מסע נשי – לרקוד את החיים במדבר

אומרים שמסע אמיתי לא מתחיל בנקודת התחלה כלשהי ולא נגמר בנקודת הסיום. הוא אינסופי ושזור במסעות קודמים ובאלה שיבואו אחריו, במהלכו מתפצלים שבילים חדשים שנפרדים מהדרך הראשית, מתחברים אליה שוב או סוללים דרכים חדשות, ויש בו רצף של חוויות, גילויים ותובנות שיוצרים מארג מרתק של חיים בתוך חיים. כזה היה המסע שלנו במדבר בסוף שבוע אביבי שטוף שמש. מסע אישי-נשי שלקח אותנו רחוק אל נופי בראשית ושלווה אלוהית והביא אותנו קרוב אל עצמנו. ירדנו לערבה, קבוצת נשים שהתאספו מכל הארץ לסדנת התחדשות בת שלושה ימים המשלבת LifeDance באוויר הפתוח, מוסיקה נהדרת, יצירה, יוגה נשית וטיולים במדבר, ומעל הכל מאפשרת לקחת פסק זמן מהחיים, לנשום עמוק ולהתמסר לקצב המסחרר של המוסיקה ולתחושה הממכּרת של חופש אמיתי.

רוקדים בערבה. קשה לתאר עד כמה זה משחרר ומעצים | צילום: ליהי רון

כבר בכניסה למתחם ההארחה אחוונא, השוכן בצמוד ליישוב הקהילתי צוקים שבערבה התיכונה, הרגשנו איך המדבר על שלל צבעיו ומרחביו העצומים מהלך עלינו קסם ועוטף אותנו בבועה נעימה ומערסלת. התקבצנו בחאן המרכזי המשמש גם כחדר אוכל (בו הוגשו לנו ארוחות טבעוניות טעימות ועשירות להפליא), ופצחנו בסשן ריקודים ראשון על רקע הנוף המדברי, מלווה במוסיקה שקטה שהכניסה אותנו לאווירה. לקחנו את הזמן, כל אחת בקצב שלה, ולאט לאט ככל שהמוסיקה הפכה קצבית יותר, נסחפנו עם הריקודים והשלנו מעצמנו דאגות, עכבות, פחדים ומעצורים, ובלי ציניות – פשוט רקדנו את החיים. המוסיקה והריקודים על רקע המדבר הפכו את החוויה למסעירה ועוצמתית במיוחד. בתוך זמן קצר נוצר חיבור מרגש בין הנשים בשבט שהקמנו, וכמו בכל מפגש מהסוג הזה שיתפנו, שיקפנו וקיבלנו פרספקטיבה חדשה ומעניינת על החיים. נכון, השגרה תחזור לחבוט בנו כשכל זה ייגמר, הרהרנו בינינו לבין עצמנו, אך המסע עדיין לא תם ואם נמשיך לרקוד את החיים (גם בסלון הביתי, אין לכם מושג כמה זה משחרר ומעצים), הוא יהפוך למהנה ומספק יותר.

פיסול בבוץ. לאפשר לעצמך להיות במקום הכי טבעי, בלי מסכות | צילום: ליהי רון

בימים הבאים רקדנו, ציירנו, תרגלנו יוגה נשית, טיילנו במדבר, פיסלנו בבוץ וניהלנו שיחות ארוכות אל תוך הלילה. שיתפנו את חיינו בפתיחות עם בנות השבט, הקשבנו לסיפורים מרתקים, נגענו במקומות רגישים, אפשרנו לעצמנו להיות במקום הכי טבעי שלנו בלי מסכות ושכבות של הגנה וצחקנו, המון. ביום שישי לפני קבלת שבת, ביקרנו בכפר האמנים המקסים השוכן בלב היישוב צוקים. טיילנו במתחם בתי המלאכה הקטנים בהם ניתן להתרשם מעבודות אמנות של תושבי המקום, החל מעבודות קרמיקה ותכשיטים דרך סבונים ונרות טבעיים ועד פסלונים ויצירות אמנות מסלעי מדבר משולבים בברזל ומתכת. עצרנו להפסקה מצננת במבשלת בירה ערבה, שמייצרת בירה מקומית מצוינת (אהבנו במיוחד את הבירה הבהירה שנקראת קצרה בלונד), והתענגנו על טיפולי שיאצו, עיסויים ושאר פינוקים לגוף ולנשמה, שמציעים המטפלים האלטרנטיביים המתגוררים במקום. בשבת בבוקר אפשרנו לעצמנו להתנהל בעצלתיים, לשחות בבריכה המשקיפה אל הרי אדום ולעלות לתצפית מרהיבה על המדבר מהגבעה המתנשאת מעל מתחם האירוח. לפני שהתפזרנו, התכנסנו לסשן פרידה מדיטטיבי של מוסיקה וריקודים, שיחת סיכום ובראנץ' של אלופות, ויצאנו לדרכנו טעונות באנרגיות חדשות ומוכנות להסתער שוב על החיים.

נופי הערבה טומנים בחובם מסלולי טיול ופינות חמד מפתיעות | צילום: ריקי יפת

אטרקציות ומסלולי טיול בערבה
הערבה היא לא רק הכביש המוביל לאילת. יש בה יישובים פורחים, אטרקציות מלהיבות, צימרים ובקתות אירוח בלב הנוף המדברי, וגם שפע של מסלולי טיול ופינות חמד מפתיעות. בדרך לאילת, לסדנה או לחופשה במדבר – הנה שלושה מקומות שכדאי לבקר בהם באזור.

קניון נחל ברק. נחל ברק מתפתל מטה מרמת ברק אל הערבה ובדרכו יוצר קניון יפהפה, שהירידה בו מאתגרת ומהנה. מדובר בקניון צר, תלול ועמוק שחותך בין הסלעים ומעליו מזדקרים מצוקי גיר לבנים וזקופים שיוצרים תחושה קרירה גם בימים חמים. הנחל זורם בין מושב והיישוב צוקים, ממש באמצע כביש הערבה, ומאפשר מסלול מעגלי קצר או ארוך בקטע מדברי מסעיר עם נקיק צר ונוף נהדר לערבה ולהרי אדום. הנחל נמצא בק"מ ה-115 מצפון לאילת (מספר ק"מ צפונית למושב פארן). עם השילוט פונים לדרך עפר המסומנת בצבע כחול, מהלך כ-11 ק"מ פנימה מערבה אל תחילת המסלול, המסומן בכחול ושחור ומתאים במיוחד לחובבי הליכה. בתחילת המסלול עולים על גדתו הדרומית של הערוץ, עד לחיבור עם הערוץ בראש הקניון המרשים. יורדים אל הקניון עצמו בירידה תלולה , משם ממשיכים לרדת לכיוון מזרח בסדרת מפלונים ומפלים, שבחלקם קבועים סולמות מתכת. המסלול אורך כשלוש שעות והוא אחד היפים והמומלצים באזור לב הערבה.

זולה מדברית | צילום: ריקי יפת

הדיונה בנחל כסוי. דיונה זהובה וגדולה שמסתתרת בשולי נחל מדברי קטן (ויבש), וקוראת לילדים ולמבוגרים לחלוץ נעליים ולהתגלגל בהנאה בחול הרך והאוורירי. הדרך לדיונה מעט ארוכה אבל שווה את הנסיעה, ואין נהדרת ממנה לעצירה של השתוללות כייפית בדרך לאילת או בחזרה ממנה. למגיעים מכיוון צפון, מיד לאחר הקילומטר ה-101 (הפונדק של כושי רימון), בצומת מנוחה פונים שמאלה לכביש מס' 13 וממשיכים עד צומת ציחור. בצומת ציחור פונים דרומה לכיוון אילת ושיזפון . מדרימים עד שמגיעים לצומת שיזפון (בה ניתן לעשות הפסקה בקפה-מסעדה האורגני של נאות סמדר), ופונים ימינה לכיוון מחנה עובדה. לאחר חמישה ק"מ נוספים פונים שמאלה, שוב לכיוון עובדה. לאחר כחמישה ק"מ נוספים על כביש זה מגיעים לכניסה לנחל כסוי. אפשר להשאיר את הרכב באחת החניות בדרך על הכביש ולהגיע לדיונה מלמעלה, או להמשיך עוד קצת לכניסה שנמצאת למרגלות הדיונה. מלבד התגלגלות בחול והתמסרות לשקט המדברי אפשר להתארגן גם על פיקניק מאולתר מול הנוף המשגע.

מרחבי הערבה | צילום: ריקי יפת

הגיא האבוד. קניון קצר ומיוחד ביופיו, שנמצא לא רחוק מקניון שחורת הממוקם לפני קיבוץ אילות. לבאים מצפון, בקילומטר ה-20 (לפני אילת) פונים עם השילוט לכיוון עמודי עמרם וקניון שחורת, לדרך המסומנת כחול. לאחר שעוברים את קניון שחורת, מגיעים לפיצול שבילים ירוק ואדום. מכאן ממשיכים דרומה במסלול האדום בו עובר גם שביל ישראל. המסלול מטפס בעלייה מתונה (לאורך סימון שבילים כחול ולבן), שמובילה לנקודת תצפית יפה על הרי אדום וים סוף. מכאן יורדים בתלילות דרך תצורות סלע מעניינות אל ואדי רחב ידיים, תחילתו של נחל רודד. מי שיסתכל טוב יוכל להבחין בסדק קטן בקירות הענק. כאן ישנו פיצול למסלול שחור קצר שנכנס לתוך הגיא האבוד. אין דברים כאלה. מדובר בקניון צר ויפהפה עם קירות חול צבעוניים (שכבות אדומות, לבנות, חומות וסגולות), עמודי ענק ומשחק עוצר נשימה של צבעים, צורות וטקסטורות. פשוט יפה. החזרה מהגיא האבוד אל נחל רודד (באותה הדרך) לוקחת כ-30 דקות ומאוד מומלצת.

צילום תמונה פותחת: ריקי יפת

הכותבת היתה אורחת סדנת קצב מדבר