תפריט עמוד
"כאן קוראים לי Flair (כישרון, טביעת עין), וזה מתאים. כי פסטיבל ברנינג מן הוא הדמיון האנושי שמתעורר לחיים ומקבל צורה ממשית. זה לא רק מקום פיזי, זה יותר מצב נפשי, מצב קיומי, צורה של שחרור – שחרור הנפש והדמיון. הפסטיבל הוא הזדמנות לביטוי עצמי בכל הדרכים האפשריות. עבודות האמנות הפזורות פה, כמו הלב שמאחורַי, העשוי מטלאי ברזל חלודים, הופכות את המקום למוזיאון־ללא־קירות הכי גדול בעולם.

"הרבה אנשים חושבים שזהו פסטיבל שנערך פעם בשנה, אבל בשביל האנשים שמגיעים לכאן זו חוויה מתקנת – משהו שלוקחים ומשלבים כל הזמן בחיי היומיום, משהו שגורם לך להרגיש נוח יותר לבטא את עצמך בדרכים מוזרות ויוצאות דופן במשך כל השנה. באופן הזה ברנינג מן הופך את המשתתפים בו לאנשים קצת יותר נורמלים".

לאן נעלמו הכוכבים?

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: