מסע הנדודים שלי קיבל תפנית בשביעי באוקטובר. הכל נעצר סביבי. חבר ילדות קרוב, אבשל הרן, הוכרז כנעדר יחד עם בני משפחתו הקרובים. לאחר עשרה ימים התקבלה הודעה מצערת שהוא נרצח ונסענו לקבור אותו. אשתו שושן, אחותו שרון ובתו עדי וילדיהן השתחררו בהמשך מהשבי. חתנו טל עדיין שם בעזה בימים אלו.
לאחר ההלם הראשוני בחרתי להתכנס אל סביבת המשפחה הגרעינית שלי. עברתי לכרמל, מצאתי בית לקרוואן בקיבוץ בית אורן בקרבתו של בני נדב שחי כאן, לא רחוק מבתי ענבל שגרה בקיסריה ומאשתי לשעבר שמחה שגרה בכרכור. התחברתי כאן לקהילה תומכת בחוות 'יער הפיות' – פינת חמד שנראית כאילו נוצקה מבליל סיפורים דמיוניים על יער קסום, גנים פורחים, בריכת גן עדן, ופיות יפות. כאן אני חי במציאות מקבילה, משחרר את הפחדים, הכעסים וחוסר האונים המלווים אותי לאחרונה, ומוצא פורקן באין ספור טיולי טבע רגליים בנופים ירוקים המנוקדים בפרחים צבעוניים, בביקור במערות מרתקות שהיו ביתם של בני אדם קדמונים, ובהיכרות עם תושבי הכרמל ואוהביו, דרוזים ויהודים, ובמיוחד עם אנשים שמחוברים לסיפורים יוצאי דופן בכרמל.
מצאתי בית לקרוואן בקיבוץ בית אורן
קיבוץ בית אורן ניצב על פסגה רמה באזור הגבוה של הכרמל. הוא משקיף מארבע כנפות שמיים אל נוף הררי ירוק ונקיקי נחלים היורדים אל הים התיכון. כל יום אני יוצא לטייל ברגל ובוחר לי כיוון אחר
בקרבתו של בני נדב שחי כאן בבית אורן
כאן אני חי במציאות מקבילה, משחרר את הפחדים, הכעסים וחוסר האונים המלווים אותי לאחרונה
ביקור במערות מרתקות שהיו ביתם של בני אדם קדמונים
היכרות עם תושבי הכרמל ואוהביו, דרוזים ויהודים, ובמיוחד עם אנשים שמחוברים לסיפורים יוצאי דופן בכרמל
מקום אחד ומיוחד
אחרי יותר משלוש שנות נדודים והרפתקאות אני מגלה את הקסם של 'להישאר במקום אחד'. העולם הגדול שלי מצטמצם למקום אחד ומיוחד, יער הפיות. אני מציב שולחן וכסאות בפתח הקרוואן שלי, צופה בחזירי בר ודורבנים עוברים ושבים בין הקיבוץ והיער, חוגלות מדדות באחו ועפות להן, עורבנים יפי צבעים לוחמים את הישרדותם במיינות תוקפניות. אני סקרן להכיר את הטבע המכושף כאן. קרחת יער מסתתרת בין עצי האלון האלה והחרוב, מוסתרת בוילונות המטפסים. שטיח של עלי שלכת פרוש על פני האדמה. צוק סלע עירום נוטף מים ולמרגלותיו בריכת פלאים ציורית. כשהמים שקטים הפיות משתקפות בהן.
הפיות אוהבות לשהות בחיק היער, להשתכשך בבריכה קרה ובמקלחות חמות, ומעדיפות שירותי קומפוסט איתם מזבלים גינות ירק הטובלות במרחבי השקט. יש כאן מטבח פתוח ומשותף, אליו מגיעים תושבי המקום ועוברי אורח, להיפגש לדבר לאכול ולפעמים גם לנגן. כאן נובטת קהילה בתוך עולם שכולו טוב, ונוצרת מתוך אהבה ורצון של נשמות טהורות.
אני משתלב בפעילות השוטפת ביער ומתחיל להרגיש בבית. יוצא עם עמוס ושירה לאסוף בהצלה פירות וירקות מהשווקים. בונה שולחנות עם פינו ומנדלה מושקעת לתוך הלילה עם לימור לקראת אירוע 'סקרד ג'רני'. אני קונה ביצי חופש מהלול של יוחאי, קוטף עלי מנגולד ופטרוזיליה מהגינה, ומידי פעם מבשל משהו טעים בשביל כולם, לא רק לעצמי.
אני מתחיל להרגיש עייפות מנדודים. לאן אני רץ, מה אני מחפש שם בחוץ. אולי דווקא פה בפנים אמצא שלווה, אשיל קליפה, אשלח שורש לאדמה, אתחבר לאנשים, אלמד דרך אדם באדמה ואולי דרך אלוהים בחיים, אעזוב את הבל ההבלים ואפרח לי בתוך השקט הזה. מותר לפנטז.
מידי בוקר אני עולה לבריכת המים הציורית לטבילה קרה. החורף כבר הגיע לכאן ואני מוצא עינוי מהול בהנאה בכניסה איטית אל הבריכה עד שהמים מכסים אותי מעל ראשי. אני טובל שלוש פעמים, מתנגב ויושב למדיטציה מבית מדרשה של פמה צ'ודרון תחת כסות היער. אחר כך היום בדרך כלל נראה יפה יותר. בימים של סערות נפש אני מגלה שהיציאה אל הטבע מקרקעת אותי בחזרה לאדמה ולחיים.
כאן נוצרת קהילה מתוך אהבה ורצון של נשמות טהורות
להיפגש לדבר לאכול ולפעמים גם לנגן. כאן נובטת קהילה בתוך עולם שכולו טוב
פיות יפות – הפיות אוהבות לשהות בחיק היער, להשתכשך בבריכה קרה ובמקלחות חמות (ציורי רקע amos shein)
אני קונה ביצי חופש מהלול של יוחאי, קוטף עלי מנגולד ופטרוזיליה מהגינה, ומידי פעם מבשל משהו טעים בשביל כולם, לא רק לעצמי
אני קונה ביצי חופש מהלול של יוחאי, קוטף עלי מנגולד ופטרוזיליה מהגינה, ומידי פעם מבשל משהו טעים בשביל כולם, לא רק לעצמי
בונה מנדלה מושקעת לתוך הלילה עם לימור לקראת אירוע 'סקרד ג'רני'
יש כאן מטבח פתוח ומשותף, אליו מגיעים תושבי המקום ועוברי אורח, להיפגש לדבר לאכול ולפעמים גם לנגן (ציורי רקע amos shein)
כאן נובטת קהילה בתוך עולם שכולו טוב
הסתיו בעיצומו
קיבוץ בית אורן ניצב על פסגה רמה באזור הגבוה של
הכרמל. הוא משקיף מארבע כנפות שמיים אל נוף הררי ירוק ונקיקי נחלים היורדים אל הים התיכון. כל יום אני יוצא לטייל ברגל ובוחר לי כיוון אחר. זה אומר פשוט לנעול נעליים, לשים תרמיל על הגב וללכת ברגל מיער הפיות. לפעמים אני צועד מערבה אל השלוחות המשקיפות ממרפסת הכרמל אל חוף הכרמל והים התיכון. לעיתים אני יורד דרומה אל הצנירים במורד נחל אורן. כשבא לי אני פונה מזרחה דרך מחצבות קדומים אל בקעת אלון. ויש ימים שאני בוחר לטייל צפונה אל נחל כלח ושוויצריה הקטנה, ומשם נפתח עולם שלם של מסלולים.
כשהגעתי לכאן בחודש אוקטובר, הסתיו היבש עדיין היה בעיצומו. העלים של שיחי המרווה המשולשת היו מאובקים וקמוטים מצמא. הגשמים ירדו מאז טיפין טיפין, סיתווניות סגולות החלו להופיע בשבילי ההר, בעקבותיהם צצו כרכומים עם פרחים אובליים דמויי ביצה קשה, לבנים בחוץ וכתם צהוב בפנים. אחריהם יצאו מחגווי הסלע נרקיסים בצהוב ולבן עם ריחות משכרים, רקפות ורודות עם עלי לב מתחת לסלע' ופרחי איריס הסרגל המהודרים. הגשם התגבר ושיחי המרווה נשטפו מאבק, והתכסו בעלים קטיפתיים ירוקים ורעננים.
עונת הסתיו התקדמה לעבר החורף. הגשמים התחזקו וירדו ברציפות במשך שלושה ימים, מתדפקים בעוז על קירות וגג הקרוואן שלי. למזלי נדב בני ואני אטמנו הפעם מבעוד מועד את סדקי הקרוואן. הגשם נשאר בחוץ ואני נותרתי חם ויבש בפנים. כך חלפו כבר שלושה חודשים. אחר צהרים גשום אחד ירדתי אל 'חניון האגם' בו עובר האפיק השחון של
נחל אורן. נדהמתי לראות את הנחל שוטף בעוז, זורם במפלים ובשצף קצף מתחת ליער האלונים והאלות, מקפץ על הסלעים וממלא את האגם מעבר לאבני הסכר הקדום.
השלוחות המשקיפות ממרפסת הכרמל אל חוף הכרמל והים התיכון
כשבא לי אני פונה מזרחה דרך מחצבות קדומים אל בקעת אלון
כל יום אני יוצא לטייל ברגל ובוחר לי כיוון אחר. זה אומר פשוט לנעול נעליים, לשים תרמיל על הגב וללכת ברגל מיער הפיות
כשהגעתי לכאן בחודש אוקטובר, הסתיו היבש עדיין היה בעיצומו. העלים של שיחי המרווה המשולשת היו מאובקים וקמוטים מצמא. הגשם התגבר ושיחי המרווה נשטפו מאבק, והתכסו בעלים קטיפתיים ירוקים ורעננים
פרחי איריס הסרגל המהודרים
בעקבותיהם צצו כרכומים עם פרחים אובליים דמויי ביצה קשה, לבנים בחוץ וכתם צהוב בפנים
רקפות ורודות עם עלי לב מתחת לסלע
הגשמים ירדו מאז טיפין טיפין, סיתווניות סגולות החלו להופיע בשבילי ההר
אחריהם יצאו מחגווי הסלע נרקיסים בצהוב ולבן עם ריחות משכרים
למזלי נדב בני ואני אטמנו הפעם מבעוד מועד את סדקי הקרוואן. הגשם נשאר בחוץ ואני נותרתי חם ויבש בפנים
אחר צהרים גשום אחד ירדתי אל 'חניון האגם' בו עובר האפיק השחון של נחל אורן. נדהמתי לראות את הנחל שוטף בעוז, זורם במפלים ובשצף קצף מתחת ליער האלונים והאלות
בתקווה לעתיד טוב יותר
אני חי בבועה קהילתית ביער הפיות. איני מקשיב לחדשות, וכבר שנים שאני לא צופה בטלוויזיה. בחוץ משתוללת מלחמה קשה עם פצועים הרוגים ושבויים, ואני חי לי כאן ביער השקט. אבל גם אם חשבתי לטמון את ראשי בחול, החדשות רדפו אותי עד לכאן.
מריאנה שלחה לי הודעה מחרידה. ניר, הבן של לנה חברתנו מקיבוץ בית קשת נהרג במלחמה בעזה, יום לפני יום הולדתו ה-21. לנה ובתה יסמין היו בכלל בתאילנד וכעת הטיסו אותם ארצה בדחיפות. נסענו ללוויה. פעם ראשונה ואני מקווה שגם אחרונה שאני נוכח בהלוויה צבאית. ילדים מספידים חבר שלהם וגועים בבכי על כתף חבריהם. הורים בעלי תרבות רוסית מאופקת סופדים לילדם. לנה מדברת בשקט, מתמודדת עם האובדן, "הוא לא מת, הוא חי, אני מרגישה אותו בתוכי".
לקראת סוף דצמבר נבלו הנרקיסים ונפגמו עלי הכותרת שלהם. אלו מתו ומייד צצו להן כלניות סגולות ולבנות מתוך הכסות הירוקה. אני מחפש אחר כלניות אדומות כדם ואיני מוצא. עוד חודש יגיע זמנם ב'דרום אדום' ביישובי העוטף. עצוב לי לחשוב מי לא יהיה שם השנה לקבל את פניהן.
בוקר היום האחרון לשנת 2023, קיבלתי משושן תמונה של תינוקת מתוקה, עטופה כדבעי. היא שלחה לנו, קבוצת הבארשבעים, את תמונת הבת של שקד, הנכדה של אבשל. היא התקווה של כולנו לעתיד טוב יותר.
לקראת סוף דצמבר נבלו הנרקיסים ונפגמו עלי הכותרת שלהם. אלו מתו ומייד צצו להן כלניות סגולות ולבנות מתוך הכסות הירוקה. אני מחפש אחר כלניות אדומות כדם ואיני מוצא
בוקר היום האחרון לשנת 2023, קיבלתי משושן תמונה של תינוקת מתוקה, עטופה כדבעי. היא שלחה לנו, קבוצת הבארשבעים, את תמונת הבת של שקד, הנכדה של אבשל. היא התקווה של כולנו לעתיד טוב יותר
נתקלת בטעות בכתבה? חוסר עדכון? נשמח לקבל ולעדכן
>>
לימור הגיב:
מרגש איזה שינוי עשית
כמה שהחיים פה קשים
אפשר לעבור לעולם אחר
לשחרר את הסבל הגדול
ולשמור את הכאב בפנים
שיעבור בימים טובים יותר.
אפרת הגיב:
מקסים ומשובב נפש.