| "אני אולי קצת דינוזאור בכל מה שקשור במחשב… ואולי קצת רומנטיקן, אבל אני רואה קשר בין ההתרגשות שאני חש בעודי תר בעזרת המחשב את העולם החדש והאמיץ ובין ההתרגשות שחשו אותם מגלים במאה ה־18 כאשר יצאו למפות את העולם", כתב קליף תורנטון כאשר התמנה לפני כשלוש שנים לנשיא "החברה של הקפטן קוק" – אגודה בריטית ששמה לה מטרה להנציח ולשמר את זכרו של גיבור הצי האנגלי, הנווט והספן המהולל. יצר ההרפתקנות של תורנטון והמפגש עם הטכנולוגיה של העולם החדש עשו לו רק טוב. ב־1999, לאחר אינספור מסעות תגלית בספריות וירטואליות, במוזיאונים ובאתרי אינטרנט רבים, הצליח כנראה תורנטון לעלות על תגלית ממשית. בלשון זהירה, אפשר לומר כי ייתכן שמדובר בשריד נדיר: עצם קטנה מגופו של הגיבור הנערץ עליו, הקפטן ג'יימס קוק. רצח באיי סנדוויץ' תחילת הסיפור לפני 223 שנה, עם מותו הדרמטי של ג'יימס קוק. במהלך מסעותיו חקר קוק והביא מידע שלא יסולא בפז על אזורים נרחבים בעולם. הוא היה האדם הלבן הראשון שהגיע לאיי הוואי ולניו זילנד, הוא מיפה את החוף הצפון מערבי של אמריקה הצפונית ואת חופה המזרחי של אוסטרליה והוכיח כי היבשת הדרומית הדמיונית, שכונתה טרה אוסטרליס, אינה קיימת. קוק נהרג ב־1779 במהלך היתקלות עם אינדיאנים בחוף קילקקואה (Kealakekua), אחד מחופי הוואי, שכונו אז "אייסנדוויץ'". "אינדיאני הגיח מאחוריו בריצה באופן מפתיע והיכה בראשו באלה גדולה", כתב ביומנו רופא הספינה של קוק. "קוק נפל על אחת מידיו וברכיו. כאשר החל להתרומם, הגיע אליו בריצה אינדיאני אחר, שלף פגיון ברזל ונעץ אותו בכל כוחו בעורפו". התוקפים נמלטו עם גופתו של קוק. כמה ימים אחר כך הוחזרה הגופה לספינה ונקברה בים. מאוחר יותר החלו להופיע שמועות שלפיהן הגופה לא הוחזרה בשלמותה. חלקים ממנה ומהבגדים, כך נאמר, נשמרו בידי בני המקום, שהאמינו כי באמצעות שימור הגופה יוכלו לשמר את כוחו של האיש המת. לפי גרסה אחרת, גופתו של קוק נשארה על האי והגופה שהוחזרה היתה של אחד מארבעת הימאים האנגלים שנהרגו באותו אירוע. אחרים טענו כי הגופה נשרפה לחלוטין בטקס קבורה על פי כללי המקום. כך או כך, כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בסביבות 1820, הצליח מיסיונר נוצרי לזהות כמה חלקים השייכים לגופה במקדשו של אל הפריון בקילקקואה. | ||||
| ||||
| חצבת מלכותית תכונה רבה ניכרה בלונדון במאי 1823 לקראת הביקור הצפוי של מלך הוואי, קָמהָמהָה השני ורעייתו המלכה קָמָמאלו. בני הזוג המלכותי היו אורחיו של המלך ג'ורג' הרביעי והשתתפו בטקסים ובאירועים רבים של החברה הגבוהה בלונדון. חודש לאחר הביקור התברר כי השניים נדבקו במחלה של העולם הישן, חצבת. לאחר כמה שבועות הם מתו. לפני מותו העניק קָמהָמהָה לאחד מרופאיו האנגלים חץ שבראשו חתיכת עצם קטנה. לדברי המלך הגוסס, העצם היתה מרגלו של הקפטן קוק. מה מידת האמת בסיפור הזה? קשה לדעת. מה שבטוח הוא שב־1878 הגיע החץ לידי הרופא האנגלי וויליאם אדמס, שאר בשר רחוק של ג'יימס קוק. אדמס היה מודע לחשיבות ההיסטורית של החפץ וניסה לאמת את ייחוסו באמצעים שונים. בין השאר פנה אדמס לתומס סטאלי, הבישוף של הונולולו שביקר באותם ימים בלונדון. עם חזרתו לאיים פנה סטאלי ישירות למלך קָמהָמהָה החמישי ושאל אותו אם יש אמת בסיפור החץ. המלך התייעץ עם אביו ועם צ'יף שנלווה בזמנו לביקור הפמליה המלכותית בלונדון. התשובה ששני הישישים נתנו למלך לא היתה מוחלטת, אולם שניהם רמזו כי קיים סיכוי טוב שהסיפור נכון. בסוף שנות השמונים של המאה ה־19 החליט אדמס לתרום את החץ לממשלת אוסטרליה, וכך הגיע החץ למקום שהוא שוכן בו כיום – מגירה קטנה בארון של האוסף האנתרופולוגי של המוזיאון האוסטרלי בסידני. אל המגירה הזאת הגיע ב־1999, לאחר חקירה נמרצת, מיודענו קליף תורנטון, נשיא "החברה של הקפטן קוק". האנתרופולוגים של המוזיאון האוסטרלי הסתייגו מהתלהבותו של המלומד האנגלי ובעיקר התקשו לאמץ את הסיפור בדבר מקורה של העצם. מגלה עולם על כרית | ||||
מחכים לבדיקת דנ"א לדברי תורנטון, "הדרך היחידה שנותרה לנו כעת על מנת להוכיח או לשלול את הקשר לג'יימס קוק היא באמצעות בדיקת דנ"א. אם הבדיקה תגלה נוכחות של דנ"א אנושי, אפשר יהיה לבדוק גם אם מקורה אירופאי. אם התשובה לכך תהיה חיובית, אפשר יהיה להשוותה לקווצת שיער של קוק המצויה בידינו ואולי גם לחומר גנטי שאותו נוכל לקבל מצאצאיה של אחותו של קוק". כל מה שנותר כעת, הוא אומר, זה לשכנע את המוזיאון לבצע את הבדיקה. כמה ימים לפני ירידת הכתבה לדפוס הגיע אלינו מכתבה של האנתרופולוגית ד"ר לין בראס מהמוזיאון האוסטרלי. בראס מאשרת כי החץ הגיע למוזיאון ב־1894 בלוויית פתק, שבו נכתב כי החץ עשוי בחלקו מעצם רגלו השמאלית של הקפטן קוק. בראס מספרת כי אנשי המוזיאון נועצו עם מומחים שונים בעולם והגיעו בסופו של דבר למסקנה כי מקורו של החץ אינו בהוואי, אלא כנראה באזור החוף הצפון מערבי של יבשת אמריקה. ובאשר לזהות העצם – הבדיקה הגנטית בעייתית הרבה יותר מכפי שנראה, לא רק משום שהיא יקרה מאוד, אלא מאחר שאין כל ערובה שאפשר יהיה לקבל תוצאות פסקניות מהחומר הגנטי הקיים, מה גם שקיים סיכוי כי העצם הזדהמה במהלך השנים. כדי לבצע את הבדיקה, קובעת בראס, צריך להסיר שכבה מהעצם, "ובשלב זה, עד שנהיה בטוחים שיש בכך הכרח, אנחנו לא רוצים לעשות זאת". מי שנשאר בטוח הוא תורנטון. מהמכתב שכתב לנו מתקבל הרושם שנשיא "החברה של קפטן קוק" אינו מתכוון לוותר בעניין הזה ויילחם עבור הקפטן שלו עד הסוף. |
האומנם נמצא באוסטרליה שריד נדיר של מגלה עולם - עצם קטנה מגופו של הנווט והספן, גיבור הצי האנגלי, הקפטן ג'יימס קוק? פורסם 16.9.08 |
חתונה בטהיטי
Array
(
[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 700
[name] => אוסטרליה
[slug] => %d7%90%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%94
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 700
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 699
[count] => 153
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 699
[name] => אוקייניה - אוסטרליה והפסיפיק
[slug] => australia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 699
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 333
[filter] => raw
[term_order] => 0
))