אני מעדיף לעבור עם האוטוקרוואן בתחנת גבול קטנה עם תנועה דלילה כמו זאת הנמצאת בפאתי העיירה פרימוי. בגבול קיבלנו מריאנה ואני חיוכים בצד הסרבי וגם בצד הבוסני ואיחולים לטיול נעים. על פניו גבול של אור ושלווה בין ארצות ידידות זו לזו. כביש צר זורם לאורך נהר בשם לים בין מצוקים בצבעי תערובת של יער ירוק וסלעים אפורים חשופים. כמה יפה. הנהר נשפך לנהר גדול יותר, הדרינה.
פנינו במעלה הדרינה והגענו אל עיר הסטורית בשם וישגראד. העות'מאנים בנו כאן גשר קשתות מפואר לפני מאות שנים כאשר האימפריה השתלטה על הבלקן. הגשר קיבל את השם 'מחמט פאשה סוקולוביץ', מן שעטנז בין הסלאביות והאיסלאם. בעת התפרקות יוגוסלביה ערכו הסרבים טיהור אתני בבוסניה. בעיירה הציורית הזאת לבדה נטבחו שלושת אלפים בני אנוש, רובם בוסניאקים מוסלמים. בסך הכל נרצחו ברחבי בוסניה 25 אלף איש. כל זה קרה לפני רגע קט, כשלושים שנה.
הניגוד בין יפי הנופים והטבע לבין האכזריות האנושית העקובה מדם מדהים אותי כל פעם מחדש, כמו אותו יום מר, יפה ועצוב בסתיו לפני שנה, בו השמש זרחה השיטה פרחה והשוחט שחט.
הנהר נשפך לנהר גדול יותר, הדרינה. פנינו במעלה הדרינה והגענו אל עיר היסטורית בשם וישגראד
העות'מאנים בנו כאן גשר קשתות מפואר לפני מאות שנים כאשר האימפריה השתלטה על הבלקן
הגשר קיבל את השם 'מחמט פאשה סוקולוביץ', מן שעטנז בין הסלאביות והאיסלם
הגשר על הדרינה
'גשר על הדרינה' הוא רומן היסטורי עטור פרס נובל. גשר האבן המרשים מרובה הקשתות עדיין מתנוסס במלוא הדרו קרוב לגבול
סרביה –
בוסניה של ימינו אנו. הגשר הוא חוט השני השוזר סביבו עלילות המתרחשות במשך מאות שנים, וגיבוריו הם שני עמים סלאביים, הסרבים הנוצרים והבוסניאקים המוסלמים, ושתי אימפריות שסיפחו את שטחיהם, העות'מאנים והאוסטרו הונגרים.
בין עתיקות קיסריה נמצא מסגד ישן שבנו מהגרים מבוסניה שהעות'מאנים הושיבו אותם בארץ ישראל במאה התשע עשרה כדי שיעשו סדר מול כנופיות פורעי החוק. מעניין מה עלה בגורלם של הבוסניאקים בארץ ישראל. למסגד שלום.
סרייבו, בירת בוסניה, היא עיר מפתיעה ביופיה, שוכנת בעמק ירוק משני צידי הנהר מיליאצקה, בין ההרים סביב לה. הגענו לשם באור אחרון, התמקמנו במלון לשם שינוי ויצאנו להסתובב בדאון טאון. סמטאות צרות נמתחות מצפון לנהר בסגנון בזאר תורכי, ובהן מלונות בוטיק, מסעדות ובארים, חנויות והמון אנשים. נשים עם שמלות ומטפחות ראש בשלל צבעים. אחרות עטויות בשחור מכף רגל ועד רעלות עם סדקים זעירים לעיניים. במסעדות מגישים קבבונים בפיתות עבות בתוספת בצל לבן חי חתוך דק, וגם בורק במילוי גבינה, תרד או בשר ובצל. עם ראקיה או וויסקי ובירות.
באתי לכאן לראות ולשמוע על הרצח של יורש העצר לכתר הממלכה האוסטרו הונגרית, פרנץ פרדיננד, ואשתו סופיה ב 28 לחודש יוני שנת 1914. כבר בלילה הגעתי אל מקום הפשע, מול הגשר הלטיני העתיק שבנו העות'מאנים באבן מעל הנהר מיליאצקה.
רכב אספנות מהודר מתחילת המאה העשרים חנה שם בנקודת הירי, בסמטה ליד הגשר. עקבות שתי רגליים של המתנקש נטבעו במלט, משל היה כוכב הוליוודי, ואולי כך הוא. שלוש תמונות תלויות על קיר המוזיאון ופונות אל הרחוב, אחת מהן מראה את היד המונפת לירות ביורש העצר, מעשה שהיה באמת. כך שבר הקש את גב הגמל והחלה מלחמה שסחפה ארצות ובריתות למעגל הדם הנוראי לא הראשון ולא האחרון בעולמנו. באתי לכאן לחפור בבשר החי ולנסות להבין איך קרה שמלחמת עולם שלישית עומדת בפתחה של ארצנו.
בין עתיקות קיסריה נמצא מסגד ישן שבנו מהגרים מבוסניה שהעות'מאנים הושיבו אותם בארץ ישראל במאה התשע עשרה כדי שיעשו סדר מול כנופיות פורעי החוק. מעניין מה עלה בגורלם של הבוסניאקים בארץ ישראל. למסגד שלום
התמקמנו במלון לשם שינוי ויצאנו להסתובב בדאון טאון. סמטאות צרות נמתחות מצפון לנהר בסגנון בזאר תורכי, ובהן מלונות בוטיק, מסעדות ובארים, חנויות והמון אנשים
סרייבו, בירת בוסניה, היא עיר מפתיעה ביופיה, שוכנת בעמק ירוק משני צידי הנהר מיליאצקה, בין ההרים סביב לה. הגענו לשם באור אחרון
באתי לכאן לראות ולשמוע על הרצח של יורש העצר לכתר הממלכה האוסטרו הונגרית, פרנץ פרדיננד, ואשתו סופיה ב 28 לחודש יוני שנת 1914. כבר בלילה הגעתי אל מקום הפשע, מול הגשר הלטיני העתיק שבנו העות'מאנים באבן מעל הנהר מיליאצקה
רכב אספנות מהודר מתחילת המאה העשרים חנה שם בנקודת הירי, בסמטה ליד הגשר. עקבות שתי רגליים של המתנקש נטבעו במלט, משל היה כוכב הוליוודי, ואולי כך הוא
אחת מהן מראה את היד המונפת לירות ביורש העצר, מעשה שהיה באמת. כך שבר הקש את גב הגמל והחלה מלחמה שסחפה ארצות ובריתות למעגל הדם הנוראי לא הראשון ולא האחרון בעולמנו
שלוש תמונות תלויות על קיר המוזיאון ופונות אל הרחוב, אחת מהן מראה את היד המונפת לירות ביורש העצר, מעשה שהיה באמת
בבוקר הצטרפנו לסיור חינמי עם מוחמד הבוסני בן סרייבו וכמה תיירים שבאו להקשיב. שמו מסגיר את דתו אבל מראהו סלאבי. האימפריה העות'מאנית שלטה מאות שנים על הבלקן כמו על ארץ ישראל. תשעים אחוזים מהבוסנים ספגו לדמם את דת האיסלם. הנצרות על שלוחותיה הקתולית והאורתודוקסית השתלטו על השאר. "כן, והיתה פה גם קהילה יהודית קטנה אך משמעותית ומכובדת שהגיעו ממגורשי ספרד" מאשר לי מוחמד.
הוא מספר על עיר הולדתו סרייבו שנוסדה במאה החמש עשרה כעיר הבירה של הבלקן היבשתי בין איסטנבול שעל גדת הבוספורוס לדוברובניק שלחוף הים האדריאטי. עיר עם ארבעים מעלות חום בקיץ ומינוס עשרים בחורף. עם חמאם טורקי לימות החורף הקרים ורכבל מודרני לנשום אוויר הרים בקיץ מעל החום המהביל בבקעה. עיר המשלבת ארכיטקטורה מורית ספרדית מול אדריכלות אוסטרו הונגרית, אמצע הדרך בין
איסטנבול ל
וינה.
בבוקר הצטרפנו לסיור חינמי עם מוחמד הבוסני בן סרייבו וכמה תיירים שבאו להקשיב. שמו מסגיר את דתו אבל מראהו סלאבי
"כן, והיתה פה גם קהילה יהודית קטנה אך משמעותית ומכובדת שהגיעו ממגורשי ספרד" מאשר לי מוחמד
הוא מספר על עיר הולדתו סרייבו שנוסדה במאה החמש עשרה כעיר הבירה של הבלקן היבשתי בין איסטנבול שעל גדת הבוספורוס לדוברובניק שלחוף הים האדריאטי. עיר עם ארבעים מעלות חום בקיץ ומינוס עשרים בחורף. עם חמאם טורקי לימות החורף הקרים ורכבל מודרני לנשום אוויר הרים בקיץ מעל החום המהביל בבקעה. עיר המשלבת ארכיטקטורה מורית ספרדית מול אדריכלות אוסטרו הונגרית, אמצע הדרך בין איסטנבול לוינה
אל העיר העתיק מוסטר
המשכנו דרומה מסרייבו אל העיר העתיקה מוסטר, בעקבות תמונת נוף מן האגדות של גשר קשתי הנמתח מעל הנהר נרטבה neretva, ולידו צריח מסגד דק. הדרך הארוכה בין סרייבו למוסטר היא מהיפות בדרכי הבלקן. נסיעה בנוף של הרים, לצידם של קניוני מים זורמים, עיירות שהתפרנסו פעם מחקלאות והיום עוסקות ברפטינג ובתיירות. אגמים סכורים עם חופי רחצה, מסעדות ובתי הארחה.
נסענו במשך יומיים מרחק של שעתיים, כמו קרוואניסטים שהזמן אינו משחק אצלם תפקיד. עצרנו להשתכשך באגמים, לבקר בכפרים שעל הדרך, לשייט רפטינג. לקראת אחר הצהרים של היום השני הנוף נעשה שחון יותר. הגענו למוסטר, עיירה ותיקה הנמתחת משני צידי הנהר. הלכנו ברגל דרך הסמטאות, על פני הגשרים החוצים את הנהר, בין שווקים ומסגדים. זרם התנועה האנושית הלך והתגבר לקראת השקיעה. הגענו אל הגשר מעל הנהר. יפה כמו ציור, תלוי בדרמטיות מעל המים, ומלא תיירים. אני לא היחיד שזכר גשר קשתי עות'מאני פלוס צריח מסגד או שניים ונהר זורם.
עברתי את הגשר לצידו האחר. על קיר האבן של החנות הראשונה היתה תלויה תמונה גדולה מהוהה של העיר מוסטר עם נהר נרטבה אולם ללא גשר. הסוחר סיפר לי שבזמן מלחמת בוסניה בעת התפרקות יוגוסלביה נהרס הגשר ועמד כך בחורבנו שנים ספורות. רק בתום המלחמה הוחזרה העטרה ליושנה והמקום הוכרז אתר מורשת עולמי. קליק, צילמתי את התמונה הנכספת.
בלילה לנו באוטוקמפ על שפת הנהר. סהר דק של ראש חודש זרח מעלינו והשתלב עם ראש מסגד דקיק. רומנטיקה של אלף לילה ולילה במקום בו השתוללו מלחמות וחורבן עד לעת האחרונה. בבוקר המשכנו בדרכים צרות וקופצניות בערבה יבשה בתוואי הרכבת הבלקנית שכבר איננה עוד. לקראת ערב עברנו את הגבול לדוברובניק, קרואטיה.
המשכנו דרומה מסרייבו אל העיר העתיקה מוסטר, בעקבות תמונת נוף מן האגדות של גשר קשתי הנמתח מעל הנהר נרטבה neretva, ולידו צריח מסגד דק
הדרך הארוכה בין סרייבו למוסטר היא מהיפות בדרכי הבלקן. נסיעה בנוף של הרים, לצידם של קניוני מים זורמים, עיירות שהתפרנסו פעם מחקלאות והיום עוסקות ברפטינג ובתיירות
לקראת אחר הצהרים של היום השני הנוף נעשה שחון יותר. הגענו למוסטר, עיירה ותיקה הנמתחת משני צידי הנהר
הגענו אל הגשר מעל הנהר. יפה כמו ציור, תלוי בדרמטיות מעל המים, ומלא תיירים. אני לא היחיד שזכר גשר קשתי עות'מאני פלוס צריח מסגד או שניים ונהר זורם
הלכנו ברגל דרך הסמטאות, על פני הגשרים החוצים את הנהר, בין שווקים ומסגדים. זרם התנועה האנושית הלך והתגבר לקראת השקיעה
הדרך הארוכה בין סרייבו למוסטר היא מהיפות בדרכי הבלקן. נסיעה בנוף של הרים, לצידם של קניוני מים זורמים, עיירות שהתפרנסו פעם מחקלאות והיום עוסקות ברפטינג ובתיירות
בלילה לנו באוטוקמפ על שפת הנהר
נתקלת בטעות בכתבה? חוסר עדכון? נשמח לקבל ולעדכן
>>
