מדריד: סיור רגלי בעיר

המטייל במדריד אינו זקוק לרכב פרטי אלא לכושר גופני סביר לכיבוש רגלי של הבירה הספרדית. מי שמתעייף יכול תמיד לבחור בתחבורה הציבורית, במיוחד במטרו, הרכבת התחתית שנחשבת כוותיקה ביותר באירופה, אך בהחלט יעילה ומסועפת. מי שממש ממהר יכול גם להצטרף לסיור מודרך באוטובוס קומתיים שיוצא מכמה מוקדים מרכזיים בעיר cשני מסלולים אלטרנטיביים: מדריד הקלאסית ומדריד המודרנית, חופשי לבעלי Madridcard.

אחרי תנופת הבנייה של המאה ה-18 וה-19, שנותנת את אותותיה בנוף העירוני שנראה לעין כיום, מדריד שקעה בתרדמה זמנית. בעקבות מלחמת העולם השנייה מדריד עברה תהליך התפתחות מואץ מחודש, והפכה אחרי מותו של גנרל פרנקו, ב-1975, גם לבירת הבילויים הספרדית, עם חיי לילה תוססים וססגוניים. אך עד היום אפשר לחוש את האווירה של מדריד הישנה בסמטאות המפותלות, במיוחד באזור שסביב לכיכר מאיור.

כיכר מאיור Plaza Mayor
כבר בתקופה שקדמה להקמתה של מדריד כעיר הבירה של ספרד, שימשה כיכר מאיור כשוק לסוחרים. מיקומה מחוץ לחומות המבצר הפכה אותה, במונחים שלנו, לדיוטי פרי אחד הגדול, כיוון שהסוחרים לא חויבו בתשלום מיסים שהיו נהוגים בתוך החומות. כיכר מאיור שמשה לצרכים מגוונים: בימים רגילים התקיים כאן השוק המרכזי, ובימים מיוחדים הצגות תיאטרון או לחילופין הוצאות להורג בתקופת האינקוויזיציה. בין לבין נערכו מלחמות שוורים. המבנים מסביב לכיכר הם של אזרחים מן השורה, אבל כאשר נערכו בכיכר אירועים מן הסוג המתואר לעיל, הם נאלצו לפנות את מרפסות ביתם לטובת בני האצולה ולרדת לכיכר כדי לצפות במופע יחד עם שאר פשוטי העם. הכיכר, בצורתה הנוכחית, הוקמה ב-1617, על ידי המלך פיליפ ה-3, בלב האזור ההבסבורגי ומהווה גם כיום מקום מרכזי בעיר.

בגלל שריפות רבות שינתה הכיכר את חזותה במשך השנים. המראה הנוכחי הוא מן המאה ה-18. שימו לב: סגנון הבנייה של החזיתות הפונות אל הכיכר הוא אחיד, בעוד שעורף הבתים מעיד עדיין על סגנונות הבנייה השונים מן המאות הקודמות שעברו על הכיכר. אחראי לשיקום במאה ה-18 לסגנון הבנייה האחיד של חזית הכיכר הוא אותו אדריכל Villanueva, שתכנון גם את המבנה של מוזיאון הפראדו.

כיכר מאיור. הבתים הפונים לכיכר בנויים כולם בסגנון אחיד

למרות שכיכר מאיור גדוש במסעדות טאפס ובארים, לא מומלץ לסעוד שבכיכר. המחירים בשמיים. הסמטאות הסמוכות יפהפיות, מצויות במרחק מטרים בודדים בלבד מן הכיכר ואפשר למצוא בהן ארוחה או קפה בחצי מחיר. תשוטטו כמה שעות בסמטאות הקטנות והכיכרות הציוריים שבאזור מדרום מערבה לכיכר מיאור, ותגלו את מדריד של פעם וגם מסעדות קטנות ובתי קפה רבים. בקיצור, תחוו את מדריד של המדרידים. תוכלו לבקר, למשל, במסעדת Botin, המוגדרת על פי ספר השיאים של גינס כמסעדה העתיקה ביותר בעולם. המסעדה פעילה ברציפות מאז שנת  1725והיא ממוקמת בבניין משנת 1590 (כתובת: 17  Calle de Cuchilleros, אתר אינטרנט, מנות הבית – 36 יורו לסועד).

ב- La Latina, אזור הכיכרות והמסעדות, אפשר לשבת באחת מאינספור המסעדות ובתי הקפה הקטנים ולראות את תושבי מדריד עושים מה שהם הכי אוהבים – בילוי על כוס בירה קרה ומנת טאפס גדושה. זהו אכן האזור המומלץ לטעימות טאפס. האזור תוסס במיוחד בסופי השבוע ובערבים. יש בו חמש כיכרות, כאשר הגדולות מביניהן הן Plaza de la Paja ו-Plaza de la Cebada. מלבדן ישנן עוד שלוש כיכרות קטנות יותר: Plaza de los Carros, Plaza del Humilladero ו-Plaza de los Moros. מי שרוצה ארוחת צהריים יוקרתית יסעד (במחירים, שגם הם בהחלט יוקרתיים), במסעדה Naia (כתובת: Plaza de la Paja  מס' 3, טלפון: 91-3662783, אתר אינטרנט).

ארמון המלך Palacio Real
הארמון הוקם במקום שבו החלה ההיסטוריה של מדריד, כמבצר מוקף חומה, שהפך ליסוד עיר הבירה במאה ה-16. לאחר שנשרף ב- 1734, החליט המלך פליפה החמישי, להפכו לארמון המלך. הארמון הושלם בימיו של המלך קרלוס השלישי. כ-2800 חדרים הופכים את המבנה לארמון הגדול ביותר באירופה כולה. משפחת המלוכה התגוררה כאן לדורותיה עד ל-1931. כיום הארמון לא משמש למגורי המלך חואן קרלוס, מלכה של ספרד כיום, אלא לקבלות פנים. ועידת השלום ב- 1991, בין ארצות ערב לישראל התכנסה בחדר האוכל וחדר הנשפים (חדר 5), אשר בארמון.

מבקרים יושבים מול ארמון המלך, הארמון הגדול ביותר באירופה

למבקרים גישה חופשית אומנם לכ-50 חדרים בלבד, אבל בתוכם טמונים אוצרות אומנות מרשימים: ציורי קיר של Tiepolo ו- Giaquinto, ציורים של Goya, Rubens, Velazquez ו- El Greco, מעטרים את הארמון והופכים אותו למוזיאון אומנות משמעותי נוסף בבירה הספרדית. מכיכר Oriente אפשר ללכת דרך בניין האופרה בכיכר איזאבל השנייה לכיוון כיכר פוארטה דל סול. המדרחוב Arenal מחבר ביניהם, וכמו בכל מקום במדריד, תשתדלו להביט לא רק בחנויות בקומת הקרקע אלא תרימו מבט אל על ותתרשמו מן האדריכלות המרשימה של המבנים שבדרך.
כתובת: Plaza de Oriente
רכבת תחתית: Opera
פתוח ב'-שבת 9:00 עד 18:00, א' וחגים 9:00 עד 15:00, Madridcard מאפשר כניסה חופשית

כיכר סול Puerta del Sol
כיכר סול היא אחד המוקדים המרכזיים במרכז העיר. הכיכר גדושה במבנים היסטוריים וגם, זהירות, בכייסים. במדריד שכן בית הדין המרכזי לאינקוויזיציה, ולכן לא מפתיע שלא התקיימה בעיר קהילה יהודית משמעותית. קהילת אנוסים, שברחה בסוף המאה ה-16 מפורטוגל למדריד, נשרפה למוות בשנת 1680 בכיכר סול. הכיכר שינתה את סגנון אדריכלות כמה פעמים במהלך 400 השנים האחרונות והיא נחשבת למרכז ספרד כולה, גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה פוליטית. אירועים מרכזיים בהיסטוריה של ספרד המודרנית התרחשו בכיכר: כאן החל המרד נגד נפוליאון בשנת 1808 (מרד המתועד היטב בציוריו של גויה), בבתי הקפה סביב לכיכר התנהלו דיונים פוליטיים והתחילו מהפכות, כאן נרצח ראש ממשלת ספרד ב-1912 וכאן גם הוכרז על הרפובליקה הספרדית השנייה ב-1932.

בית קפה במדריד. הזדמנות לראות ולהיראות באווירה ספרדית נינוחה

שימו לב למגדל השעון בכיכר. בליל סילבסטר תושבי העיר מגיעים לכיכר כדי לצפות במחוגי השעון מתקרבים לחצות, נהוג להחזיק קערית ענבים ובכל אחד מ-12 הצלצולים המבשרים על כניסתה של השנה החדשה לאכול ענב. על פי האמונה, מי שאינו מקיים את המנהג הזה, לא ייהנה משנה טובה. למרות היקפה המרשים של הכיכר, לא כולם מצליחים להידחס אליה בדקות הקריטיות שלפני השנה החדשה, ולכן אפשר להסתפק באכילת ענבים תוך כדי צפייה בשעון שמופיע על גבי מסך הטלוויזיה הביתי.

לאורך השדרות הגדולות
מכיכר סול הולכים ברחוב הקניות C. de la Montera עד פינת Grande Via, אחד הרחובות המרכזיים במדריד. כאן אפשר לראות את מגדל Telefonica, שמתנשא לגובה של 81 מטר ובמשך עשרות שנים היה המבנה הגבוה ביותר בעיר. פונים ימינה והולכים ב-Grande Via, שתוכנן כציר תנועה ראשי המחבר את מזרח העיר עם מערבה עוד במאה ה-19, אם כי התוכניות התבצעו רק בתחילת המאה ה-20. 14 סמטאות וכ-300 בתים בעיר העתיקה נהרסו כדי לסלול את הרחוב המרשים הזה, עם מבנים ייצוגיים מתחילת המאה ה-20. ב-Grande Via פינת רחוב Alcala נמצא בניין המטרופוליס שנבנה במאה ה-19. זהו אחד המבנים המרהיבים בעיר, ששימש בעבר מושב לחברת ביטוח והפך לימים לסניף בנק Santander.

ממשיכים לאורך רחוב Alcale לכיכר Cibeles המעוטרת במזרקה מרשימה ובפסל של אלת הפוריות. הבניין מול המזרקה נראה אמנם כארמון, אבל למעשה הוא סניף דואר המפאר את העיר מאז 1919. בעידן הדיגיטלי כבר אין צורך בבניין דואר כה מפואר, וראש העיר קפץ על ההזדמנות והקים כאן לאחרונה את משרדיו.

בניין המטרופוליס, אחד המבנים המרהיבים בעיר

מהכיכר פונים לשדרת Paseo de Prado שמובילה אל מוזיאון הפראדו, אחד המוזיאונים המובילים בעולם. השדרה הרחבה והמוצלת זכתה מאז ומתמיד לפופולאריות רבה בקרב תושבי העיר, שנהנים לטייל בה בכל שעות היום. זוהי גם הסיבה לצפיפות הרבה של מבני תרבות ומוזיאונים לאורך השדרה – הם הוקמו כאן משיקולי נוחות. כפי שאמרה אחת ממלכות ספרד: "אם העם לא הולך לאתרי תרבות, צריך להביא את אתרי התרבות אל העם".

פארק דל ריטרו Parque del Retiro
לפני הכניסה למוזיאון הפראדו הנהדר מומלץ לבלות שעה קלה בפארק הציבורי Parque del Retiro, שלא זו בלבד שהוא הגדול ביותר (כ-240 דונם) אלא גם היפה ביותר בבירה הספרדית. הפארק הוקם כגן פרטי ונפתח לקהל בשנת 1868. מלכים שילמו לגנני העיר סכומי עתק, שלא נפלו בהרבה מהתשלום לציירי החצר. גם כיום גננים נחשבים כאומנים לכל דבר, וביקור בפארק מבהיר את הסיבה. בלב הפארק יש אגם ובו אי, שבחודשי האביב והקיץ משמש להצגות ולמופעים, בהן הופעות של באלט קלאסי. במסגרת תערוכה בינלאומית שהייתה בפארק ב-1887, הוקם ארמון הבדולח, Palacio del Cristal, על גדות האגם. המבנה, שכולו חגיגה מצועצעת של זכוכית, שימש בעבר כחממה לצמחים ולציפורים מהפיליפינים ועבר במאה ה-20 הסבה לאתר לתערוכות זמניות של מוזיאון Reina Sofia. לא להחמיץ!

ארמון הבדולח בפארק דל ריטרו. חממה שהפכה למקום הצגת תערוכות

נקודות תצפית מומלצות
ברחבי העיר יש כמה נקודות שמאפשרות תצפיות מרהיבות על העיר:
• פארק Caso de Campo (מטרו Lago, Batan) במערב העיר הוקם במקור על ידי המלך פיליפ השני, אך מאז הוספו לו כמה אטרקציות, כמו לונה פארק, גן החיות ואגם מלאכותי שאפשר לשוט בו בסירות.

• רכבל Teleferico מאפשר תצפית מרהיבה על מדריד. מומלץ להגיע אחר הצהריים, כאשר השמש בגבכם.

• בפארק Paseo del Pintor Rosales (מטרו Plaza de Espana) יש לא רק תצפית יפה על העיר, ארמון המלך וכנסיית San Francisco de Grande – בפארק תגלו מתנה נדיבה של ממשלת מצרים לממשלת ספרד, בעקבות הסיוע בהעתקת העתיקות והמקדשים במהלך בניית סכר אסואן: המקדש המצרי Templo de Debod מעטר את הפארק הציבורי ומהווה אטרקציה לתושבי העיר ומבקריה.

• תצפיות יפות על ארמון המלך יש אחרי הצהריים מפארק מורו במערב הארמון ובבוקר מכיכר Oriente.