לפני הרבה שנים, מספרת האגדה, גר סיני זקן על צב ענק. כשהסיני מת, והוא בן כמה מאות שנים, הפך הצב לסלע. כשהרוסים האדומים השתלטו על מונגוליה בתחילת המאה העשרים, הם הפכו את אזור הסלע למקום הנופש של פעילי המפלגה, והכריזו עליו כפארק לאומי. לא פלא. פארק טרלז' (Gorkhi Terelj) הוא מקום של סלעים המתחפשים לכל צורה ודמות שעולות על הדעת – של מרבדי פריחה המשתוללת ופורצת מהאדמה בחודשי הקיץ, של סוסים וגרים (אוהלי נוודים מונגולים) ושל מקדש בודהיסטי חצוב בסלע.
למרות קרבתו היחסית למקום יישוב, כשבעים קילומטרים מצפון-מזרח לעיר הבירה אולן בטור, טרלז' הוא פארק של טבע, בלבו של רכס ההרים הנטי (Hentii). השלטונות, שהבינו את הצורך לשמר את הפארק בצורתו הטבעית, אבל גם את הפוטנציאל התיירותי הטמון בו, התירו להקים בשוליו כמה אתרי נופש. אבל במונגוליה כמו במונגוליה, הכבישים לרוב אינם כבישים, דרך של שבעים קילומטר נמשכת כמעט שעתיים, ואתר נופש זה לא מה שאתם חושבים.
חלק מהיזמים מנסים אמנם לשחק אותה סטייל שווייץ ומישהו הכשיר אפילו שטח המתיימר להיות מגרש גולף – אבל הלינה היא לרוב בגרים, את הצ'ימידנים של האורחים סוחבת עגלה הרתומה ליאק, השירותים והמקלחות הם ציבוריים  | | הלינה במחנה הגרים היא התנסות דה לוקס בחיי הנוודים של מונגוליה |
וה"רעפים" של בקתות האירוח המפוזרות פה ושם הם בעצם גגות פח גלי שנצבעו אדום.
צריך נעליים טובות וקצת כושר כדי לטפס על סלע הצב הענקי, אבל הנוף מלמעלה שווה את המאמץ. מזל שכל היופי הטבעי הזה נמצא במונגוליה; במערב בטח היו חונקים אותו כבר מזמן ברצועה של בתי מלון חמישה כוכבים וסוגרים עליו בבוטיקים ובחדרי מסאז'. כשהגענו לטרלז' אחרי כמה שבועות של טיול שטח ברכס הרי אלטאי שבמערב מונגוליה, כשחשבנו שכבר ראינו הכל, הפארק הזה הצליח להפתיע אותנו. הוא נראה כמו מגרש המשחקים המופלא של שולאם, המכשפה המונגולית מסיפורי הילדים, שכנראה כישפה בעלי חיים והפכה אותם לסלעי ענק דמיוניים. כשמגיעים למקום מרגישים מיד משיכה כמעט בלתי ניתנת לריסון לטפס על אותם סלעים-חיות ולמשש אותם מקרוב.
נפלא לעשות פה טרקים ברגל ולטפס על סלעים קירחים, ואפשר גם להסתלבט עם חכה ליד נחל. אבל אחת הדרכים הכי טובות והכי מונגוליות לחוות את טרלז', זה מגובה הסוס. הסוסים המונגולים הם גזע בפני עצמו, נמוכים יותר מסוסי המערב, אבל גם בלתי צפויים יותר ומומלץ לתת להם את הכבוד הראוי. במדינה שבה הילדים נולדים על אוכף ושבה הסוס הוא המלך, גם לרוכבים מנוסים אין על מי לעשות כאן רושם. את הפעלולים תשאירו למונגולים. כפי שלאסקימואים יש שורה שלמה של ביטויים לתיאור שלג, כך השפה המונגולית עשירה במלים שנועדו לתאר את צבעו המדויק של כל סוס וסוס. עלינו על סוס חום-ערמוני. לפנינו רכבו מדריך ושני צעירים מקומיים שהצטרפו לשיירת הרוכבים הזעירה. הם ישבו על הסוסים כדרך המונגולים, גופם מוטה מעט הצדה. השירים האטיים שפיזמו נמסכו בגוני ההרים, בנופי הערבה, בצניפות הסוסים ובטבע הבלתי מופרע מסביב, ועשו לנו נזילות בלב. הגשם הדקיק שהתחיל לזרזף והרוח שנשבה בעקבותיו לא עשו שום רושם על הרוכבים המונגולים ועל סוסיהם. המשכנו לרכוב בין עצים ובין סלעים ועצרנו באחו פורח. הסוסים, שהתכסו בזיעה, נזקקו למנוחה ואנחנו רבצנו בין הפרחים וספרנו עננים.
 |  |  |  | | נפלא לעשות פה טרקים ברגל ולטפס על סלעים קירחים, ואפשר גם להסתלבט עם חכה ליד נחל. אבל אחת הדרכים הכי טובות והכי מונגוליות לחוות את טרלז', זה מגובה הסוס |
כמו ריצ'רד גיר
אל מקדש המדיטציה הבודהיסטי, ארייבאל (Ariyabal), שבצדו האחר של הפארק, כבר צעדנו ברגל. כמו רוב המנזרים הבודהיסטים במונגוליה, הוא נהרס כמעט כליל בזמן שהקומוניסטים שלטו כאן והחל להיבנות מחדש לפני ארבע שנים. בדרך העולה אל המקדש חולפים על פני בודהה ושניים מתלמידיו החצובים כפי שלאסקימואים יש שורה שלמה של ביטויים לתיאור שלג, כך השפה המונגולית עשירה במלים שנועדו לתאר את צבעו המדויק של כל סוס וסוס |
בסלע, וחוצים גשרון חבלים ציורי הנמתח מעל נחל. מטפסים עוד כמה מדרגות ומגיעים אל אכסדרה אופיינית עם גלגלי תפילה טיבטיים. הנוף הנשקף מחלונות המקדש כמו לקוח מספר אגדות. משם, מלמעלה, סלע הצב האימתני מזכיר דווקא איבר גברי. מי שמחפש חוויה רוחנית יותר, מוזמן לשקוע בקריאת מימרות בודהיסטיות ועצות לחיים נכונים וטובים, המוצגות (גם באנגלית משעשעת) על גבי קלפי נייר בוויטרינות הזכוכית שבמקדש. כמו נזירים אחרים בחלק הבודהיסטי של העולם, גם פרח הנזירים בגלימת הבורדו שמשמש במקום מתפרנס בעיקר מתרומות.
קל לדמיין את ריצ'רד גיר עושה פה מדיטציה (הוא אכן ביקר כאן) ואת ג'וליה רוברטס, שעשתה את כל הדרך מהוליווד למונגוליה ועטתה על עצמה דל (dell, גלימה מונגולית מסורתית) לכבוד סרט שבו גילמה גיבורה מונגולית. גם מפיק סרטים רוסי חשב שטרלז' מהווה אתר מעולה לסרט, ובעת ביקורנו שהה במקום גם צוות הפקה רוסי-מונגולי, שהיה עסוק בהקמת כמה מגדלי עץ גבוהים במיוחד –  | | הנוף הנשקף מהמקדש הבודהיסטי ארייבאל |
תפאורה לסרט על חייו של ג'ינגיס חאן. המונגולים אוהבים להתרפק על הגיבור המונגולי האגדי, שליטה של האימפריה הגדולה בכל הזמנים, שעל פי הידוע נולד במרחק של כמאה קילומטרים מזרחית מכאן.
הלינה במחנה הגרים היא התנסות דה לוקס בחיי הנוודים של מונגוליה. גר הוא מבנה מעוגל הנשען על לבידי עץ, שעליהם מתוחות יריעות של לבד ובדי קנבס לבנים כשלג. מרחוק בוהקים הגרים כמו פטריות שמפיניון לבנות. במרכז כל גר ניצב תנור מברזל יצוק, עם ארובה שחורה המזדקרת מתוך פתח עגול ב"תקרה". התנור מוסק בשברי עצים ובגללים, והוא מרכז החיים של הגר, אמצעי החימום היחיד. בכירה שמעליו מבשלים את כל הארוחות, מרתיחים את החלב ומכינים צה – תה מונגולי מסורתי עם חלב סוסות ומלח.
הגרים במחנה התיירים בנויים בדיוק כמו הגרים המסורתיים של המקומיים. אבל במקום לאכול בשר בלול באורז מקערה משותפת אחת המונחת על רצפת הגר, התיירים אוכלים בחדר אוכל ליד שולחנות, ואת הצרכים עושים בשירותים משותפים עם מים זורמים, במקום בין סלעים בטבע. פארק טרלז' במפת מונגוליה: |
