ציר נדידת העופות בישראל הוא אחד החשובים ביותר במסע הנדידה מאסיה ומאירופה לכיוון אפריקה בסתיו, ובכיוון ההפוך באביב. בתקופת הנדידה עוברים באזורנו מיליוני עופות, שישראל משמשת להם תחנה חשובה למנוחה ולהצטיידות במזון ובמים לפני שהם ממשיכים לנדוד מעל אזורים צחיחים יותר.
בסוף הקיץ ובסתיו נראות בישראל להקות גדולות של עופות נודדים, שבהן בולטות חסידות לבנות ושחורות. אחריהן נודדות האיות ולאחר מכן, לפי הסדר, ינדדו הניצים, העקבים והעיטים.
איית הצרעים היא מין של עוף דורס גדול יחסית, הנקרא כך בגלל שהוא אוכל זחלי צרעות. האיות, שרובן חולפות מעל ישראל בעונות הנדידה, נודדות בסתיו לאפריקה מאתרי הקינון שלהם באסיה ובאירופה.
איית הצרעים היא דורס יום בינוני (אורכו כ- 55 ס"מ), ממשפחת הניציים. גבה של האיה שחום וגחונה אפור כהה עם כתמים. ברגליה הקצרות והמוצקות היא חופרת קיני צרעות ועל מצחה ולחייה יש קשקשים, המגנים עליה מפני עקיצות.
עופות גדולים כמו האיות משתמשים בעיקר בזרמי אוויר חם, שבאמצעותם הם מגיעים לגובה רב ואז דואים בהמשך מסלול הנדידה, כדי לחסוך אנרגיה ובנפנוף הכנפיים. המראה של אלפי איות הנעות על זרם כזה למעלה הוא אחד היפים ביותר בעת הנדידה.
היות שהאיות רק לנות לילה בארץ לפני שהן ממשיכות בנדידה, קשה מאוד לתפוס אותן לצילומי טבע יפים. חלומו הרטוב של כל צלם טבע הוא לתפוס אותן כשהן יורדות להרוות את צימאונן, אלא שאין לדעת היכן הן ינחתו כדי לשתות. השנה, לראשונה, עמדתי במקרה ליד מקווה מים קטן ולפתע החלו האיות לנחות אחת אחת (לא כולן ביחד) כדי לשתות באותו מקווה מים.
זוהי חוויה מיוחדת לעמוד בדיוק בשעה היעודה, שמונה בבוקר, ולראות אלפי איות מחפשות טרמיקה באוויר כדי להתחיל בדאייה לכיוון אפריקה לאחר שחלקן ירדו לשלולית כדי להרוות את צמאונן. את התוצאה תוכלו לראות בגלריית התמונות הבאה, מומלץ ללחוץ עליהן להגדלה:
צילומים נוספים של שלמה ולדמן ניתן לראות באתר שלו