 ק"מ פונים ימינה (צפונה) לפני מסילת הרכבת ונוסעים עוד כק"מ עד גשר הצבים. למגיעים מכביש מס' 2: במחלף חבצלת פונים מזרחה לכביש מס' 5720 לכיוון ביתן אהרון וכפר ויתקין, נוסעים בכביש העוקף את כפר ויתקין עד הכיכר, ובה פונים ימינה (מזרחה). כחצי קילומטר לאחר שחוצים את מסילת הרכבת פונים שמאלה (צפונה) וממשיכים כקילומטר נוסף עד גשר הצבים.

• המסלול אינו מעגלי, נדרשת הקפצת רכבים אל בית ינאי.

• העברת רכב לנקודת הסיום: חוזרים אל מחלף חבצלת ופונים בו מערבה לעבר מכמורת. מיד לאחר שחולפים על פני גשר מעל נחל אלכסנדר ניתן לחנות (במקום רחבות עפר).

• הצב הרך הוא בעל חיים מוגן ואסור בתכלית להאכילו. לא רק שהדבר גורם נזק לצבים, אלא שעלול גם לעלות לנו ביוקר במידה ופקח נמצא בסביבה.

נקודת ההתחלה שלנו קרויה "גשר הצבים". עד לפני כמה שנים היה נדיר ביותר לראות כאן את בעלי החיים שהקנו למקום את שמו, אולם מאז שנערך בנחל מפעל שיקום וניקוי שבו הצבים הרכים אל הנחל והם מתרבים בהצלחה לא מבוטלת, מקור גאווה לשומרי טבע רבים. מקורו של הצב הרך בנהרות ובאגמי מים מתוקים במזרח אפריקה. אורכו של צב בוגר מגיע ל 120 ס"מ ומשקלו עד 50 ק"ג. הצבים הרכים טורפים וניזונים בעיקר מדגים, תולעים, ראשני צפרדעים, חרקים וגם עופות במידה והם מצליחים ללכוד אותם. נקבת הצב מטילה את ביציה בחודשים מאי- יוני בגומה שהיא חופרת בגדות הנחל. כעבור חודשיים בוקעים הצבים הצעירים ומיד ממהרים למים. כיום ישנו משטח הטלה מיוחד בו זוכות הביצים להגנת רשות שמורות הטבע. בעבר היה הצב הרך נפוץ בכל נחלי החוף, אך כיום ניתן לפגוש בו רק בשמורת עין אפק שבנחל נעמן וכאן, בשמורת הצב הרך בנחל אלכסנדר. בנוסף על הצב הרך נוכל לצפות בצבי ביצה רגילים ובשאר בעלי חיים (נוטריות, עופות מים שונים) מטיילת עץ שהוקמה במקום לאחרונה.

השיקום של הנחל החזיר אליו את הצבים הרכים והם מתרבים בו בהצלחה

כדי לצאת לדרך נחצה את גשר הצבים צפונה. סימון השבילים בהתחלה אינו ברור לחלוטין. נמשיך כברת דרך קצרה צפונה ונפנה שמאלה (מערבה). בקטע זה של הדרך מגדלים מדי קיץ דלועים גדולים שמונחים על הקרקע בגולמיות. במהירה נפגוש כאן את סימון השבילים המוכר של שביל ישראל. למעשה, השביל כולו ממשיך בצמוד לגדתו הצפונית של הנחל, כך שכל עוד אנו רואים את הנחל – סימן שאנו בדרך הנכונה. מקורותיו של נחל אלכסנדר נמצאים במרומי השומרון, בהר גרזים הסמוך לשכם. הדעות באשר למקור שמו של הנחל חלוקות. יש הסבורים כי הוא נקרא על שמו של אלכסנדר ינאי, אחד המלכים לבית חשמונאי שהקים לרוחב השומרון קו הגנה, אולם כיום רווחת הדעה כי הנחל נקרא על שמו של איסכנדר אבו-זבורה, סוחר אבטיחים עות'מאני. מסופר שאת האבטיחים שגידל במקשות לאורך הנחל שלח על פני המים לעבר מוצאו, שם הועמסו על סירותיו והועברו לתורכיה ולמצרים.

אגן הניקוז העצום של נחל אלכסנדר סובל בחלק מן החורפים משיטפונות. בעבר הזינו המים הרבים ביצות גדולות, שהציפו את עמק חפר כולו. במהלך שנות השלושים של המאה שעברה נוקזו הביצות ובראשית שנות השישים אף הורחב הערוץ ונחפר כדי למנוע את האפשרות שמי השטפונות יעלו על גדותיהם. מסיבה זו חלקים מהערוץ דומים עד היום לתעלה.

הדרך מערבה מוצלת ברובה על ידי עצי אקליפטוס שנטעו על גדות הנחל. בכמה מקומות ישנם שולחנות וספסלים לפיקניק (יש גם שפע פינות בהן ניתן לפרוש שמיכה על גדות הנחל). בשלב מסוים נראה בראש הגבעה מימיננו מבנה אבן. זוהי חורבת סמארה שהוקמה במאה ה- 19 ושימשה כתחנת משטרה ומכס עות'מאנית. כאן היו מתקבצים סוחרי אבטיחים מכל האזור ומעמיסים את האבטיחים שהשיטו במורד הנחל על ספינות מפרש שהפליגו למצרים ולבנון. כאן גם נאלצו לשלם את המס. מהגבעה עליה בנויה חורבת סמארה ניתן להשקיף מערבה לעבר שפך נחל אלכסנדר, חוף הים ונקודת סיום המסלול. נוכל גם להפוך פנינו, להביט מזרחה ולראות את אזור מוצאו של נחל אלכסנדר – הרי שומרון.

מחורבת סמארה ממשיך השביל לאורך גדת הנחל, חולף בצמוד לקו המים מתחת לגשר של כביש החוף החדש ומגיע אל נקודת הסיום בה השארנו את הרכבים. בכל מקרה כדאי להמשיך מכאן אל שפך הנחל. כחצי קילומטר מצפון לשפך ניצב תל מכמורת. בעבר היה כאן נמל קטן שנקרא מינת אל-בטיח (נמל האבטיחים) או מינת אבו-זבורה (על שמו של אלכסנדר מיודענו). כיום משמש האתר את בית הספר הימי "מבואות ים".