מי מאיתנו לא רוצה לטייל בעולם? כולם אוהבים לטייל, אבל לא תמיד זה מתאפשר. למרבה המזל, אפשר לטייל גם באופן וירטואלי. אפשר לגלות עולמות חדשים על ידי גוגל מפות, וקלוז אפ על מקומות שמעולם לא שמעתם עליהם. דרך מעניינת נוספת היא לערוך טיול בעולם באמצעות ההיסטוריה היהודית, עם העיתונים שפורסמו בתפוצות. מסע מרגש של ערכים ותחושות בימים בהם לא תמיד היה קל להיות יהודי.
כשהעולם קטן ונגיש אליך
כשרוצים לערוך טיול וירטואלי, לא צריך הרבה. לא חייבים למצוא מלון, טיסה או מונית משדה התעופה. למעשה, לא צריך אפילו לקחת חופשה. אתה יכול לשבת במשרד שלך או בכלל במיטה בבית, ולגלוש במקומות מסעירים כמו הג'ונגלים באפריקה, פסטיבלי רחוב בברזיל, שווקי רחוב בגואטמלה, בוטיקי יוקרה ברחוב הראשי ברומא, חוף זהוב ביוון. העולם כל כך גדול ומסעיר, אבל כל כך קטן באינטרנט. קרוב, זמין, נגיש.
טיול שורשים
יש לנו הצעה בשבילך. אנחנו יודעים שאתה מסייר בעולם באופן וירטואלי ובאופן אמיתי כבר די הרבה זמן, כבר ראית וחווית הכל, פחות או יותר. מה לגבי טיול שורשים וירטואלי, שיעניק לך קצת את התחושה של היסטוריה יהודית, ממש להרגיש את כל מה שקראת עליו מתרחש מול העיניים שלך, בזמן הווה?
באמצעות קריאה בעיתונים היהודים שפורסמו ברחבי המדינות בהן היה ריכוז גבוה של יהודים, בעיקר במזרח אירופה, במאה ויותר השנים האחרונות, אתה נחשף לעולם הישן, האירופאי, שהייתה בו גם מלחמה רצחנית אבל גם הרבה דברים אחרים, כמו למשל ויכוח על נימוסים, על דת, על אופנה ועוד. קריאה בעיתונים האלה, שאגב כתובים בעברית, מעלה תחושות מעורבות: מצד אחד, אתה קורא בעיתון פולני על רצון הנאצים להקים גטאות. אתה לוכד מבין השורות את הרוח התמימה של אותם ימים, לפני שהיהודים, או העולם בכללו, הבינו את גודל הגזירה ועומק הרשעות של הנאצים, בימים שעוד לא היה ברור שהמלחמה פונה לכיוונים הרצחניים שאליה היא פנתה.
במקביל, אתה פותח את עיתון הילדים "עולמנו הקטן", שהופץ בוורשה בשנות המלחמה עבור הילדים היהודים, שהיו כלואים ברובם בגטאות וסבלו באופן הכי נורא שאפשר להעלות על הדעת. כשאתה קורא את העיתון הזה, אתה נדהם לגלות שהוא כתוב באופן הומוריסטי וקליל באופן שקשה להבין, ממרום מבטנו כיום. עורך העיתון התאמץ להראות שהחיים ממשיכים כרגיל, גם כשהכל קרס, נשבר והזדעזע מסביבו. אין שום אזכור על מה שקורה בחוץ, פשוט ניתוק מוחלט מחיי היום יום בגטו. העיתון מציג סיפורים, תמונות של חיות, ואפילו בדיחות. עם כמה שקשה לנו לחשוב על הילדים הקטנים בגטו שקראו את העיתון הזה בזמן שבו הם חיו, הדיסוננס הזה מסביר איך בכל זאת חלק מהיהודים הצליחו בכלל להיחלץ מהתופת הזו כשהם בריאים בנפשם.
שער עיתון הלבנון מ-21 בינואר 1870
ערכים וידע
נכון, הסיור הווירטואלי בנבכי הנפש היהודייה וברחבי הסייבר היהודי הוא לא קליל וכייפי כמו הסיורים הווירטואליים האחרים. לרוע המזל, היסטוריה יהודית לעולם לא תציג רק את הכיף, הקלילות והחופש. להיפך – ההיסטוריה שלנו עקובה מדם, דם של סבינו וסבותינו. אלה לא אנשים זרים לנו, אלה שעליהם כתוב בעיתונים של לפני שישים שנה, או מאה שנה. אלה אנשים שנלחמו, ששרדו, שקידשו את החיים ובזכותם, בזכות העובדה שהם חיו והמשיכו לחיים חדשים, אנחנו בעצם פה. אז כן, יש מלחמות, יש גטאות, אבל אנחנו חייבים להם את זה.
הקריאה הופכת את כל העניין לתהליך שמתרחש מול עינינו. אם אנחנו פותחים עיתון משנת 1932, למשל, וממשיכים לקרוא עד שנות הארבעים של המאה הקודמת, אנו נחרדים לקרוא על רצח העם המתרחש מול עינינו הנדהמות. בזמן הקריאה אפשר להבין דברים שבזמן אמת הם לא הבינו: בעיתונים ניתחו מאורעות שונים בתור מה שיסיים את המלחמה, בנו על סנקציות מסוימות, ובכל מקרה לא יכלו לדעת שהגרמנים ינסו לממש עד הסוף את התכנית השטנית שלהם. הקריאה והשקיעה בעיתונים האלה מחזירה לחיים את דמויות הרפאים של היהודים במאה הקודמת, אבל לא רק את הדמויות הטרגיות שבהן. בהיסטוריה יהודית היו גם קומיקאים אדירים, סופרים גאונים, משוררים רבי השראה ודמויות מפתח נוספות ורבות שהשפיעו על העולם, על ההיסטוריה, על התרבות – ועלינו.