ביקור במוזיאון מרחיב את הדעת, פותח אופקים חדשים ופעמים רבות גם מהנה, אבל לרוב הוא כרוך בתשלום. לכן משמח לדעת שברחבי הארץ פזורים לא מעט מוזיאונים מצוינים שהכניסה אליהם חופשית. הנה כמה מוזיאונים כאלה: לקריאה נוספת: מוזיאון הכט, חיפהמוזיאון הכט ששוכן באוניברסיטת חיפה נחנך בשנת 1984 ביוזמתו של ד"ר ראובן הכט, מייסד ממגורות דגון בחיפה וממייסדי חבר הנאמנים של האוניברסיטה. ד"ר הכט שהיה מסור לרעיון הציוני, האמין שהארכיאולוגיה היא אחד הביטויים החשובים של הציונות, וכי הממצאים הקדומים הם הוכחה לקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. מסיבה זו מתמקד האוסף בממצאים המייצגים את התקופות שיש להן משמעות היסטורית מיוחדת בתולדות עם ישראל, למן התקופה הכנענית ועד לשלהי התקופה הביזנטית. בין תצוגות הקבע במוזיאון יש תצוגה המוקדשת לפניקים בחוף הצפוני של ארץ ישראל בתקופת המקרא, בה אפשר ללמוד על תרומתם של הפניקים לפיתוח האדריכלות, הסחר הימי והכתב. תצוגה נוספת מוקדשת לתעשיות ומלאכות קדומות, בה אפשר ללמוד על תהליכי ייצור קדומים בעץ, אבן, מתכת, פסיפס וזכוכית וכן על מלאכת הכתב ומלאכת הרופא. באחד מחדרי המוזיאון מוצגת ספינת סוחר עתיקה מהמאה ה-5 לפנה"ס שנתגלתה מול חוף קיבוץ מעגן מיכאל, על המטען שבה. בנוסף לאגף הארכיאולוגי יש גם אגף שמוקדש לאמנות, ובו יצירות המייצגות זרמים שונים באמנות המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, בעיקר האימפרסיוניזם והאסכולה היהודית של פריס. עם הציירים החשובים המוצגים באוסף נמנים: מאנה, מונה, פיסארו, מודליאני, סוטין ושטרוק. איפה? אוניברסיטת חיפה, חיפה. טלפון: 04-8240308, אתר אינטרנט
מוזיאוני ראלי בקיסריהשני המוזיאונים של הארי רקנאטי בקיסריה הם הפתעה גדולה לכל חובבי האמנות והארכיטקטורה, אך ההנאה בהם מובטחת גם למי שאינו חובב אמנות מושבע. המבנים המרשימים והגנים היפים שסובבים את המוזיאונים הופכים אותם ליעד אידיאלי לבילוי תרבותי נעים, בחינם. במתחם שני מוזיאונים. מוזיאון ראלי 1, הוותיק יותר, נפתח לקהל הרחב ב-1993. המוזיאון, שממוקם בלב גן פסלים יפהפה, נראה כבית אחוזה קולוניאלי. במוזיאון יש חמישה אולמות עם חצרות פנימיות בצורת מתומנים, ובמרכז כל חצר יש מזרקה. במוזיאון יש תצוגה של אמנות לטינו-אמריקאית מודרנית, בעיקר סוריאליזם לטינו-אמריקאי. בקומה השנייה של המוזיאון יש אוסף של 40 פסלים מקוריים של סלבדור דאלי. באחד האולמות מוצגות התערוכה הארכיאולוגית "חלומו של הורדוס" שמתארת את קיסריה לתקופותיה ומשתלבת היטב עם הסיור באתר העתיקות של קיסריה שכדאי לערוך לפני או אחרי הביקור במוזיאון. יצירה במוזיאון ראלי. הפתעה לחובבי אמנות | הצילום באדיבות מוזיאון ראלי מוזיאון ראלי 2, שנקרא "זיכרון ספרד", נפתח במרץ 2007. המבנה בן ארבע הקומות מוקדש לאמנות קלאסית ולהנצחת תור הזהב של גדולי יהדות ספרד. במוזיאון מוצגים ציורים קלאסיים מקוריים מהמאות ה- 16 עד ה-18 העוסקים בנושאים מהתנ"ך. בקומה התחתונה יש קיר המוקדש כולו לנושא גירוש ספרד. גולת הכותרת היא החצר הגדולה שבכניסה למוזיאון, שבנויה בהשראת החצר של ארמון אלהמברה בגרנדה. בחצר יש מזרקות יפות, בהן מזרקת 12 האריות, וכן פסלי שיש של הבולטים ביהודי ספרד ופסלי שיש של האישים שתרמו להקמת מדינת ישראל. המוטו של המוזיאון הוא ש"מטרת האמנות – הנאה". כחלק מהאידיאולוגיה הזו, שנועדה לקרב את האמנות לקהל הרחב, לא גובים תשלום בכניסה; אין קפיטריה, חנות מזכרות, או כל פעילות מסחרית אחרת; והיצירות מוצגות ללא תיווך או התערבות חיצונית (ולכן לא מתקיימים סיורים מודרכים ואין עזרים אודיו-ויזואליים. בית טיכו, ירושליםבית טיכו הוא אחד הבתים הראשונים בירושלים שהוקמו מחוץ לחומות. בית האבן היפה בן שלוש הקומות ידע הרבה תהפוכות. הבית נבנה במחצית השנייה של המאה ה-19 על ידי הגא רשיד נשאשיבי, ערבי אמיד, ונודע אז בשם "טירת רשיד". כעבור חמש שנים שכר אותו סוחר העתיקות מוזס וילהלם שפירא, יהודי מומר שלימים נודע כזייפן עתיקות ועמד במרכזה של פרשיית זיוף בינלאומית שזעזעה את עולם הארכאולוגיה. שפירא התגורר בבית עם אשתו ובנותיו עד התאבדותו בשנת 1884. אחריו אכלסו את הבית מספר דיירים, ביניהם כמה מהדמויות המוכרות בירושלים של אותם ימים. לבסוף נרכש הבית על ידי רופא העיניים ד"ר אברהם אלברט טיכו ורעייתו הציירת אנה טיכו, שעלו מווינה. אלברט היה לרופא עיניים מפורסם ששמו נודע למרחוק, ואנה, שהיתה הסייעת שלו, ציירה את נופי ירושלים ואנשיה. במהלך השנים הבית שימש מקום מפגש לסופרים, אמנים, אנשי רוח ואינטלקטואלים. ד"ר טיכו נפטר ב-1960, אנה המשיכה לחיות בבית עד 1980 ובצוואתה הותירה את הבית, על אוסף האמנות שלו, לתושבי ירושלים. המוזיאון נפתח ב-1984 ומהווה שלוחה של מוזיאון ישראל. בנוסף למאות מציוריה של טיכו, שהוכתרה ב-1980 ככלת פרס ישראל כהוקרה על אמנותה, מוצגות במקום תערוכות מתחלפות. את הבית הנאה מקיף גן יפה והמקום מהווה פיסה קטנה של שלווה ורוגע באמצע העיר.
מוזיאון רוקפלר, ירושליםמוזיאון ארכיאולוגי עשיר ומרתק שנבנה על ידי ממשלת המנדט הבריטי במימונו של המיליונר האמריקאי ג'ון רוקפלר. המוזיאון, ששוכן במזרח ירושלים, נמצא בניהולו של מוזיאון ישראל. המוזיאון שוכן במבנה מרשים שלו חצר פנימית יפה, בסגנון האדריכלות המוסלמית בספרד. במוזיאון מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים חשובים רבים מאזור ירושלים וארץ ישראל כולה. כמה מהממצאים הבולטים כוללים את עצמות האדם הקדמון ממערות האדם, תכשיטי הזהב שנתגלו בתל אל-עג'ול ובבית שמש, אוצר שנהבי מגידו, מכתבי לכיש, תבליטי הסטוקו מן הארמון האומיי מח'רבת מפג'ר שליד יריחו, ספיני עץ אומיים מהר הבית ומשקופי אבן מגולפים מן התקופה הצלבנית מכנסיית הקבר. החצר המרכזית נבנתה (בדומה לחצר של מוזיאון ראלי) בהשראת החצר של ארמון אלהמברה. החצר בנויה משלושה מפלסים מדורגים ויש בה בריכת נוי מלבנית עם חבצלות מים ודגי זהב. בחצר מוצבים מוצגים גדולים כמו סרקופגים מעוטרים.
יד ושם, ירושליםהמוזיאון, שהוא אתר ההנצחה המרכזי של השואה בישראל, הוא אתר חובה לכל יהודי, ולכן טוב עשו כשהחליטו לאפשר את הכניסה לכולם ללא תשלום. ב-2005, לאחר תהליך בנייה שנמשך 10 שנים, נפתח המוזיאון החדש, שהחליף את המוזיאון הישן שפעל באותו מקום, על הר הזיכרון בירושלים. את המבנה החדש, דמוי המנסרה, תכנן האדריכל משה ספדיה. המוזיאון משתרע על שטח של כ-4,200 מטר מרובע, ורובו בנוי מתחת לפני הקרקע. יש בו עשרה אולמות תצוגה, שכל אחד מהם מציג פרק מתקופת השואה באמצעות חפצים מקוריים, מסמכים, עדויות, תמונות, סרטים, יומנים, מכתבים ויצירות אמנות. דרך כל אלה ניתן להתחבר לסיפור האישי של הקורבנות. אוהל יזכור שבמתחם המוזיאון הוא מבנה בטון שבמרכזו דולקת תמיד אש הזיכרון ועל קרקעיתו מוטבעים שמותיהם של 22 מחנות ההשמדה, גאיות הריגה ומחנות מעבר. מתחת לרצפתו טמון אפר נספים שהובא ממחנות המוות. אתר מרגש נוסף הוא יד לילד, אתר הנצחה וזיכרון לילדים שנספו בשואה. פנים המבנה הוא חלל חשוך שההולך בתוכו רואה נרות דולקים המשתקפים במאות במראות שבורות שעל הקיר לזכרם של הילדים שנרצחו. שמות הילדים, גילם וארצות מולדתם מוקראים ברקע מפי קריינים. אנדרטת הקרון במוזיאון יד ושם | צילום: שאטרסטוק עוד במוזיאון: היכל השמות, בו מונצחים שמותיהם של כארבעה מיליון מקורבנות השואה; מוזיאון לאמנות השואה; אנדרטת הקרון, קרון רכבת גרמני ששימש להובלת יהודים למחנות ההשמדה; שחזור של רחוב בגטו ורשה ועוד. לצד המוזיאונים הגדולים לאמנות ולארכיאולוגיה, יש גם מוזיאונים קטנים ומקסימים שמהווים לעיתים קרובות שיגעון של איש אחד. הנה כמה דוגמאות: מוזיאון המכוניות על שם קרן סהר, קיבוץ איילאורי סהר, אספן מכוניות נלהב, פתח בשנת 2000 את האוסף שלו כמוזיאון לקהל הרחב, לזכרה של בתו האהובה קרן שנפטרה ב-1989, בגיל 18. מרבית המכוניות במוזיאון הן מכוניות אנגליות משנות ה-30 ועד שנות ה-50. הדגם הבולט ביותר במוזיאון הוא מוריס 8 , אשר ניתן לעקוב אחר שינויי התפתחותו במהלל השנים. יש גם דגמים נוספים כמו דה שבו, הילמן ויגואר. במקום יש גם בית מלאכה בו משפץ אורי מכוניות ישנות, וניתן לראות את המכוניות בשלבי עבודה שונים. המוזיאון פתוח רק בשבת בשעות 14:00-10:00, כדאי להתקשר מראש ולוודא. איפה? קיבוץ אייל, טלפון: 09-7493628, אתר אינטרנט
מוזיאון הרכב ההיסטורי של אגדהביקור במוזיאון הרכב ההיסטורי של אגד יסב הנאה רבה לילדים חובבי כלי תחבורה ולמבוגרים נוסטלגיים כאחד. במוזיאון מוצגים למעלה משמונים אוטובוסים ורכבי שירות שיו בשירות אגד משנות השלושים של המאה הקודמת ועד ימינו. בין היתר אפשר לראות שם את הפורד טפלה (סיר ביידיש), שנסע בשנות ה-30 בין המושבות ושימש גם להובלת ביצים, כדי חלב, תרנגולות וירקות; את אוטובוס 2094 שהותקף בצומת נחלים למחרת ההצבעה של כ"ט נבובמבר ואת האוטובוס הראשון שנסע לסנטה קטרינה לאחר מלחמת ששת הימים. האוטובוסים שופצו ושוחזרו עד הפרט האחרון, כולל תיק הנהג, פורט הכסף, מנקב הכרטיסיות והחוטים שבהם היה צריך למשוך על מנת לצלצל בפעמון. כל אלה יעלו חיוך גדול על פני ההורים בזמן שהילדים נהנים לשבת על כסא הנהג ולסובב את ההגה. איפה? רחוב משה דיין, חולון. טלפון: 03-914236, אתר אינטרנט. שימו לב: פתוח בימי שישי 12:00-8:00, בשאר השבוע – לקבוצות, בתיאום מראש בלבד. שימו לב: ייתכן וחלק מהמוזיאונים יהיו סגורים בשל המצב הבטחוני. התעדכנו בטלפון או באתרי המוזיאונים לפני הביקור. |