חבוי ברמות הגבוהות של גואטמלה, אגם אטיטלן הוא אבן חן מנצנצת המוקפת פסגות געשיות וכפרים ילידיים תוססים. כל כפר סביב האגם שומר על זהות ייחודית, שנשמרה לאורך מאות שנים של מסורת, מאבק וחוסן. במסע האחרון שלנו בגואטמלה, זכינו לחקור את מרבית עשרת הכפרים המקיפים את האגם. מביניהם, בחרתי לשתף את סיפוריהם של שניים מהמקומות הססגוניים, התוססים והעשירים בתרבות – סן חואן וסנטיאגו. לסיור יצאנו בהדרכתה של רוזה צינה, מומחית מקומית השולטת באנגלית, ספרדית ובשפת הצ'וטוג'יל, השפה המאית המדוברת בסנטיאגו.
בתים בשלל צבעים בסנטיאגו
לאורך המסע, הידע והתשוקה של רוזה הפיחו חיים בהיסטוריה ובתרבות של סן חואן וסנטיאגו. יכולתה לגשר בין שפות אפשרה לנו ליצור קשרים עמוקים עם האנשים שפגשנו. כמישהי עם רקע בתיירות בת קיימא, התרשמתי מהדרכים שבהן הכפרים שומרים על מסורותיהם לצד התמודדות עם אתגרים מודרניים.
לקריאה נוספת:
סן חואן: טווית זהות ומורשת הדבורים המאיות
ההרפתקה שלנו החלה בסן חואן, כפר הידוע בטקסטיל הססגוני שלו ובעושר התרבותי. כשצעדנו מהסירה אל המעגן הצבעוני, קיבלו את פנינו ציורי קיר ואמנות רחוב המספרים את סיפורי ההיסטוריה והמסורת של הכפר. רוזה הובילה אותנו אל אורגת מקומית, שסיפרה על המשמעות העמוקה של הבגדים המסורתיים שלבשו נשות סן חואן. לכל כפר סביב אגם אטיטלן יש דוגמאות וצבעים ייחודיים – מסורת שהחלה בתקופת הכיבוש הספרדי. הספרדים הקצו צבעים ספציפיים לכל כפר כדי לשלוט ולזהות את האוכלוסייה הילידית, אך אנשי המאיה הפכו מעשה דיכוי זה לסמל גאווה, על ידי טווית עיצובים מורכבים המספרים את סיפוריהם ושומרים על זהותם. האורגת הסבירה שבסן חואן משולבים בבגדים סמלי לוח השנה של המאיה, עם כשהצבע הדומיננטי הוא הצבע האדום, המסמל עוצמה וחוסן. האיכות יוצאת הדופן של הבגדים מאפשרת להם להחזיק מעל 20 שנה, מה שהופך אותם גם לפרקטיים וגם לסמל תרבותי עמוק.
רוזה הובילה אותנו אל אורגת מקומית, שסיפרה על המשמעות העמוקה של הבגדים המסורתיים שלבשו נשות סן חואן
משם, המשכנו לחוות דבורים, שם למדנו על העולם המרתק של דבורים חסרות עוקץ מקומיות. רוזה סיפרה כי קיימים מעל 30 מינים של דבורים מאיות, שכל אחת מייצרת דבש בעל סגולות רפואיות ייחודיות. לצערנו, רבים מהמינים נכחדו בתקופת הכיבוש הספרדי, כשדבורים אירופיות הובאו ודחקו את האוכלוסיות המקומיות. אובדן זה אינו רק אקולוגי אלא גם תרבותי, שכן לדבורים היה מעמד רוחני במסורת המאית. כיום, מתקיימים מאמצים לשמר את המינים הנותרים, והדבש שהם מייצרים הוא עדות לחוסן של הדבורים ולאנשים המטפלים בהן.
רחוב צבעוני בסן חואן
התחנה האחרונה בסן חואן הייתה מפעל שוקולד, שבו פולי קקאו הופכים למגוון מוצרים – מקוסמטיקה ועד משקאות אלכוהוליים. המפעל, הפועל בשיטות מסורתיות, מייצר שוקולד איכותי הנמכר בכ-$9 ליחידה. בעת שטעמנו את השוקולד הכהה והעשיר, הסבירה רוזה כיצד הקקאו נחשב לגידול קדוש עבור המאיה במשך אלפי שנים, ושימש בטקסים דתיים ואף כאמצעי תשלום.
במפעל השוקולד בסן חואן פולי קקאו הופכים למגוון מוצרים – מקוסמטיקה ועד משקאות אלכוהוליים
סנטיאגו: שוק תוסס ורוחו של מקסימון
ביום שלמחרת, יצאנו לסנטיאגו, כפר הידוע בשוק הצבעוני שלו ובמסורות הרוחניות הייחודיות. עם התקרבנו למעגן, האנרגיה התוססת של הכפר מילאה את האוויר. רוזה הובילה אותנו ברחובות הססגוניים אל מקדשו של מקסימון, דמות מרכזית ברוחניות המאית. מקסימון, המיוצג לרוב כפסל עץ, הוא שילוב של מסורות ילידיות וקתוליות – סמל להיסטוריה המורכבת של האזור. מהמקדש, המשכנו אל בית הקברות של הכפר, מראה מרשים עם קברים צבועים בצבעים עזים הצופים אל האגם ומוקפים בשני הרי געש נישאים. רוזה הסבירה כי הקברים משקפים את החלוקה הסוציו-אקונומית בקהילה: חלקם פשוטים וצנועים, ואחרים מעוטרים בפאר. למרות הפערים, בית הקברות הוא מקום של אחדות, בו מתאספות משפחות כדי לחלוק כבוד לאבותיהן.
מקדשו של מקסימון בסנטיאגו
ברדתנו אל שפת האגם, פגשנו נשים כובסות בגדים במים, צחוקן מהדהד מעל השלווה. חלקן הביאו את בנותיהן הצעירות, במעבר מסורתי של מנהגים שעברו דורות. ברקע, סירות דייג קטנות נצצו על פני המים, תזכורת לקשר העמוק של הקהילה למשאבי האגם.
שיא הביקור בסנטיאגו היה השוק התוסס
שיא הביקור בסנטיאגו היה השוק התוסס, אליו מגיעים תושבים מכל רחבי אגם אטיטלן כדי למכור את מרכולתם. השוק הוא חגיגה תרבותית של צבעים, קולות וריחות מחיי היומיום הילידיים. נשים בלבוש מסורתי התמקחו ושוחחו, כשההוויפילים (חולצות) והקורטס (חצאיות) הססגוניות שלהן יוצרות קליידוסקופ של צבעים. רוזה הצביעה על מטבע קצאל בן 25 הסנט, שעליו מתנוססת דמותה של אישה מסנטיאגו – סמל לרוח העקשנית של הכפר.
בית קברות ססגוני בסנטיאגו
אגם אטיטלן הוא יותר מיעד תיירותי – הוא שטיח חי של היסטוריה, תרבות וחוסן. דרך ההדרכה של רוזה והכנסת האורחים של המקומיים, נגענו בלבו של האזור הקסום הזה. בשובנו לבסיסנו בסנטה קרוז, קאסה וולדרס, חשבתי על החשיבות של תיירות תרבותית המכבדת ומעצימה קהילות מקומיות. בסן חואן וסנטיאגו, העבר וההווה מתקיימים בצוותא בחגיגה תוססת של חיים, המזכירה לנו את כוחה של המסורת ואת יופיו של הקשר האנושי.