מוזמביק – היכרות ראשונה

מוזמביק נמצאת בין שניים מהיעדים הכי מוכרים ומתוירים באפריקה – טנזניה ודרום אפריקה, והאי המרתק מדגסקר נמצא מול חופיה, ועם זאת רק מטיילים מעטים מגיעים אליה, וחבל. למוזמביק יש יותר מ-2,500 ק"מ של חופים, רובם המכריע בתוליים ולא מפותחים, עם חול לבן, דקלים ומים צלולים שבהם שוחים דולפינים ולווייתנים ויש גם שוניות אלמוגים יפות ושלל דגים צבעוניים. ברצועות החוף המפותחות, רובן בדרום המדינה, יש מלונות מצוינים ולודג'ים ברמה גבוהה, אידיאלי לחופשה רגועה ליד הים. אבל לא רק חופים נהדרים יש במוזמביק, הטיול כאן מפגיש עם תרבות מרתקת המערבת סממנים אפריקאים ופורטוגלים (מוזמביק היתה מושבה פורטוגלית עד אמצע שנות ה-70), יש אפשרויות לטרקים רגליים במערב המדינה ולספארי בשמורות טבע שבהן אפשר לראות פילים, אריות, זברות, אנטילופות ומינים רבים של ציפורים.

כפר במערב מוזמביק. מזרח המדינה מציע חופים נהדרים, במרכז ובמערב יש הרים ונופים בראשתיים

אם הכל כל כך יפה וטוב, למה מטיילים מעטים מגיעים למוזמביק? למעשה, חוץ מאשר למלוואי, השכנה מצפון-מערב, למוזמביק מגיעים הכי מעט תיירים מכל המדינות השכנות לה. הסיבה העיקרית לכך היא מלחמת האזרחים העקובה מדם, שהשתוללה במדינה במשך 15 שנים, מ-1977, כשנתיים לאחר קבלת העצמאות מפורטוגל, ועד 1992. בתקופת המלחמה פסק כליל זרם התיירים למוזמביק וכל מאמצי שימור הטבע ופיתוח התשתיות נעצרו. לקראת סוף שנות התשעים המצב החל להשתפר וכיום תיירות מהווה חלק חשוב מכלכלת המדינה, אך עדיין מוזמביק לא עלתה על מפת המטיילים. הדבר מבטיח שלא תיתקלו כאן בגדודי תיירים ושתוכלו ליהנות ממנעמי הטבע והתרבות בשלווה וברוגע.

סירת דייגים סמוך לאי באזארוטו

הנה הצעות לכמה דברים שאפשר לראות ולעשות במוזמביק:

חופים
מוזמביק גובלת לכל אורכה במזרח עם האוקיינוס ההודי ויש לה מעל 2,500 ק"מ של חופים, רובם הגדול לא מפותחים. לשם השוואה, בישראל יש 190 ק"מ של חופים לאורך הים התיכון, והגישה לרבים מהם חסומה על ידי בנייה, מפעלי תעשייה או מחנות צבא. לא תתקלו בבעיה דומה במוזמביק – מלבד כמה ערים לא גדולות ועיר הבירה, מפוטו (Maputo) שנמצאת ליד הים, אפשר לטייל כאן לאורך מאות קילומטרים של חופים בתוליים, שכמו נלקחו מתוך גלויה מצועצעת, עם חול לבן, לגונות שלוות, מפרצים קטנים ואתרי צלילה מצוינים. המים כאן צלולים מאוד, כך שגם מי שאינו צולל למעמקים יכול לראות בקלות את המראות היפים שמתחת למים, בעזרת מסכה ושנורקל ואפשר לשחות ולצלול כאן כל השנה – הקיץ טמפרטורת המים מגיעה ל-30 מעלות ואילו בחורף היא כמעט שאינה יורדת מתחת 20 מעלות. מלבד דגי השונית, תוכלו לשחות, לצלול או לשוט בסירה לצדם של כרישים, דולפינים, מנטות, צבי ים ויצורים ימיים גדולים נוספים.

החופים המפותחים יותר נמצאים בדרום המדינה, בצפון כמעט שלא נתקלים בתיירים 

באופן כללי, רוב אזורי החופים המפותחים יותר נמצאים בדרום המדינה. באזור מפוטו (Maputo), בירת מוזמביק, יש כאן חופים עם גלים גבוהים שמושכים אליהם גולשים. חופים פופולריים יש גם במחוז גאזה (Gaza), מצפון למפוטו. מחסום שוניות משמש כאן מעצור טבעי לגלים הגבוהים ובזמן השפל אפשר לראות את התושבים המקומיים מלקטים רכיכות ימיות. עוד חופים יפים במיוחד הם חוף זאוואלה (Zavala) ומפרץ הקוקוסים (Baía dos Cocos) הנמצאים במחוז איניאמבנה (Inhambana) בדרום המדינה. במחוז זמבזיה (Zambezia) הצפוני תמצאו את חוף Praia de Zalala, עם חול לבן ועצי קזוארינה ואת חוף Praia de Pebane היפה – אל שני החופים הללו אפשר להגיע בקלות מהעיר Quelimane.

נשים מקומיות מטיילות לאורך החוף. במוזמביק יש שילוב מרתק בין תרבות אפריקאית ופורטוגלית

איים
את החלום לנפוש על אי קטן באוקיינוס ההודי, עם חופים מופלאים וים חלק כראי מנוקד בסירות דאו מסורתיות, אפשר להגשים בבאזארוטו (Bazaruto), ארכיפלג בן שישה איים הנמצאים כמה עשרות קילומטרים ממזרח לחופי מוזמביק, מול העיר וילנקולוס (Vilanculos). האיים הם חלק משמורת טבע הכוללת עולם חי עשיר, מעל המים ומתחתם – מינים רבים של ציפורים, אנטילופות, צבי ים, דולפינים, כרישים לווייתניים, מנטות ועוד. ארבעת האיים המרכזיים בארכיפלג הם באזארוטו, בנגורה, מגרוקה וסנטה קרולינה, המכונה "אי גן עדן" (Paradise Island) בשל יופיו הרב. באיים יש מלונות ולודג'ים המציעים וילות ובקתות על קו המים עם כל הפינוקים המצופים מחופשה טרופית ונופים שיגרמו לכם להחסיר פעימה. רבות מהאטרקציות באיים קשורות כמובן לפעילויות ימיות, בהן צלילה, שנורקלינג, ספורט ימי והפלגות.

חוף באי באזארוטו

צפונה מאיי באזארוטו, סמוך מאוד ליבשה מול העיר לומבו (Lumbo) נמצא האי מוזמביק, שלמרות גודלו הזעיר (1.5 קמ"ר בסך הכל) היה לו תפקיד מרכזי בהיסטוריה המקומית. האי שימש כנמל חשוב עוד בתקופה המוסלמית, לפני הגעת הפורטוגלים לכאן, ומאוחר יותר הוא הוכתר כבירת המושבה הפורטוגזית במוזמביק. לאורך מאות שנים, עד פתיחת תעלת סואץ, בנמל של האי מוזמביק עגנו אניות סוחר רבות כאן בדרכן בין אירופה לאסיה, נושאות מטענים יקרי ערך כמו זהב, שנהב ותבלינים. האי הקטנטן מכיל שני חלקים שונים בתכלית: בצפון נמצאת "עיר האבן", שמכילה בתי אבן בני מאות שנים, בדרום נמצאת "עיר הקנים", אזור צפוף של בקתות קנים, שהשיטוט ביניהן מפגיש עם התושבים המקומיים עוסקים במלאכות יום-יומיות. באי יש מבצר,Fortaleza de São Sebastião, כנסיות, מסגדים ואפילו מקדש הינדי. אל האי מוזמביק אפשר להגיע בסירה או דרך גשר צר וארוך מאוד (כמעט ארבעה קילומטרים), המחבר את האי עם היבשה והמעבר בו מותר רק לכלי רכב פרטיים.

הגשר המחבר את האי מוזמביק עם היבשה

בצפון-מזרח המדינה, סמוך לעיר פמבה (Pemba), נמצא ארכיפלג קירימבאס (Quirimbas) הכולל יותר מ-30 איים ואיונים, שהצפוניים בהם נמצאים סמוך לגבול עם טנזניה. האיים הם חלק משמורת קירימבאס, שרוב שטחה נמצא ביבשה, והם נחשבים לגן עדן לצוללים. טיול כאן מעלה זיכרונות מהעבר, עת האיים היו אזור סחר חשוב, ואפשר לראות באחדים מהם מבצרים ובתי מידות שידעו ימים יפים יותר. באי איבו (Ibo), אחד היפים בארכיפלג, פועלים אומני כסף רבים וזאת הזדמנות לרכוש מזכרות ותכשיטים. באיבו יש גם מוזיאון מרתק המביא את סיפורה של התרבות המקומית.

אחד האיים בארכיפלג קירימבאס. מעל 30 איים ואיונים הפזורים באוקיינוס ההודי בצפון מוזמביק

שמורות טבע
במוזמביק יש 12 שמורות טבע, הפזורות במקומות שונים ברחבי המדינה – שש מהן נמצאות במזרח, סמוך לים והן כוללות אזורים ימיים לצד חלקים יבשתיים, השש הנוספות נמצאות במרכז המדינה ובמערבה. חשוב לדעת שבשונה מקניה, טנזניה ודרום אפריקה, שם טיולי ספארי מפותחים מאוד ויש תשתיות מסודרות ונוחות, השמורות במוזמביק, בעיקר אלו הרחוקות מהחוף, בתוליות מאוד, עם דרכים משובשות שעבירות רק לרכבי 4X4 ובחלקן אין סידורי לינה מאורגנים (אבל אפשר לישון במחנה קמפינג). גם כמות בעלי החיים בחלק מהשמורות אינה מרשימה כמו בטנזניה השכנה, אבל חווית הספארי בשמורות של מוזמביק ראשונית ומרגשת. הביקור בשמורות מומלץ בעונה היבשה, בין אפריל לאוקטובר.

שקיעה מעל אגם ניאסה

שמורת ניאסה (Niassa Reserve), השמורה הגדולה במדינה, משתרעת על שטח של 42,000 קמ"ר ונושקת לגבול עם טנזניה. למעשה, היא חלק מאזור שימור משותף עם שמורת סלוס בדרום טנזניה – כחלק מפרויקט פארקים של שלום שאפשר למצוא בעוד אזורי גבול בעולם. ההגעה לכאן לא פשוטה, אבל מה שמצפה למטיילים שווה את המאמץ: זהו אחד מהאזורים הפראיים והלא מפותחים האחרונים שנותרו במזרח אפריקה עם נופים קסומים במיוחד והרבה מאוד בעלי חיים. בין השאר, יש כאן אוכלוסייה גדולה במיוחד של פילים (יותר מ-10,000) וכמאתיים זאבים טלואים, המכונים גם כלבי בר אפריקאים, הנמצאים בסכנת הכחדה. עוד בשטח השמורה: אריות, נמרים, זברות ואנטילופות. בשטח השמורה, על גדות אגם ניאסה, יש לודג' רומנטי ויפה, Nkwichi Lodge. פרטים על השמורה תמצאו באתר האינטרנט

מנופי שמורת ניאסה, השמורה הגדולה במוזמביק, הנושקת לגבול עם טנזניה

השמורה השנייה בגודלה במוזמביק, שמורת לימפופו (Limpopo), נמצאת בדרום-מערב, סמוך לגבול עם דרום אפריקה – מעבר לגבול נמצא קרוגר פארק המפורסם, ואפשר לשלב ביקור בשניהם. אפשר לצפות כאן ב"חמשת הגדולים": אריות, פילים, קרנפים, תאואים אפריקאים ונמרים. עוד בשמורה: היפופוטמים, תנינים, זברות, אימפלות, חזירי בר ומינים רבים של ציפורים. מעבר לטיול ספארי ברכב 4X4 (באופן עצמאי או בסיור מאורגן) ויש גם אפשרויות נוספות, כמו טיול-שייט בקאנו וטיולים רגליים מודרכים. בשטח השמורה יש שבעה כפרים שתושביהם עוסקים בגידול צאן ובעיבוד שדות חקלאיים ומרתק לבקר בהם כחלק מהטיול כאן. באשר ללינה – יש כאן כמה מחנות קמפינג, מומלץ בחום להביא אתכם אוהל ושקי שינה ולא להסתמך על מה שתוכלו לקבל בשטח. מידע נוסף על טיול בלימפופו תמצאו באתר האינטרנט. 

פיל בשמורת לימפופו. אפשר לשלב ביקור בשמורה הזאת ובפארק קרוגר הנושק לה מעבר לגבול, בדרום אפריקה