אנטארקטיקה, היבשת הקפואה, אמנם ריקה מבני אדם אבל היא אינה ריקה מחיים. פינגווינים, פילי ים, דובי ים, לווייתנים, אלבטרוסים, כולם חיים בהמוניהם במים, על החופים הסלעיים ועל המדרונות הקפואים. טיול לאנטארקטיקה, שעובר גם דרך איי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית, הוא מסע של פעם בחיים, חווית טבע שאין שנייה לה. הצלם יוסי אשבול, שחזר ממסע של צילום טבע באנטארקטיקה, מביא כאן אחדים מצילומיו הנפלאים, שאותם הוא מלווה בטקסט שלא רק מסביר את מה שרואים בתמונה, אלא שופך אור נוסף על הטבע יוצא הדופן של אנטארקטיקה ושל האיים שבדרך אל היבשת הלבנה, החמישית בגודלה.
לאחר שני ימי הפלגה באוניה מנמל אושואיה (Ushuaia) נחתנו לראשונה באמצעות סירות הזודיאק באי סונדרס (Saunders Island) במערב פוקלנד. כבר בחוף, ברגעי הנחיתה, שמחתי למראה קבוצת הג'נטו, שהופיעו לפתע פתאום ונגלו לעינינו מתוך קצף הגלים… הם דידו בהילוך אנושי מהדס לעבר מושבת הקינון שלהם בעומק האי, שם הם הצטרפו לאלפי זוגות שאכלסו מושבת קינון שהייתה כבר בדגירה. הם חזרו לחוף כשבטנם ככל הנראה מלאה בדגים וסרטנים לאחר שעות דייג יומי שבילו בלב האוקיאנוס.
בשולי מושבת הג'נטו הגדולה באי סונדרס, שוטטו מספר זוגות של פינגווינים מלכותיים. הפינגוין המלכותי הוא השני בגודלו אחרי הפינגוין הקיסרי המקנן בעומק היבשת הקפואה. גודלו ויופיו משך הרבה תשומת לב ועורר התלהבות מצד חברי המסע. הזוג המלכותי המצולם כאן התבודד במרחק מה מהמולת הג'נטו והפגין התנהגות טקסית כחלק מתהליך חיזור לוהט. התמקדתי זמן ממושך בתיעוד דפוסי ההתנהגות של הזוג המיוחד הזה, משום שלא תיארתי לעצמי שבהמשך המסע נפגוש באיי ג'ורג'יה הדרומית אוכלוסיות נוספות של הפינגוין הגדול הזה המונות למעלה מ-200,000 זוגות…
אנחנו יורדים לאי סלסברי (Salisbury), אחד ממעוזי הפיגווין המלכותי והמושבה השנייה בגודלה באיי ג'ורג'יה הדרומית. כ-60,000 זוגות מקננים כאן. גם כאן, חלק הזוגות היו שקועים בטקסי חיזור ראוותניים. לאורך כל המסע הופתעתי מהשלווה בה קיבלו אותנו כל מיני הפינגווינים בכל אתר בו ביקרנו. הם לא חששו מאיתנו, ואיפשרו קרבה בלתי אמצעית, ללא שימוש בעדשות טלה ארוכות מוקד וללא שימוש "במסתורים", כפי שמתחייב בדרך כלל בארץ.
את השחפית האנטארקטית פגשנו בחוף הצפוני של דרום ג'ורג'יה, מול סטרומנס, תחנת ציד ליוויתנים נטושה. השחפית עקבה אחרינו במהלך השייט שערכנו בסירת הזודיאק. מעת לעת היא צללה לעבר שובלי הקצף שהותירו מדחפי הסירה שעירבלו את המים, וחטפה סרטני קריל ודגיגים. השחפית האנטרקטית דומה מאוד לשחפית הקוטב המוכרת מן הצפון, בצד השני של כדור הארץ… שלג קל שהחל לרדת על הים יצר תפאורה מתאימה ושימח אותי בעת צילום השחפית.
מושבת הקינון הגדולה ביותר בג'ורג'יה הדרומית נמצאת בחופי מפרץ סנט אנדרוס, בחוף הצפוני של האי. זה ביתם של כ-150,000 זוגות מקננים! בנוסף להם, בחופי המפרץ שורצים יונקים ימיים המאכלסים בהמוניהם את החוף. כבר עם נחיתתנו קידמו את פנינו קבוצות פינגווינים מלכותיים שגילו סקרנות רבה למראה האורחים האנושיים שהופיעו. המפרץ הקסום מעוטר ברכסים מושלגים ששימשו ברבים מצילומי תפאורה מקסימה.
מפרץ סנט אנדרוס. צעירי הפינגווין המלכותי מצטופפים יחד בהמוניהם במעין גן ילדים, בשעה שמרבית ההורים נמצאים בלב הים לשיחור מזון. התפתחותם איטית, חודשי הקיץ הקצרים אינם מאפשרים להם להגיע לבגרות לפני בוא החורף והם מצטופפים יחד בימים הקרים. בשונה מהבוגרים, שאצלם כסות נוצות דקות וצפופות ופלומה הצמודה לעור, לצעירים פלומה חומה שעוטפת אותם כמו מעיל פרווה. ריכוזים גדולים של בוגרים נראו בשולי "גן הילדים". הם ניכרים בלבושם הצבעוני הכולל "ג'קט" אפור-כחול עם צווארון כתום.
בעת שהתמקדתי לצילום קבוצת הפינגווינים המלכותיים, התרומם במפתיע סנפיר הזנב הענק ברקע. אחד מגדולי פילי הים המיוחמים שרבצו בשקט, החליט להפגין את נוכחותו לעיני נקבות ההרמון שלו…. הזכרים מרשימים בגודלם, הם ממש ענקיים! משקלם יכול להגיע ל-4 טון. למרות גודלם הם לא בהכרח מגושמים, הם יכולים להפגין תנועה מהירה ביבשה ולהשיג במהירות אדם רץ. ובים הם אלופי צלילה. במצוד אחרי דגים ודיונונים הם צוללים אפילו לעומק של למעלה מ-1500מטר!
גוזלי הפינגווין המלכותי מגיעים לעצמאות רק לאחר כ-13 חודשים מאז בקיעתם מביצה. בכל התקופה הזו הם שוהים ביבשה, סמוך למקום בו בקעו מביצתם כשנה קודם. ימים ארוכים ושבועות הם ממתינים בצפייה להוריהם שיחזרו מהים על מנת להאכילם. בגיל בו הם נראים כעת בצילום, הם על סף חילוף פלומתם, שבועות ספורים לפני קבלת כסות הבוגר. ניצוי המותאם לכניסתם למים, לראשונה בחייהם ופרישתם לעצמאות.
6-4 שבועות חלפו מאז פגש הגוזל המצולם את אחד מהוריו וזכה למנת דגים, סרטנים ודיונונים. הגוזלים מורעבים וחסרי סבלנות, ובזהותם את אחד מהוריהם השב מן הים הם קוראים בקולות תחנונים ומנקרים בתובענות במקורו של ההורה. התנהגות הגוזל גורמת להורה להקיא ישר ללוע הגוזל את "מרק" הדגים המעוכלים למחצה.
מפרץ סנט אנדרוס הוא ביתם של למעלה מ-6,000 פילי ים. המקום ידוע כאחד מאתרי הרבייה הגדולים של פילי הים בדרום ג'ורג'יה. בזמן שהותנו בחופי המפרץ נראו מאות פילי ים רובצים במנוחה על החוף. מרביתם נקבות וצעירים, כמו אלה שמופיעים בצילום. הזכרים הבוגרים ניכרים במידותיהם המרשימות. הם תוחמים לעצמם טריטוריית חוף בה הם מרכזים ושומרים על "הרמון" נקבות, איתן הם מזדווגים בכל עת "שבא להם".
הגענו לצפון אנטארקטיקה. השייט בסירות הזודיאק הקלות באזור Kinnes Cove, שהוא שטח עצום של קרחונים והרים מכוסי קרח, מאפשר לנוע בקלות בנופי הקרחונים המרהיב ללא חשש של היפגעות מקרחונים.
מסירת הזודיאק נראה לראשונה פינגווין אדלי, שציפיתי מאוד לראות ולצלם. הוא יצא מן הים ועשה דרך חתחתים מסוכנת, בניתורים וקפיצות במדרונות הקרח, בחזרה אל מושבת הקינון, שם בוודאי יצטרף לבן או לבת זוגו. מרחוק הוא נראה כאיש קטן הממהר לדרכו בין הרים וגבעות מושלגים… האדלים הם הפיגווינים הנפוצים לאורך רצועות החופים באנטארקטיקה. פינגווני אדלי פגיעים מאוד לתנודות האקלים, בגלל התלות שלהם למחייתם במצב הקרחונים באנטארקטיקה. קל לזהות אותם הודות לטבעת הלבנה סביב עיניהם, בנוסף ללבוש "הטוקסידו" הניגודי הבוהק המאפיין אותם ואת קרוביהם.
סביב החופים והקרחונים עליהם נחים הפינגווינים, אורבים כלבי ים נמריים ולוויתנים קטלנים (אורקות). לאורך כל הסיור בסירות הזודיאק בחופי Kinnes Cova נראו קבוצות אדלים עומדים בקצות מצוקי הקרח, בוחנים היטב את פני המים וכאילו שוקלים בדעתם אם הסיכון כדאי… משום מה דווקא פינגוויני אדלי, יותר ממיני הפינגווינים האחרים שפגשתי במסע, נראו לי בלבוש הטוקסידו שלהם ובהתנהגותם כמו אנשי דת קטנים, ואולי פקידי בנק, או עורכי דין חמורי סבר, מלאי חשיבות עצמית…
שייט בסירת הזודיאק סביב Cuvervulle Island, אי סלעי קטן למדי המשמש בית ל-4,800 זוגות מקננים של פינגויניי ג'נטו (פינגווינים לבני אוזן). עם התקרבותנו אל האי נראו לעינינו קבוצות של ג'נטו המצטופפים על סלעים בקרבת האי ומתבוננים בנו בסקרנות. את הג'נטו קל לזהות מרחוק הודות לרצועת הנוצות הלבנות דמוית מצנפת המעטרת את ראשו. באנטארקטיקה ניזונים הג'נטו בעיקר מקריל. דגים מהווים אחוז קטן בתפריט המזון שלהם, אבל הם ידועים כאופורטוניסטים למדי ובדרום ג'ורג'יה הם מרבים לגוון את מזונם ביצורי ים נוספים.
Danco Island, בלב נוף קרחונים מרהיב, הוא ביתם של 1,600 זוגות מקננים של פינגווינים לבני אוזן, ג'נטו. הזוגות מקננים על קרקע גלויה ולא על קרח. הקן בנוי ממעגל אבנים קטן בקוטר של כ-20 ס"מ. האבנים נאספות ונגנבות מקן לקן, ולא אחת "הגנבים" נתפסים "על חם" ומנוקרים על ידי בעלי הקן… הזכרים אוספים את האבנים ומתצפיות חוקרים עולה שלא אחת הנקבה מתרצה לזכר הודות לאבן יפה ונחמדת שהביא לה. הזוג המצולם שרוי בעיצומו של טקס החיזור ומכריז בלהט בתרועות חוזרות ונשנות על הטריטוריה האישית שלו בלב המושבה.
אנטארקטיקה, הספינה עוגנת מול Danco Island, הממוקם בקצה הצפוני של ערוץ Errera – אזור עצום, מרהיב במשטחי הקרח ובתצורות הנוף שנוצרו ברכסים הקפואים. מאות קרחונים צפים על פני הים. קרחונים דחוסים שאיבדו את שווי משקלם כתוצאה מהמסת חלקם החשוף, משתקפים באור בגוונים מדהימים של כחול-ירוק עמוקים, אותם ספגו בעבר ממינרלים וחומר אורגני במים העמוקים.
אנטארקטיקה Half Moon Island, האי קפוא ועטוי מעטה קרח. כ-3,300 זוגות של הפינגווין היפהפה, פינגווין רצועת סנטר, מקננים בו. הקנים ממוקמים בראשי גבעות מסולעות בהם אין כיסוי של קרח. במרבית קני האבנים נראו כבר שתי ביצים, שעליהם דגרו. זוגות אחרים היו בשלבי חיזור והזדווגות. צפיתי בזוגות אחוזי ההתלהבות שעמדו בראשי הגבעות, מתחו צווארם ויחד בדואט רם, השמיעו את שירת הייחום שלהם. _____ יוסי אשבול מוביל מסעות צילום טבע בחברת יומן מסע, המתמחה תכנון, ארגון וליווי טיולים ומסעות ייחודיים לאזורים המרתקים ביותר בעולם. הצילומים בכתבה הזאת הם מתוך מסע צילום של אשבול ביחד עם קבוצה של יומן מסע לאיי פוקלנד, ג'ורג'יה הדרומית ואנטארקטיקה. הכתבה באדיבות איתמר פלג |
