"אסיף, המרכז לתרבות אוכל בישראל", עוסק בחקר ובתיעוד תרבות האוכל המקומית על כל קהילותיה ממסורת ועד חדשנות. לצד מעדנייה ובית קפה המקדשים את המקומיות, מוצגות במקום תערוכות מתחלפות.
מתן שופן, איש תוכן קולינרי ועיתונאי, אצר את התערוכה בעקבות "סיר של בית – הרחק מהבית". זהו מיזם מטעם "אסיף" שחיבר בין הנשים המפונות החיות במלונות בעיר הכמהות לבשל לבין משפחות שפתחו את מטבחן וארחו אותן ליום בישולים.
הכמיהה לבית שנותר מאחור ובמיוחד המטבח והחסך בבישול ביתי חוזר כחוט השני בתיעוד ובסרטונים המביאים את סיפורן של חמש נשים ממשפחות המפונים המדברות בגוף ראשון מבשלות במטבח המארח ומייצגות את התחושות של עשרות אלפי נשים ומשפחות.
מיכל רוזניס חוקרת אוכל ודוקטורנטית לסוציולוגיה ליוותה את הנשים המתארחות והמארחות:" כשהתחילה המלחמה כולנו התחלנו לבשל הן בהסתגרות בבית וכמתנדבים שבשלו למשפחות ולחיילים. בחרתי לחקור את משמעויות הבישול הביתי. בעקבות פנייתו של מתן אוצר התערוכה ניהלה שיחות מרגשות עם הנשים שפונו למלונות עם משפחותיהן שספרו על הגעגועים למטבחים ולבישולים.
"הדבר הראשון שעשיתי היה להדליק את חמשת כירות הגז, לפרוץ בבכי משחרר ולחזור לבשל לילדים את המאכלים האהובים עליהם. התגעגעתי אפילו להדיח כלים". ספרה סיגל ממושב חוסן בגליל המערבי שחזרה לאחרונה הביתה.
"הדבר היחיד שהיה חסר לנו במלון היה המטבח" מספרת שושי שושן שנעקרה מביתה בקרית שמונה עם משפחתה וחיה מזה שנה במלון תל אביבי. בעקבות הבישול במטבח המארח אצל משפחת רוט, הבינה שעליה לחזור ולבשל אוכל של בית למשפחתה: "באישור המלון ,קניתי מקרר, כירה חשמלית וטוסטר אובן וחזרתי לבשל לבעלי ולילדים אוכל של בית, את הדגים שלי, המטבוחה שלי והקציצות שבתי אוהבת". "כשאני מבשלת אני חושבת על הבית שחסר לי מאד. אני אוהבת לאפות ומתגעגעת למכונת העוגיות שלי שטובלים בכוס תה ביתית בשבת כשחוזרים מבית הכנסת או בערב קריר.
"הכי מרגש היה לראות את הפנים של מירי מקרית שמונה שנכנסה לבית של חיה המארחת שלה וראיתי אור בעיניים ואפשר היה להרגיש שאבן נגולה מלבה". משתפת רוזניס "לרגע היא שוב הרגישה בבית ובתום יום ארוך של בישולים היא ארזה את כל המנות בקופסאות והגישה לנו כשהיא מסבירה שבשלה בשביל לבשל ולאו דווקא כדי לאכול".
את שרונה דהאן שחזרה לאחרונה לביתה בשדרות, אני פוגשת במטבח של אסיף כשהיא שוקדת על הכנת קציצות הדגים המפורסמות שלה בסיר ענק עם ירקות ותבלינים שצובעים את התבשיל בטעם של בית. פרוסת חלה טרייה מלווה את המנה שבא לטבול ישר בסיר ולהתענג.
הצנצנת החמישית
בשיחות שערכו תחקירני התערוכה, התברר כי התושבים שנעקרו מביתם חשו צורך להיאחז בחפץ ששימש אותם בשגרה עד ה-7 באוקטובר. בוויטרינות זכוכית במוזיאונים מוצגות בדרך כלל יצירות מופת יקרות ערך. בוויטרינה שבנו מעצבי התערוכה, מוצגים חפצים מהמטבח הביתי שנטלו עמם המפונים וקבלו משמעות חדשה בהקשר לאירועי השבעה באוקטובר. ערכם הרגשי רווי העצב, הכאב וזיכרון עולה על כל יצירה.
בין החפצים שנבחרו, קופסת העוגיות של האמן הרב תחומי חיים פרי ז"ל שנרצח בניר עוז, צנצנת עם שאריות מלפפונים חמוצים, האחרונה שנותרה מערב שמחת תורה שעות מספר לפני האירוע, מבין חמש צנצנות מלאות שנכבשו במטבח ונשמרו במקרר כעשרה חדשים, כרטיסיות מתכונים בכתב יד.
כשעדי ארזה את חייה עם המעבר לבית המלון, היא בחרה לקחת עימה לבית המלון את כוס הפורצלן הוותיקה שלה כדי שתרגיש קצת בבית כשהיא שותה את קפה הבוקר במלון. הכוס אינה הכוס המקורית שכן עדי לא הרפתה ממנה ולכן שחזרו כוס חלופית לתצוגה שראו חשיבות להציג את החוויה שלה.
האמן שאול כהן יצר כדורי בדולח ובמקום השלג במזכרת הפופולרית הנציח את הזיכרון הטראומטי. בכדור אחד הטביע סקוץ' כלים מוזהב ודימה קצף הסבון חזרו לחדר במלון עם תחושה שנרפאו לשעה קלה ובכדור אחר את מכונת העוגיות העשויה מפלסטיק.
שאול כהן – כדור בדולח סקוטץ'. צילום כפיר זיו.
מיזם "ערוגה של בית הרחק מהבית"
לגינה הוורטיקלית על גג הבניין נוספו לאחרונה, ערוגות ירקות ועשבי תיבול. מתכנני הגינה בחרו לתת ביטוי לחקלאים שהמלחמה פגעה ביכולתם לגדל ולשווק. "בקשנו מחקלאים מהצפון ועד הדרום לבחור גידול אחד שמדבר אל ליבם". כרוביות קטנות עטופות בעלים בערוגת הכרובית שהגיעו ממשק רגב ממעלה גמלה ועשב הלימון שהפועלים התאילנדים הנאמנים מגדלים וצורכים במשק חביביאן כבר צומח לגובה.
לפני שנפרדנו מהתערוכה המרגשת פתחו לנו שולחן בראנץ' מפואר בקפה אסיף ובו כיכבה הקובנה המופלאה של שוש יוספי מנתיב העשרה שנאפתה בסיר האלומיניום המסורתי. כשהמכסה הוסר והפכו את הסיר על הצלחת, התגלתה קובנה אוורירית במלוא תפארתה, בצענו וטבלנו אותה בסחוג הטרי ולרגע שכחנו מכל הדאגות, גם זה מה שאוכל יודע לעשות.
רבים מאזרחי שדרות שבו לאחרונה הביתה ברגשות מעורבים ותחושת ביטחון מעורערת בעוד תושבי הצפון חולמים על הרגע בו יתקבצו יחד סביב השולחן המשפחתי העמוס בכל טוב מעשה ידיה של אם המשפחה או אבי המשפחה הבשלן וניחוחות של תבשילים.
טעם האוכל לא יהיה שלם עד אשר גם החטופים והחיילים יזכו לשבת בצוותא סביב השולחן המשפחתי.
———
התמונה הפותחת: חיים פרי ז"ל – קופסת העוגיות. צילום כפיר זיו
אסיף, לילינבלום 28 תל אביב, הכניסה חופשית. סיור מודרך בהזמנה מראש