• עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב. • התאמה: כל המשפחה. • קושי מסלול: קל מאוד. • אורך מסלול: שני קילומטרים • משך מסלול: כמה שרוצים • מפה: כל מפת כבישים של האזור (האזור אינו מופיע במפות סימון השבילים!) • הגעה מהמרכז: נוסעים לעבר ים המלח בכביש מס' 1, פונים בכביש מס' 90 צפונה (כביש עוקף יריחו). הפנייה השנייה ימינה (מזרחה), המשולטת בבירור, מובילה למנזר דיר חג'לה. במקום חנייה מסודרת. • מסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים. • בגן המנזר מסעדה קטנה. ניתן גם לשכור כאן שולחן לפיקניק בעלות של 50 ש"ח. • טלפון 02-9943038 אי שם בלב הבקעה הצחיחה, המשתרעת בין יריחו לירדן, מתנשאת כיפתו הכסופה של מנזר דיר חג'לה, המשמר את השם התנ"כי "בית חגלה", המוזכר בספר יהושע כנקודת הגבול המזרחית ביותר שבין נחלת יהודה לנחלת בנימין. הכיפה הבוהקת כמו קורצת לנו לבוא אליה והביקור אכן מומלץ.
המנזר טובל בירק המהווה ניגוד בולט לשממה המקיפה סביב. הוא נוסד במאה החמישית לספירה על ידי הירונימוס הקדוש, המוכר כמי שתרגם את התנ"ך ללטינית (תרגום הוולגטה). עם זאת מזוהה המקום יותר מכל עם גראסימוס הקדוש, נזיר המוכר כמי שכתב את הרגולה, תקנון מנזרי מדבר יהודה, וחולל לא מעט נסים בחייו. המנזר בנוי סביב חצר קסומה שממנה מתאפשרת הכניסה לקריפטה. על הקיר שמול פתח הכניסה לקריפטה ישנו ציור בו מופיעה מריה בסצנה נדירה – חולצת שד בעוד בנה יונק ממנה. על פי המסורת הנוצרית כאן חנתה המשפחה הקדושה עת שנמלטה מצרימה מפני הורדוס הזועם. נראה כי מתבקש לעשות את הקשר בין המסורת הגורסת שבני ישראל נכנסו לארץ המובטחת בנקודה סמוכה לבין נתיב ההימלטות של המשפחה מצרימה. בוודאי תבחינו שלמרגלות האיקונה המצוירת מונחות יציקות שעווה בדמות תינוקות, ידיים, זרועות ורגליים. כל אלו ווטיבים של עולי רגל שהונחו כסגולה לברכה ולהחלמת איברים. בארונות זכוכית ערומות גולגולות ועצמות של נזירים שנטבחו על ידי הפרסים בשנת 614 לספירה ובארון אחר מונחים שרידיהם של קורבנות רעש האדמה שהחריב את המנזר בשנת 1837. על אחד הקירות מצויר גראסימוס כשלצידו אריה. מסופר שמהיום בו שלף הנזיר קוץ מכרית רגלו של האריה, היה זה לבן לווייתו הצמוד. לאחר שטרף את חמורו הטיל עליו הנזיר את כל מלאכותיו של הקורבן ומסופר גם שכשגראסימוס הלך לעולמו רבץ האריה על קברו וסירב לאכול ולשתות עד שנפח נשמתו בצער. במעלה גרם המדרגות נמצאת הכנסייה. המבנה במקורו צלבני, אלא שהוא שופץ פעמיים רבות ונפגע גם לפני כמה שנים ברעש אדמה. בציורי הקיר בולטים נזירים חשובים בתולדות האזור, ביניהם אבטימיוס, נזירים פרושים יושבים על עמודים. ביניהם מוכר שמעון סטיליטיס שישב על עמוד משך 36 שנה. בחלקו התחתון של האיקונוסטאזיס, קיר האיקונות שנועד להסתיר את המזבח מעיני הקהל, מצוירות סצנות שונות מהברית הישנה, רובן קשורות לאזור; הימלטות לוט ובנותיו מסדום, כיבוש יריחו, יעקב נאבק במלאך, עליית אליהו השמיימה וכן קין והבל, שני האחים המסמלים אולי את המאבק התמידי בין נוודי המדבר לאנשי ארץ המזרע. לא מפתיע למצוא אותם כאן, בסמיכות לנהר הירדן המהווה את הגבול שבין חיי נדודים לבין תחום הארץ הנושבת. מהמנזר יוצאת דרך סלולה בשיפוע מתון מזרחה. ניתן ללכת בה ולהגיע עד ערוץ ציורי שבו שפעת עצי תמר. בצלע הדרומית המצוקית חצובים כוכי התבודדות מהתקופה הביזאנטית. בעבר נבע כאן עין חוגלה אלא שבינתיים, בגלל ירידת מפלס ים המלח והפן הביני של האזור, נקודת הנביעה זזה הרבה מזרחה. גם מבלי להיות נזיר אפשר לשבת תחת הדקלים או בסמוך לכוכי ההתבודדות ולספוג את אווירת המדבר ואת השקט הנפלא שסביב. מפת אזור דיר חג'לה  באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי |
