ואז הגיע צלצול הטלפון שלקח לי זמן רב להירגע ממנו… מעברו השני של הקו היה השייח' קאסם באדר, מנהיג מוביל בעדה הדרוזית ויו"ר מועצת השלום העולמית (Universal Peace Council), הזמין אותי להצטרף כצלמת למשלחת היוצאת למפגש חוצה דתות עם האפיפיור בוותיקן. המטרה היתה להעביר מסר ובקשה לאפיפיור לקידום הסדר הפסקת המלחמה והחזרת החטופים.
כחודש לאחר מכן, נפגשנו 15 אנשים סביב שולחן ליד עמדת הקפה בנתב"ג בגישוש וצעדי היכרות ראשונים בינינו. הצגנו את שמותינו ומאיפה אנחנו בארץ – ג'ת, מג'דל שאמס, בוקעתה ומסעדה, כפר קאסם, זיכרון יעקב, חורפיש, הרצליה וירושלים. דרוזים, מוסלמים, נוצרים ויהודים. נשים וגברים. פסיפס אנושי מרתק.
מוחמד חיסאווי הוציא מהתרמיל לאפות טבולות בשמן זית, לבנה וזעתר. בהמשך הפתיע כשעבר בין המושבים במטוס וחילק לנו קובות חמות ממולאות בבשר וצנוברים שאשתו הכינה על הבוקר. אף פעם לא דמיינתי את עצמי בחפלה טעימה שכזאת בנתב"ג.
אזעקה קטעה באחת את סבב ההיכרות בינינו. רצנו כולנו אל המרחב המוגן, גרם המדרגות של שדה התעופה. שם נצמדו זה לזה, חיג'אב, בגדים מחויטים ותרבוש לבן. תחת מתקפת טילים, בתוך קולאז' אנושי, חשבתי שוב על המתח הנוכח ברחוב הישראלי מאז ה-7 באוקטובר.
חברי המשלחת בקריית הוותיקן בדרך לפגישה עם האפיפיור
בתקופה בה העולם הולך לקיצוניות ומלחמות אזוריות מאיימות להסלים לעימותים עולמיים, מטרת המשלחת היתה להגביר ולהראות את האפשרות ההפוכה. אפשרות של חיבור בין אנשים, דתות ותרבויות. המשלחת הורכבה מ-30 נציגים, בהם אפילו נזירים בודהיסטים מרחבי העולם. מחציתם יצאו מישראל, אחרים – מקוסובו, ארגנטינה, אלבניה, נפאל, אנגליה ומיאנמר, חברו אלינו ברומא.
מי אתה פרנציסקוס?
האמת, יצאתי עם תחושה של דואליות כלפי האפיפיור, שהתבטא לאחרונה באמירות לא בדיוק אוהדות כלפי ישראל. עובדה מטרידה בפי מי שנבחר על ידי טיים מגזין כאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם, ושעיני ההמון נשואות אליו.
לפני שהמראנו מנתב"ג המליצה לנו אלישבע להוריד את הסרט "האפיפיורים" מנטפליקס ולצפות בו במהלך הטיסה. ככל שעלילת הסרט התפתחה והמרחק לרומא התקצר, כך למדתי עליו יותר והתמלאתי בחיבה כלפי אישיותו המיוחדת של האפיפיור.
כילד הוא גדל בארגנטינה בשכונת עוני. אביו היה עובד מסילת הברזל ואימו הייתה עקרת בית. ליד ביתו הייתה כנסייה. הוא נכנס אליה והכומר ביקש ממנו לסייע לו בשיפוץ שלה. הקשר הזה וההתפתחות שלו הרחיקו אותו מתרבות הפשע ברחוב. עם השנים גדל והתאהב בנערה יפה בשכונה. הם אהבו לרקוד טנגו ביחד. היא אהבה אותו ממש, גם הוא, אך כדרך הנשים – בערה בה הדרך. היא דחקה בו להציע לה נישואים והנחתה אותו לעשות זאת בטקס רומנטי. בדרכו אליה, לבוש בחליפה ובידו זר, עצר לרגע ליד הכנסייה. הרחוב היה חשוך והכנסייה הפיצה אור מיוחד שהזמין אותו להיכנס.
הכנסייה הייתה ריקה, אך בתא הווידוי ישב כומר. הוא התקרב אליו והתיישב, ולהפתעתו היוצרות התהפכו. היה זה הכומר שפתח ראשון בווידוי וסיפר שעמד לנסוע אך משהו עיכב אותו, סוג של חלום או חזיון – לפיו עליו להישאר באותו הערב בכנסייה כדי לאפשר לעובר אורח משמעותי וידוי חשוב. האדם היחיד שנכנס באותו יום לכנסייה היה הוא – חורחה מריו ברגוליו, כפי שנקרא אז.
היה זה רגע שהפך לצומת משמעותי בחייו. במקום להציע נישואים לאהובת ליבו, הוא בישר לה שיקדיש את לבו מעתה לאלוהים. ברגוליו הפך לכומר. למרות זה, לצד כדורגל, בירה טובה וריקוד טנגו עם אישה, עליהם לא ויתר, טיפס במעלה מדרג הכמורה והפך לארכיבישוף המטרופוליטני הראשי של בואנוס איירס.
הקולוסאום בלילה
נעשה רגע "קאט" בעלילה ונקפוץ מארגנטינה לרומא באותה נקודה בזמן, אי שם לקראת סופו של המילניום. באותה עת, בכס האפיפיור כיהן בנדיקטוס ה-16, מי שכונה "הרוטווילר של אלוהים". הוא נחשב לשומר המוסר השמרני. מוסר שקפא בזמן. התנגדות להפלות מלאכותיות, לזוגיות הומוסקסואלית, לשימוש באמצעי מניעה וכו'. בנדיקטוס ה-16, טען כי אל לכנסייה להתאים עצמה לרוחות הזמן. ההזדהות שלו עם החוק המוסרי התקיימה בכפיפה אחת עם שערוריית מין שהחלה מתפתחת סביבו, בה דובר על ניצול מיני של פרחי כמורה במסגרת הכנסייה. בנדיקטוס חש שאלוהים בכעסו נוטש אותו בהדרגה והחליט על צעד שטלטל את עולם הנצרות כשפרש מהאפיפיורות. פרישה יזומה וצעד סנסציוני כזה אירעו פעם אחת בלבד בהיסטוריה, כ-700 שנה לפניו.
בשנת 2001 עשן לבן הגיח מארובות הוותיקן וסימן לעם כי חורחה ברגוליו הארגנטינאי נבחר להחליף את בנדיקטוס ולהיות האפיפיור הבא. לראשונה נבחר אפיפיור מיבשת אמריקה ומחצי הכדור הדרומי. האפיפיור הלא-אירופי הראשון מזה 1,282 שנה. ברגוליו אימץ את השם הדתי "פרנציסקוס", שלא שימש איש מקודמיו. הוא בחר בשמו הטקסי לכבוד הקדוש פרנציסקוס מאסיזי בן המאה ה-13, מייסד מסדר הפרנציסקנים, מאחר ששם כערך את הסיוע לעניים.
תמונה קבוצתית עם האפיפיור פרנציסקוס | צילום: Vatican Media
הוא נחשב לליברל בדעותיו, מטיף לעזרה לעניים ולהגברת השוויון בחברה והתיר להומוסקסואלים להקים משפחה. הוא הכניס פשטות אל משכן הוותיקן, נסע בתחבורה ציבורית וויתר על הלבוש המפואר.
מדים צבעוניים בהגזמה
הגענו לרומא בשעת לילה מוקדמת. קור אירופאי עם קסם חורפי קיבל את פנינו. יצאנו משדה התעופה בוואנים שאפשרו לנו להידחק לתוך מבוך סמטאות האבן הצרות המקיפות את קריית הוותיקן. עצי אשוח ופעמוני כריסטמס צבעוניים קישטו את הסמטאות. מרפסות אבן המקפלות בתוכן סיפורים עתיקי יומין קושטו במחרוזות מהבהבות של מנורות בשלל צבעים. הנחנו את המזוודות במלון והרעב פלט אותנו חזרה החוצה אל הסמטאות ולמסעדה מקומית. ארוחת הערב האיטלקית הראשונה שלנו, כללה, איך לא?, מבחר עשיר של פיצות, פסטות וטירמיסו מסורתי.
פה ושם ברחובות רומא. מצדיקה לגמרי את השם "עיר הנצח"
כאן נפגשנו לראשונה עם יתר חברי המשלחת, שנאספו אל רומא מרחבי העולם. כל קבוצה התיישבה סביב שולחן נפרד, בהתאם לדת ולעדה שלה. דפוס חברתי זה עתיד יהיה להשתנות רק בערב השני של ביקור המשלחת ברומא.
המפגש עם האפיפיור פרנציסקוס תואם לבוקר יומנו הראשון. מיגל, חבר המשלחת וחבר ללימודים של האפיפיור מתקופת התיכון בארגנטינה, תיאם אותו. מיגל ייעץ לנו בחיוך להכין למפגש מספר בדיחות, ורצוי שיעסקו בכדורגל, כדי שהמפגש שלנו עם האפיפיור יתארך. התבקשנו להתייצב בפתח הוותיקן ב-9:30, לבושים על פי קוד מחויט בצבעי שחור-לבן. עברנו בידוק ביטחוני וכמשלחת פריווילגית ריחפנו מעל טורי התיירים הארוכים שהשתרכו בעצלתיים.
בוותיקן ליווה אותנו חיל משמר אל אולם פרטי. רק אנחנו וכיסא ענק – הכס. לרגע היה נדמה לי כי אנו מהלכים במעלה גרם מדרגות בתוך סצנה מסרט מצויר של וולט דיסני. מדי חיל המשמר השווייצרי נראו לי כלקוחים מקרקס צבעוני וריככו את הפנים חמורי הסבר של אלו שלבשו אותם. לכל אחד סט שנתפר במיוחד בשבילו ולמידותיו. המדים עוצבו על ידי מפקד המשמר בשנת 1914 בהשפעת ציורים מתקופת הרנסנס. המדים מורכבים מ-154 חתיכות בד צבעוניות. חייט הוותיקן עבד על כל סט בגדים כזה למעלה מ-32 שעות. המדים הללו נחשבים למדים המסורבלים ביותר בשימוש חיל משמר כלשהו ברחבי העולם.
המדים של חיל המשמר בקריית הוותיקן נראים כאילו נלקחו מתוך קרקס צבעוני
חיל המשמר של קריית הוותיקן הוקם לפני כחמש מאות שנה וממשיך את מורשת ההגנה על האפיפיור יוליוס השני מאז 1506. הוא מורכב מ-135 נוצרים קתולים, תושבי שווייץ, שגובהם חייב להיות 1.74 מטרים ומעלה וגילם נע בין 19 ל-30. על אף שחיילי המשמר עוברים הכשרה צבאית מלאה והם מצוידים בכלי נשק מודרניים, הם לומדים להשתמש גם בכלי נשק עתיקים כמו חרבות, גרזנים, והאלברד (חנית "מגורזנת").
דבריו הוצאו מהקשרם
המתנו לאפיפיור בדריכות נרגשת. כשעון שוויצרי מדויק להפליא, בשעה בה תואמה לנו הפגישה עם האפיפיור הוא נכנס. בן 88 נכנס לחדר כשהוא ישוב בכיסא גלגלים. את המטרים האחרונים אל הכס התעקש ללכת בעצמו בעזרת מקל הליכה. הוא סובל מבעיה בברך הדורשת ניתוח, אך בגילו חוששים מהשפעת ההרדמה.
הגעתי מצוידת בשני גופי צילום ועדשות רבות. לאכזבתי, מרגע שפרנציסקוס נכנס לאולם קפצו עלי שלושה מאבטחים ואסרו עלי לצלם. במצלמת הטלפון אפשרו לי להשתמש. התמונות שצילמו אותנו צלמי הוותיקן, הוצעו לנו למכירה תמורת שמונה אירו כל אחד…
האפיפיור פרנציסקוס מדבר עם חברי המשלחת
האפיפיור התיישב והחל להקריא נאום באיטלקית כשהוא מתנשף בכבדות. הוא בחר לדבר באיטלקית (שפת מאמיניו הבלתי מעורערים) למרות שהוא דובר גם אנגלית, ספרדית, גרמנית ולטינית. היה חשוב לו למסור לנו שהדברים שייחסו לו, לפיהם יש לחקור את ישראל על רצח עם, הוצאו מהקשרם. הוא דיבר על הצורך המיידי בהסדר שלום וציין שהוא מקבל מהפלסטינים באופן מתמיד חומרים על המלחמה, בעוד שישראל ממעטת לשלוח לו.
כשסיים את נאומו הופתענו לגלות שלא ניתנה לנו האפשרות להקריא בפניו את שלושת הנאומים שהוכנו על ידי חברי המשלחת. נאומים שביקשו להביא מסר של שלום במזרח התיכון, הידברות בין הדתות והחזרת החטופים. את המסרים האלו יכולנו לעשות רק באופן אישי כאשר כל אחד מאיתנו בתורו לחץ את ידו של האפיפיור והוסיף נימה אישית למסר של המשלחת.
גלעד לביאן (מימין) והשייח' קאסם באדר מגישים לאפיפיור את המתנות | צילום: Vatican Media
הגשנו לאפיפיור שתי מתנות יקרות ערך. אחת מהן נמסרה ממשפחות החטופים באמצעותנו והשנייה ניתנה מחברי המשלחת בשם מועצת השלום העולמית UPC. המתנה שלנו, שהוכנה על ידי המוזיאון לאמנות האסלאם, כללה שלושה כתבי יד עתיקים המגלמים ערכים נצחיים של חמלה, חכמה ואחדות: ריסאלת דאוואת אל-אטיבה (משתה הרופאים), כתב יד רפואי מהמאה ה-13, כתב היד של כנס הציפורים (מנטיק אל-תייר) מהמאה ה-15 וכתב יד יהודי-פרסי "ח'וסרו ושירין" מהמאה ה-17. בדבריו לאפיפיור גלעד לביאן סיפר, בין השאר, על עבודתו לצד השייח' קאסם באדר בגליל. "זהו ביתם של יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, שלכולם יש קשרים היסטוריים ורוחניים עמוקים לאדמה זו", אמר.
שלום ושוויון בין העמים
את השייח' קאסם באדר, יוזם המשלחת, פגשתי לפני שנים אחדות במסגרת הדרכות הצילום שלי בחורפיש. הוא ניהל את האתר הקדוש של נבי סבלאן במשך 20 שנה, ובהמשך את מקום התפילה הדרוזי, החילווה, ואת הקבר בן 260 השנים של הקדוש באדר. כבר אז הוקסמתי מאישיותו, סיפור חייו והאופן שבו הנגיש את התרבות הדרוזית למטיילים איתי.
השייח' קאסם באדר, מנהיג מוביל בעדה הדרוזית ויו"ר מועצת השלום העולמית
בגיל 13 החליט קאסם באדר לקבל על עצמו את הדת. בקרב הדרוזים, הדת נחשבת לסודית וכדי ללמוד את רזיה יש להתמסר לה בדרך ארוכה. הוא יצא ללבנון לבית הספר ללימודי הדת הדרוזית בחצבייה. שם הכיר את אשתו. כשסיים את לימודיו היא הצטרפה אליו לחורפיש. הם המשיכו לבקר את משפחתה בלבנון לאורך השנים. עם נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 נחסמה בפניהם האפשרות להמשיך לבקר את בני המשפחה. גם בהלוויית הוריה לא יכלה להשתתף. הניתוק הכפוי והקושי האיצו את פועלו להידברות ושיח בנושאי שלום וזכויות האדם באופן חוצה גבולות, דתות ועדות.
יאסמה אבו לטיף (בתמונה התחתונה, עם ורד) וחברים נוספים מהמשלחת פה ושם ברחובות רומא
בשנת 2016 הקים השייח' קאסם באדר את המועצה לשלום העולמית, UPC, הכוללת 15 ארגוני שלום ברחבי העולם ומתפרשת על פני 12 סניפים בארץ. מטרת המועצה לצרף חברים מכל הדתות על מנת לעבוד יחד ולגדל דורות חדשים לאמונה בשלום ואחווה ובהעצמת השיח בין הדתות, למען הגשמת שוויון ושלום בין כל העמים. השייח' קאסם באדר גם מייצג את המיעוטים במזרח התיכון באו"ם.
המשלחת: סיפורי חיים ועשייה ערכיתבמשך שלושה ימים טיילנו עם חברי המשלחת ברומא וקיימנו שיח מעניין ורב-גוני. המשלחת הורכבה מאנשים מרתקים. יכולתי לשוטט שעות רבות בחוצות רומא ולשמוע את סיפורי החיים והעשייה הערכית של כל אחד ואחת מהם. המפגש איתם, עם כולם, הוא זכות גדולה עבורי, הרבה מעבר למפגש עם האפיפיור. הנה כמה מהם: תאסנים סאלאמה, אישה מוסלמית המתגוררת בכפר קאסם. תאסנים מגדלת חמישה ילדים וכדי להצליח לכלכל אותם היא מחלקת את היממה בין שלוש משרות שונות, בהן תרגום וכתיבת שירה. כאישה בחברה האסלאמית, הפכה לסמל של עצמאות ובעלת נראות. מרתק היה להכיר את גלעד לביאן, מנהל מוזיאון אומנות האסלאם בירושלים, שבלהט העשייה שלו הפך את המוזיאון למקום מפגש פועם ושוקק חיים של הרצאות, ערבי מוזיקה, מופעים ומקום למפגשי שיח והידברות. טייל איתנו גם מיגל שטיירמן, המייסד והמנהל של תחנת הרדיו היהודית דוברת הספרדית בבואנוס איירס ומייסד האחווה היהודית-מוסלמית בפרו. הוא מכיר את האפיפיור וברגע שהוא נכנס לחדר הם עטפו זה את רעהו בחיבוק נרגש. הרב יוסף גרמון, נשיא הקואליציה ההומניטרית ולשעבר רבה הראשי של גואטמלה, הפועל למען סיוע הומניטרי חוצה עולם בשיתוף דתות ועדות שונות. ג'אווד אקטר, איל הון יליד פקיסטן, המתגורר מזה זמן בארמון מהמאה ה-18 באנגליה, וספונסר של הארגון ההומניטרי – Helping Lives הפועל ברחבי העולם. מוחמד חיסאווי מפקיעין עם הלב הרגיש והגדול, בלה מקוסובו, פייר מנפאל, נזיר ממינאמר, דרין מג'ת שחלקה איתי חדר. והיו גם אבהאב, אנואר ספאדי, יאסמה, נעמי ורועי, "ילדי המשלחת" התיכוניסטים, וההורים המלווים טל ואלישבע. |
להתאחד סביב מטרה משותפת
החוויה הזו לא הייתה רק מפגש. הייתה זו תזכורת שאמונה ביכולת ובעוצמות האנושיות, מלווה בעשייה מולידה טוב. המשלחת נולדה מתוך הצורך לבנות גשרים, בעיקר בזמנים של קונפליקט, ולפעול יחד למען שלום והידברות.
זו הייתה משלחת מגוונת של רבנים, נזירים, כמרים, שייח'ים ונציגי קהילות שונות מרחבי העולם. משלחת שגילמה את היכולת של אנשים מרקעים תרבותיים ודתיים שונים להתאחד סביב מטרה משותפת. הוותיקן, מרחב של כוונה, אמונה ורוחניות, סיפק את הבמה האידיאלית למפגש הזה. הריחוק והחשדנות הנחווים ברחוב הישראלי בין ערבים ליהודים מאז ה-7.10 התחלפו בקרבה אותנטית שנוצרה מלב אל לב.
שעת לילה מאוחרת, המתנה לאוטובוס, עייפים מקילומטרז' רגלי אינסופי ברחובות רומא, הובילו אותנו למשחקי מחבואים והשתטות ילדותית, הסירה את המחסומים האחרונים שנותרו. בי זה מעורר תקווה.
__________
התמונה הפותחת: כיכר פטרוס הקדוש בכניסה לקריית הוותיקן. הצעיר חובב הכדורגל שינה את מהלך חייו בין רגע
 |
לימור שדה-חן צדוק – פסיכואנליטיקאית לאקאניאנית ותרפיסטית בתנועה, הבעה ויצירה. מרצה. צלמת ומדריכת טיולים ותיקה ומוסמכת בעולם, מחברת הספר "סיפורי חיים: אשנב לתרבויות נעלמות".
האתר של לימור
פייסבוק
אינסטגרם – zadoklimor
דובי רומן הגיב:
כתבה מרתקת לימור,
ניחוחות של אחווה, תקווה לחיים משותפים וכמיהה לשלום.
ארגון השלום העולמי שבנה שייח קאסם באדר מעורר התפעלות.
זהו אי של תקווה לעתיד ואור בקצה המנהרה.