אין כמו טיול ערב בשוק סאנט ז'וספ (Sant Josep) הנפלא, המוכר גם בשם שוק לה בוקריה (La Boqueria) הצמוד לשדרות ראמבלה, כדי לפתוח את התיאבון ולסמן את הכיוונים הגסטרונומיים של ברצלונה. כשמשוטטים בין דוכני הדגים ופירות הים, שהם כה עשירים ומגוונים עד כי תוהים אם אנחנו והם שוכנים לחופיו של אותו הים, החאמון, הבשרים והגבינות, הירקות והפירות, אפופים בשלל צבעים וניחוחות משכרים, מתאווים מאוד לאכול במסעדות, שמטבחיהן מושתתים על שפע כה גדול מוצרים מצוינים. תרבות האוכל בברצלונה חשובה מאוד. קודם כל למקומיים. הם אינם מתלוצצים בענייני גסטרונומיה. מספר המסעדות עצום – ולתייר שבא לרגע, סיכוי טוב להתאכזב. העיר יקרה, לא רק בגלל האירו, אלא מפני שהיא עשירה ורמת החיים – גבוהה. יש קהל, גם זר, המוכן לשלם. בכל מסעדות הצמרת, שמספרן רב, יחסית, יגבו מכם לפחות 120 אירו לזוג כולל יין לא יקר (ובתחום זה, דווקא, אפשר להתענג על בקבוק טוב מ-25-20 אירו ומעלה). ואם חשבתם לחסוך ולאכול טאפאס תגלו שזה עולה ביוקר, במיוחד אם מתפתים לטעום עוד ועוד מנות קטנות, שכל אחת זולה בפני עצמה.
|
| איך לבחור מסעדה? ישנו, כמובן, המדריך האדום של מישלן הממליץ בעיקר על מסעדות המעוטרות בכוכב. ישנו Guia eleccion Gourmand של קטלוניה, המדריך מנקד מסעדות מ-5 ועד 10 מתוך 10. הוא גם מכתיר את שף השנה וממליץ על בתי מלון לפי הניקוד הרשמי שלהם.גם רשויות התיירות של ברצלונה מפרסמות מדריך מסעדות שנתי, ובו רשימה של יותר מ-250 מסעדות המותאמות לכניסה נוחה של נכים, מסעדות עם מרפסת וכן הלאה וכן חנויות גסטרונומיה, ערוכות לפי סוגים, ושווקים. זהו מדריך ידידותי למשתמש, אך אין בו דירוג. אולם שבו המסעדות נבחרו על ידי אקדמיה הקטלונית לגסטרונומיה, גוף עצמאי, ועל כן נראה לי שזה מדריך אמין, אם כי רחב יריעה מדי לתייר. בסך הכל נזכרות במדריכים השונים כ-400 מסעדות, ועם כמות כה גדולה, אין הסכמה בין המדריכים, אף לא בצמרת. |
| ומי בצמרת? לטעמי, המסעדה הטובה ביותר של ברצלונה נמצאת דווקא מחוצה לה. זוהי מסעדה מצוינת, מהטובות בעולם, והמחיר בהתאם. מסעדת סאנט פאו (Sant Pau) של השפית קארמה רוסקאיידה (Carme Ruscalleda), נמצאת בעיירת החוף סאנט פאו, כ-40 ק"מ מצפון לברצלונה. מחלונות מסעדתה היפה של קארמה רואים היטב את הרכבת שמביאה נוסעים לעיירה. מעבר לתחנה, הים. קארמה, שבעלה אנטוני מנגן בחצוצרה ומנהל את המסעדה, נולדה בעיירה למשפחת איכרים שעסקה ביין ובגידול בקר, ובישלה מאז שהיא זוכרת את עצמה – הרבה עבודה, הרבה למידה והתנסות. לעסקי המסעדנות נכנסה בגיל מאוחר יחסית, כשהיתה בת 35 – במקרה הוצע למכירה מלון קטנטן מול חנות מעדני הבשר שלה ושל בעלה, אף הוא בן העיירה.
ב-1991 היא זכתה בכוכב מישלן ראשון, כעבור שנים אחדות הגיע הכוכב השני ומאז 2006 יש לה שלושה כוכבי מישלן. היא מתגאה בכך שמעולם לא השתלמה במטבח זר, אצל שף דגול זה או אחר. מאז ומתמיד עבדה רק אצל עצמה. המטבח שלה אישי מאוד, מרתק, רווי המצאות, אך מבלי לחרוג מה"טרואר" המקומי, צפון קטלוניה – וליתר דיוק, חבל ארץ בשם Maresmes, כלומר הביצות – והים.
מסעדות מומלצות נוספות מחיר: יש שתי ארוחות טעימות – ב-65 אירו ו-95 אירו; מנות מהתפריט הרגיל – 50-20 אירו למנה עוד המלצה של השף ניישל, בגין טריות המוצרים וטיב הכנתם: מסעדת הדגים Butafumeiro, השוכנת במיקום מרכזי מאוד ושאינה זולה כלל ועיקר. לדבריו, זוהי מסעדת הדגים הטובה בעיר. חבר גסטרונום, שאכל שם ולא נהנה, ממליץ דווקא על טראגאלוס (Tragaluz) הרב קומתית שגם היא מתמחה בדגים ובפירות ים, והיא יקרה פחות. אבל שף ניישל העיר שהיא "מסעדת תיירים".
קאן ראמונט (Can Ramonet) היא מסעדה ברצלונאית אופיינית, ותיקה מאוד (1763), מצועצעת משהו, ברובע בארסלונטה הסמוך לנמל. זו מסעדה לתיירים עם תפריט רב לשוני המבוסס בעיקרו על פירות ים ומינים של פאייה. לא רע, תמורה טובה לכסף. למחפשים אווירה מיוחדת – לוס קאראקולס (Los Caracoles) שוכנת בסמטה הפונה צפונה מהקצה המזרחי של הראמבלה. היא מורכבת משורה של אולמות הפרוסים בשתי קומות ומעוצבים באופן מרשים. הקירות מצופים בתצלומי ידוענים שאכלו שם מאז שנוסדה ב-1835. האולם העליון ענק, כל כתליו מצוירים ותקרתו עשויה מעץ וקש. אין לי המלצה מפורשת בעניין האוכל, שהוא לא ממש זול, רק לגבי המקום והאווירה. הקהל בינלאומי מאוד ויש ערבים שבהם המסעדה הענקית מלאה עד אפס מקום. אם לא מתחשק לכם לאכול שם, רק היכנסו להציץ. בתמונה הפותחת: עופות נצלים בסעדת לוס קאראקולס לקריאה נוספת:
|
