תפריט עמוד

לקחת את הזמן – תענוגות התיירות האיטית

שתפו:

הימים שבהם תייר מצטיין היה כזה שהספיק לבקר בשבע מדינות בשבעה ימים חלפו מזמן. כיום הטרנד החם הוא דווקא תיירות איטית, כזאת שלוקחת את הזמן להכיר את המקום ותושביו, את השווקים ואת האוכל המקומי. כמה המלצות לחופשות איטיות

פורסם 22.9.13

פעם, כשחופשה בחו"ל לא היתה עניין שבשגרה, וכל מי שטס לחו"ל חש כאילו זו הפעם הראשונה והאחרונה בה הוא נוסע, התיירים הרגישו שהם צריכים לדחוס כמה שיותר במסגרת הזמן המצומצמת שלהם, כי מי יודע מתי ניסע שוב. סגנון הטיול הרווח היה של "עשר מדינות בשבעה ימים", ומי שהסתפק רק במדינה אחת (שלא לדבר על עיר אחת), זכה לתערובת של בוז ורחמים מתיירים שהספיקו הרבה יותר בטיול שלהם.

למרבה השמחה, לא מעט השתנה מאז הימים ההם. אחת המגמות הרווחות (והמבורכות) בשנים האחרונות היא תיירות איטית, כזו שמהווה אנטיתזה לגישה הגורסת שבטיול צריך למהר ולהספיק כמה שיותר. בחופשה איטית מתמקמים בדרך כלל במקום אחד, שממנו עושים טיולי כוכב, ומשאירים מספיק זמן כדי לשבת בבית קפה מקומי ולהתבונן בעוברים ובשבים או לנהל שיחה ארוכה עם המוכר בשוק. המטרה אינה לסמן V ברשימה בלתי נגמרת של אתרים, וכל פעילות שמסבה לנו הנאה בטיול היא מבורכת, גם אם היא לא מופיעה כפעילות חובה במדריך התיירים.


טיסה בכדור פורח. אחת הפעילויות האיטיות המהנות ביותר | צילום: אייסטוק

ההנאה שבאיטיות
תנועת ההאטה, לא רק בתיירות אלא בכל תחומי החיים, הופכת להיות יותר ויותר דומיננטית בשנים האחרונות, כאנטיתזה לעולם המהיר והעשיר בגירויים שאנחנו חיים בו. ראשית דרכה של התנועה באיטליה ב-1986, אז נפתח סניף של מקדונלדס למרגלות המדרגות הספרדיות ברומא. הפתיחה הובילה לגל מחאה ברומא, שבעקבותיו קמה תנועת "מזון איטי" (Slow Food), במטרה להחזיר לאוכל את הכבוד הראוי לו – מזון טרי, מקומי ועונתי, שמבושל בדרכים מסורתיות ונאכל בניחותא עם בני משפחה וחברים ולא בחטף מול הטלוויזיה או מסך המחשב. במהלך השנים התנועה צברה לה עוד ועוד אוהדים ברחבי העולם, ויותר אנשים מאמצים את העקרונות שלה.

במהלך השנים התנועה התרחבה לא רק מספרית אלא גם רעיונית – ב-1999 נוסדה (שוב באיטליה) תנועת הערים האיטיות, שכוללת היום 177 ערים ב-27 מדינות בכל רחבי העולם – לא רק מדינות אירופיות אלא גם ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה ודרום אפריקה – שמחוייבות להפחתת הרעש והזיהום, לחיזוק הקהילתיות והמסורות המקומיות ולשיפור איכות החיים של התושבים. מאז רעיון ההאטה התפשט לכל תחומי החיים – מגידול ילדים ועד לתיירות.


כיכר בעיר האיטית אורבייטו | צילום: J Donohoe, flickr

אז מה היא בעצם תיירות איטית? תיירות איטית מתבססת על כל אותם רעיונות של תנועת ההאטה ושמה דגש על האיכות ולא על הכמות. לבלות פרק זמן ממושך במקום אחד, לא להרבות בנסיעות ארוכות (אם כי טיולים רגליים מתקבלים בברכה), להיטמע ככל האפשר בקהילה המקומית – וזו הסיבה שחופשת בטן-גב בקלאב ביוון, גם אם היא לא כוללת נסיעות ארוכות, לא יכולה להיחשב כחופשה איטית, לא לרוץ מאתר חובה אחד למשנהו, להקדיש כמה שפחות זמן לקניות וכמה שיותר זמן להנאות הקטנות של החיים כמו ארוחה טובה במסעדה, לבקר במקומות שנמצאים מחוץ למסלול התיירים המוכר, ובעיקר – לא להיות במירוץ נגד הזמן. פשוט ליהנות.

הצעות לחופשות איטיות
אם מאמצים את הכללים להאטת חופשה (ראו טור צד), אפשר ליהנות מחופשה איטית בכל מקום, גם בערים מהירות כמו ניו יורק או טוקיו, אבל יש כמה מקומות שמזוהים במיוחד עם התיירות האיטית. הנה כמה הצעות למקומות שבהם תוכלו לחוות את הנאות החופשה האיטית:


אפשר לשבת בבית קפה ולהתבונן בעוברים ושבים | צילום: Pat Guiney, flickr

אומבריה, איטליה
איטליה, בה נולדה תנועת האוכל האיטי, היא אחד המקומות שמזוהים יותר מכל עם תיירות איטית, ובתוך איטליה אפשר לציין את אומבריה כפופולרית במיוחד בקרב התיירים האיטיים (גם טוסקנה, אבל היא כבר הרבה יותר מתויירת ומוכרת). אולי אלו הנופים הפסטורליים שגורמים להוריד הילוך באופן טבעי, אולי העיירות העתיקות שבהן נשתמרו היטב מסורות מקומיות, ואולי הווילות ובתי החווה, שמהם יש באומבריה בשפע, שעצם השהות בהם מאטה את קצב החופשה. כך או כך, אומבריה היא מקום נהדר לחופשה איטית.

החופשה שלכם יכולה לראות כך: לקום בבוקר ולשתות קפה במרפסת של הווילה מול הגבעות העטורות כרמים ומטעי זיתים, לצאת לטיול רגלי או רכיבה על אופניים באזור החווה (רבות מהחוות כוללות מרחבים עצומים של שדות, כרי מרעה, יערות ופלגי מים), לקפוץ לעיירה הקרובה ולרכוש בשוק המקומי מצרכים לפיקניק, ליהנות מפיקניק של צהריים בפיאצה, לישון שנת צהריים (בחופשה האיטית זה מותר ואפילו מומלץ!), לטייל בכפר עתיק שלא מופיע במדריכי התיירים, להשתתף בפסטיבל מקומי ולאכול ארוחת ערב במסעדה משובחת. נכון, יש כמה מקומות שלא כדאי להחמיץ באומבריה, כמו אסיסי, פרוג'ה ואורבייטו, אבל באמת שלא חייבים לבקר בכל העיירות הציוריות של אומבריה בשביל לספוג את האווירה המיוחדת, וכמו במקרים רבים, כמה מהפנינים היפות ביותר נמצאות דווקא מחוץ למסלול התיירים הידוע.


מרפסת עם נוף בווילה באומבריה. חופשה איטית במיטבה | צילום: Mike Reed, Flickr

אוכל הוא חלק בלתי נפרד מהחופשה באומבריה, ומומלץ לשלב אותו בסדר היום שלכם, לא רק בארוחות במסעדות מקומיות אלא גם בקורסי בישול בני שבוע ויותר או בסדנאות יומיות, לבקר בשווקים וביקבים, לצאת לליקוט פטריות כמהין, מסיק זיתים או בציר ענבים, ובעונה – לא להחמיץ את פסטיבלי הערמונים.

איפה לישון? עם כל כך הרבה וילות ובתי חווה הבחירה הקשה. אחד המקומות המומלצים למטיילים האיטיים הוא Country House Montali, בית חווה מבודד עם נופים מרהיבים, מוקף במטע זיתים ויער ירוק, בקרבת אגם טרסימנו. במקום תשעה חדרים ששוכנים בשלושה בתי אבן יפים, בלי טלוויזיה אבל עם בריכת שחייה ומסעדה צמחונית מצוינת. אפשר להשתתף בשיעורי בישול. אתר אינטרנט

כרתים, יוון
על אף התדמית של כרתים כאתר נופש הומה עם בתי מלון ענקיים שמציעים חופשות הכל כלול, כרתים היא יעד אידיאלי לחופשה איטית שמשלבת טבע, נופים ואוכל טוב. כשמתרחקים, ולו בקצת, מערי הנופש הגדולות כמו חרסוניסוס ומליה, שבהם מרוכזים מרבית המלונות הגדולים, מגיעים לכפרים קטנים ושלווים שתושביהם הצליחו לשמר במידה רבה את אורח החיים המסורתי.


כשמתרחקים מערי הנופש הגדולות בכרתים מגיעים לכפרים שתושביהם שמרו על אורח החיים המסורתי | צילום: Brian Snelson, flickr

על תפיסת הזמן היוונית אין צורך להרחיב את הדיבור, וכל מי שאכל פעם במסעדה ביוון מחוץ לאתרי התיירות הגדולים יודע שהיוונים אוהבים לקחת את הזמן, מה שמהווה יתרון גדול במיוחד בחופשה איטית. התפיסה הרווחת היא שככל שפונים מערבה ודרומה מהרקליון, הנופים פראיים יותר והאווירה שלווה יותר וממוסחרת פחות. אבל האמת היא שגם בכפרים ההרריים במחוז הרקליון אפשר ליהנות מנופים נפלאים, מטיולים רגליים בטבע, מהכנסת אורחים לבבית ומהרבה שלווה. על אף שהמרחקים בכרתים קצרים ואפשר להגיע למוקדי התיירות המרכזיים, דוגמת קנוסוס, חניה ואגיוס ניקולואוס, בנסיעה שאינה עולה על שעתיים, מומלץ  להימנע מימים ארוכים ודחוסים לטובת חופשה נינוחה ואיטית.

איפה לישון? זארוס (Zaros) הוא כפר הררי יפה שמוקף בחורש ים תיכוני במרחק כ-40 קילומטר מהרקליון. בכפר יש אגם יפה וסביבו יש מסלולי טיול רגליים רבים שמובילים למעיינות, מנזרים ויערות. במרחק של כקילומטר מהכפר נמצא מתחם האירוח Eleonas. במתחם יש כעשרים קוטג'ים מסורתיים מאבן עם אח ומרפסת הפונה לנוף הררי. מסביב שפע של צמחי תבלין ופריחה נהדרת. במתחם יש בריכת שחייה קטנה ומתקני שעשועים לילדים, אבל את מרבית הזמן כדאי לבלות בטיולים בטבע ברגל ובאופניים (אפשר לשכור במקום), בשיעורי בישול, בהכנת גבינות, בעזרה בגידול גן הירק, בהאכלת חיות החווה ובצפייה בציפורים. במקום יש מסעדה שמגישה מאכלים מקומיים המבוססים ברובם על התוצרת הטרייה שגדלה כאן. במרחק לא רב תמצאו אתרים ארכיאולוגיים (כמו איה טריאדה, פאיסטוס וגורטינה), מנזרים ויקבים, ומי שמתקשה לוותר על החוף ימצא את החופים היפים של דרום כרתים במרחק של פחות משעת נסיעה. אתר אינטרנט

עמק הלואר, צרפת
ממש כמו באיטליה, גם לצרפת התיירות האיטית מתאימה כמו כפפה ליד. אין זה פלא שהתיירות האיטית פופולרית במיוחד במקומות בהם יודעים לחיות טוב, לאכול טוב ולכבד מסורות רבות שנים. כמעט כל אחד מאזורי הכפר של צרפת מושלם לחופשה איטית, ובכולם אפשר ליהנות מנופים יפים, עיירות ימי ביניימיות, טירות עתיקות וארוחות מרובות מנות שמלוות ביין משובח.

מכל אזורי צרפת בחרנו באזור עמק הלואר, גם בשל קרבתו לפריז, מה שמסתדר היטב עם העקרון לפיו בחופשה איטית יש להימנע מנסיעות ארוכות, וגם בגלל שיש בו כל מה שדרוש כדי להאט את הקצב: נופים פסטורליים שכוללים יערות עבותים, שדות חמניות, כרמים ואת נהר הלואר שחוצה את העמק, טירות עתיקות (אין צורך לפקוד את כולן – מספיק לבקר בשתיים מרשימות במיוחד, כמו טירת שאמבור וטירת שנונסו), מנזרים, מסעדות כפריות נהדרות ויקבים למכביר. לאלה יש להוסיף את הערים העתיקות והיפות כמו טור, בלואה ואמבואז, ואת כפרי המערות שבעמק, עם בתים חצובים בסלע. הפעילויות בעמק הלואר נושאות גם הן אופי רגוע למדי – מביקור ביקבים ובשווקי איכרים, דרך שייט נינוח על נהר הלואר ועד לטיסה בכדור פורח מעל טירות העמק.


טירת שאמבור בעמק הלואר. מספיק לבקר בטירה אחת או שתיים | צילום: אייסטוק

איפה לישון? כשנמצאים בעמק הלואר מתבקש ללון בטירה עתיקה שבה ניתן לספוג היטב את האווירה. Domaine de la Tortinière היא טירה מהמאה ה-19 שהוסבה למלון בוטיק אלגנטי במרחק נסיעה קצר מטור (Tours), בירת העמק. הטירה מוקפת בפארק מיוער שמזמין לטיול נינוח, ומי שלא רוצה להרחיק יכול ליהנות בשטח הטירה מבריכה מחוממת, מגרש טניס, שיעורי בישול ושייט בנהר שזורם למרגלות הפארק הסובב את הטירה. במקום יש מסעדת שף עטורת שבחים שמשקיפה לנוף נפלא. אתר אינטרנט

עמק סונומה, קליפורניה
גם בארצות הברית המהירה אפשר ליהנות מחופשה איטית, ואם צריך לבחור מקום אחד לחופשה איטית בארצות הברית, הרי שזהו עמק סונומה בקליפורניה, שמהווה, יחד עם עמק נאפה הסמוך, את אזור היין של קליפורניה. זהו עמק ירוק ויפהפה, עם כרמים, ערים קטנות ומקסימות כמו סונומה והידלסבורג, הרבה יצרנים מקומיים של גבינות ושמן זית ומגדלים של תוצרת חקלאית, ובעיקר – אווירה כפרית וידידותית להפליא. העיר סונומה היא אחת משלוש הערים היחידות בארצות הברית שחברות בארגון הערים האיטיות.


טיול נינוח בין הכרמים של סונומה | צילום: אייסטוק

הדגש של חופשה באזור כולל ביקור ביקבים וטעימת יינות וארוחה במסעדות הגורמה של העמק, אבל יש עוד הרבה פעילויות רגועות שאפשר לעסוק בהן באזור: ביקור בחנויות לממכר עתיקות בהילדסברג (Healdsburg), רכיבה על אופניים, שייט בקאנו או בקיאק על הנהר הרוסי (The Russian River), ביקור בשוק האיכרים של סונומה שמתקיים בכיכר המרכזית בכל יום שלישי בעונת הקיץ, רכיבה על סוסים, השתתפות בפסטיבלים ובירידים שמתקיימים בהמוניהם בין ספטמבר לדצמבר וטיסה בכדור פורח מעל כרמי האזור, אחת הפעילויות האיטיות המהנות ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

איפה לישון? Honor Mansion הוא בית אחוזה רומנטי במרחק נסיעה קצרה מהעיירה סונומה, בלב אזור היין, מוקף בנוף מרהיב של כרמים. באחוזה 13 חדרים שמרוהטים בריהוט עתיק, והיא מוקפת בגנים יפים שיש בהם בריכת שחייה, מגרש טניס ומגרש קריקט.
אתר אינטרנט

צפון תאילנד
יש מקומות, בעיקר באירופה, שבהם נושא התיירות האיטית התפתח כמגמת נגד לפיתוח ולתיעוש וניסיון ליצור איים של שלווה בתוך עולם תזזיתי ומלא גירויים. ויש מקומות שבהם פשוט חיים לאט. ככה זה במזרח אסיה. בערים הגדולות אפשר לראות פיתוח ושינוי בקצב מסחרר, אבל ברבים מהכפרים קצב החיים האיטי הוא לא הצגה לתיירים, אלו הם החיים האמיתיים. למטיילים בתאילנד מומלץ להתמקם בצפון, בין אם במחוז צ'יאנג מאי המתוייר והפופולרי או  בצפון-מזרח המדינה, באזורים הירוקים והיפים שעדיין לא נכבשו על ידי גדודי התרמילאים, ולהכיר מקרוב את אורח החיים המקומי – לאט ובלי לרוץ לשום מקום.


תיירת רוחצת פיל בחוות הפילים פטרה ליד צ'יאנג מאי

אם אתם מחפשים את החיים הטובים במובן הקלאסי של הביטוי, עם הרבה יין טוב ומסעדות גורמה, זהו לא המקום בשבילכם, אבל עבור מי שרוצה לטייל בטבע, באזורים של יערות גשם ושדות אורז, להתארח בכפרים אותנטיים באמת, להתנהל בקצב איטי ולראות פיסה של תאילנד שנותרה לא נגועה, לפחות בשלב הזה, זהו אזור אידיאלי. התנאים בסיסיים למדי אבל גם המחירים בהתאם. בשנים האחרונות מתפתחת במקום מגמה של אירוח בבתי המקומיים, מה שמאפשר להיחשף מקרוב לתרבות המקומית. התיירים מטיילים ברגל בהרים, לומדים מהמקומיים לבשל, משתתפים בפסטיבלים המקומיים, מטפלים בפילים, מחלקים אורז לנזירים ומכירים את המסורות המקומיות.

איפה לישון? Karen Hill Tribe Lodge נמצא בלב ההרים מצפון-מערב לצ'יאנג מאי, בכפר שבו מתגוררות 11 משפחות משבט הקארן. הלודג' הוא בית במבוק עם עשרה חדרים בסיסיים אך נעימים שמשקיפים לנוף נפלא. במקום אפשר ליהנות מאוכל מקומי מצוין ולהשתתף בפעילויות מיוחדות כמו בישול תאילנדי, אריגה מסורתית, ליקוט פטריות, ריקודים מסורתיים, צפייה בקופי גיבון, טיולים רגליים בהרים ועוד. אתר אינטרנט

לקריאה נוספת:

סע לאט - ערים איטיות
ממחאה נגד הקמת סניף מקדונלד בלב רומא, נולד פרויקט "העיר האיטית", המאגד עשרות ערים שהתחייבו לעודד ארוחות משפחתיות, להגדיל שבילים להולכי רגל ולאסור על אזעקות רכב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: